וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"היינו צריכים לעשות אינתיפאדה עסקית"

אחמד עוויידה, יו"ר הבורסה של שכם, רוצה להפוך אותה לבורסה של ערביי ישראל ושל הפלסטינים בחו"ל. "אנשים שמשקיעים בפלסטין יודעים שהיא לא שווייץ", הוא אומר. באינתיפאדה השנייה, הוא מספר, טיפס במשך חמש שנים דרך ההרים כדי להגיע מירושלים למשרד שלו: "אני תמיד אופטימ



>> ברוקר ישראלי שיחפוץ בכך יכול להניע את מכוניתו ברחוב אחד העם בתל אביב בשעה שמונה וחצי בבוקר, ובתוך שעה של נסיעה למצוא עצמו בבורסה זרה. רוב הסיכויים שהוא אף לא יצטרך לפתוח את חלון רכבו בדרך כדי להציג מסמך מזהה כלשהו בדרכו לבורסה של שכם.



חודשים ספורים של שקט ביטחוני יחסי מספיקים כדי שההגעה לבורסת שכם מתל אביב תהיה פשוטה. ואולם סביר להניח שאיש מבין יושבי רחוב אחד העם לא מצא עצמו נוסע לאזור בשני העשורים האחרונים, אלא אם נקרא לשירות מילואים.

שכם, או נבלוס בשמה הערבי, היא עיר יפה. הבירה העסקית של הרשות הפלסטינית פרושה בעמק בין שני הרים ובנויה ברובה מאבן ירושלמית. הקלילות של ההגעה אליה עשויה להטעות. פנייה שגויה בדרך עשויה להוביל את הנוסע הישראלי למחנה הפליטים בלאטה - ולסכן את ביטחונו.



לא בטוח שהתשואה שיקבל אם ישקיע בבורסה תפצה על כך. המדד המוביל של בורסת שכם, מדד אלקודס, הניב תשואה של 12% ב-2009, שלא משתווה לראלי שהציגו שווקים אחרים בעולם בשנה זו (אם כי גם הירידה שלו בעקבות המשבר ב-2008 היתה מתונה במיוחד).



15 שנים לאחר שהוקמה, השקעה בבורסה של שכם היא עדיין לקיחת פוזיציה על הסכסוך הערבי ישראלי. "ב-2005 השוק שלנו שילש את עצמו בתוך שלושה חודשים. היה אז רגע שבו קיוו פה לשלום. הספקולציה הזו לוותה בנפילה ב-2006. זה האפקט שתוכל לראות אם יהיה ייצוב של היחסים עם ישראל", מסביר יו"ר הבורסה של שכם, אחמד עוויידה, מהמשרדים המהודרים שלו בבניין במרכז העיר.



39 חברות נסחרות כיום בבורסה של שכם, ועוויידה צופה הצטרפות של עשר חברות נוספות בשנה הבאה. בינתיים נסחרות בבורסה רק מניות. שווי השוק של הבורסה הוא 2.5 מיליארד דולר. המחזור היומי הממוצע הוא 5 מיליון דולר. למרות שהמספר הזה לא נשמע מרשים, עוויידה אומר: "היקף המסחר פה גדול מבלבנון, בתימן, באלג'יריה, בסוריה, בעיראק, בלוב ובסודאן. אנחנו מובילים על מדינות רבות באזור".



מובילים על ערביי ישראל



אין חמימות עסקית בביקור בבורסה הפלשתינית ולא אופטימיות באשר לפוטנציאל שיתוף הפעולה. עוויידה לא גאה בביצועים שהציגה הבורסה שלו בשנים האחרונות, אלא בעיקר בעובדה שהיא שרדה את העשור האחרון בתנאים בלתי אפשריים.



השיחה עם עוויידה מתנהלת באנגלית. חשיבה עסקית אמורה להתגבר על עוינות פוליטית, אבל עוויידה לא מתיימר לדבר אתנו ביזנס נטו. קשה להתעלם מעניינים פוליטיים כשמשוחחים עם מי שמספר על מחסומים ועל מעצרים בדרך לעבודה.



עוויידה יודע שהקהילה העסקית בישראל לא מתעניינת במיוחד בבורסה שלו. את המשאבים והאנרגיה שלו הוא מפנה, לדבריו, למדינות ערב. למרות זאת, יומיים לפני השיחה בינינו הוא ביקר בכנס השקעות במגזר הערבי שאירגן משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן.



"מה שהיה מדהים בוועידה זה הפער בין מה שאנחנו השגנו תחת כיבוש למה שהמגזר הערבי בישראל השיג. עיני נפתחו במפגש הזה עם הערבים הישראלים. בגלל הכיבוש אנחנו אמורים להיות במצב גרוע משלהם - אבל זה לא כך.



"אני רוצה שנתחיל לרשום למסחר חברות ערביות-ישראליות. נאמר להן: אם המגזר העסקי בישראל לא רוצה אתכם - בואו אלינו. הבנק פה לא יסמן אתכם כנוכלים רק כי אתם ערבים. החברות הערביות-ישראליות האלה קטנות מדי בשביל הבורסה של תל אביב - אבל עבור הבורסה שלנו הן גדולות. בתל אביב לא יעריכו אותן - אבל אצלנו הן יזכו להערכה".



האם לדעתך הסיבה לכך שאין חברות ערביות-ישראליות בבורסה של תל אביב היא פוליטית?



"אם אלך מחר לבנק ישראלי ואבקש הלוואה, הריבית שאשלם כערבי היא גבוהה לעומת זו שיקבלו ישראלים. המטרה שלנו היא להיות בורסה פלסטינית - לא הבורסה של הרשות הפלסטינית. יש 11 מיליון פלסטינים בעולם, מהם 7-8 מיליון פלסטינים שחיים בחו"ל. ננסה לרשום חברות שלהם אצלנו".



מהי החברה הבאה שאתם מתכננים לרשום?



"יש חברה צ'יליאנית שאני מקווה שנרשום בעוד שבועיים".



מה פתאום צ'יליאנית?



"החברה היא קבוצת כדורגל - קלאב פלסטינה - שמוחזקת על ידי קבוצה סעודית".



קבוצת כדורגל? איך הם מרוויחים כסף?



"תתפלא. הם מרוויחים ועושים כסף טוב. מביאים שחקנים משכונות העוני של דרום אמריקה ומוכרים אותם למועדונים עשירים, בסעודיה למשל - ומרוויחים יפה. חוץ מזה אנחנו גם ננפיק את עצמנו בבורסה השנה".



הבועה של רמאללה



המפגש עם עוויידה נערך לפני כשבועיים, בבוקר היום שבו הבטיח ערוץ 10 לפרסם את קלטת לוהטת של בכיר ברשות הפלסטינית שסחט שוחד מיני מעובדות. עוויידה סקרן לקראת השידור, אבל גם מתקומם על אופן הסיקור.



"הפלסטינים הם יותר מחמאס ופת"ח", הוא אומר. "למה עד שהתקשורת אצלכם מתייחסת אלינו, היא מתעסקת דווקא בשחיתות? למה אתם לא כותבים על בית הקפה זלמן קפה או על זן, מועדון הגייז הראשון במזרח התיכון?



"לכו לרמאללה, ותוכלו לכתוב על בחורות יפות במכנסיים קצרים, על פסטיבל הבירה, על מסיבות רייב. אתם יכולים לכתוב על הבועה הפלסטינית ברמאללה, על זה שכל הצעירים הטרנדיים עוברים כיום לרמאללה. ברמאללה שונאים כיום את ירושלים כמו שבתל אביב שונאים אותה. שמעתם על רג'ואן, הבר החדש ברמאללה שפתוח בימי חמישי? הישראלים יהיו המומים מרמאללה".



לדברי עוויידה, פעילים בבורסה בשכם משקיעים זרים רבים מבריטניה ומכוויית. "אין לנו שום מגבלות על פעילות של משקיעים זרים", הוא אומר.



לא קשה לך למשוך לפה משקיעים זרים?



"אנשים שמשקיעים בפלסטין יודעים שהיא לא שווייץ. הם עושים רואד שואו".



אתה חושב שהמחירים אצלכם נמוכים?



"קח לדוגמה את פלטל - אחת משתי חברות הטלקום הגדולות ברשות - היא נסחרת במכפיל 7. המניות פה זולות מכיוון שהן נסחרות בפלסטין".



למה לא מנפיקים אצלכם אג"ח?



"מכיוון שאף אחד לא יקנה אותן. חוץ מזה, החברות לא צריכות אשראי חוץ-בנקאי. הן ישיגו אותו מהבנק ובזול יותר".



מה מצב הבנקים הפלסטיניים, איך הם התמודדו עם המשבר העולמי?



"הבנקים הפלסטיניים רווחיים מאוד. הם גם נזילים מאוד - 70% מהנכסים שלהם הם במזומן. הם לא מלווים הרבה כסף, ויש להם מגבלות השקעה מחוץ לפלסטין. זה מה שהגן עליהם בזמן המשבר".



מה עם תעודות סל? אפשר לקנות את המדד שלכם?



"אין תעודות. אין מי שמוכן להנפיק אותן ולשמש עושה שוק".



מהי רמת הפיקוח על הבורסה שלכם?



"יש לנו רגולטור עצמאי - בודק בלתי תלוי שהשלטון המקומי ממנה. אנחנו חברים ביוסקו (הארגון הבינלאומי של רשויות ניירות ערך - ח"ע), ורוצים להיות חברים ב-w.f.e (פדרציית המסחר העולמית - ח"ע) - זו חותמת כשרות שאנחנו מעוניינים בה. מבין הבורסות במזרח התיכון, רק תל אביב, קהיר ועמאן חברות ב-w.f.e. הרבה קרנות השקעה לא ייכנסו לשוק שאינו מוכר על ידי w.f.e.



"כיום משקיעות אצלנו הרבה קרנות יזמיות - קרנות מיוחדות שהולכות להשקיע במקומות כמו פלסטין, זאיר או אנגולה. פלסטין היתה ההשקעה הטובה ביותר של הקרנות האלה. ב-2008, בקריסה הגדולה, נפלנו רק ב-16%. בחריין נפלה אז ב-82%, קהיר נפלה ב-70% וסעודיה ב-50%".



"סחרנו גם בזמן המצור"



עוויידה נולד במחנה הפליטים שועפאט שבירושלים ומתגורר בו עד היום. הוא מחזיק בתעודת זהות כחולה ומגיע כל יום מירושלים לשכם. את לימודי הכלכלה הוא השלים בבריטניה, וב-1993 הצטרף לבנק הצרפתי סוסייטה ז'נרל. הוא עבד שם שלוש שנים כמנהל השקעות בענף האסיאתי, וחזר לירושלים ב-1996.



אתה אופטימי?



"תמיד - אחרת לא הייתי גר פה. אני לא מוותר אף פעם. באינתיפאדה השנייה במשך חמש שנים טיפסתי דרך ההרים כדי להגיע למשרד שלי. היו עוצרים אותי, טיפסתי על גדרות כדי להגיע לפה. עד היום החיילים עוצרים אותי כל הזמן. הם מופתעים כל פעם מזה שיש לי תעודת זהות ישראלית.



"זו בורסה ששיגשגה למרות תנאים בלתי אפשריים. כששכם היתה במצור המשכנו לסחור. גם כשהצבא הישראלי היה פה למטה, אני והצוות יכולנו לשבת בבית ולנהל את המסחר. גם כשהכל סגור ברשות יש לנו גיבוי מישראל.



"מצד שני, אין עוד יו"ר בורסה בעולם שצריך לחשוב מה יקרה אם ספק הטלקום שלו יקרוס. ואחרי כל זה - החברות פה עדיין עושות רווח ועדיין מחלקות דיווידנדים".



הישראלים לא מתעניינים



השוק המוסדי הפלסטיני מורכב מעשרה בתי השקעות - שנשלטים על ידי הבנקים. "אצלנו מעודדים את הבנקים להיכנס ולהיות פעילים במסחר", אומר עוויידה. "זה ההפך ממה שקורה בישראל".



הפלסטינים מתעניינים במה שקורה בבורסה?



"יש לנו 80 אלף חשבונות פה, אבל כמו בהרבה בורסות, 90% מהמסחר אצלנו נעשה על ידי הגופים המוסדיים הגדולים. יש לנו הרבה סוחרי יום בחברות הברוקראז'. תיכנס לחדרי המסחר שם ותראה שהם מלאים באנשים שמדברים על החברות שנסחרות".



יש לכם חברות דואליות?



"יש חברת טלקום שרשומה גם באבו דאבי במקביל".



יש אנשי עסקים שהיית רוצה לעבוד אתם בישראל?



"גילגלנו עכשיו רעיון לערוך הסברה בבורסה בתל אביב. הייתי שם שלשום לגבי זה, ואמרו לי שאין בזה עניין גדול.



"זו בעיה. כיום, בגלל המצב הפוליטי, אני לא יכול לבוא כעובד ציבור ולומר: 'הכל בסדר, בואו נעשה עסקים'. צריך תמיכה של גורם רשמי. היתרון של סלאם פיאד (ראש הממשלה הפלסטיני - ח"ע) כיום הוא שהוא בונה, ולא אכפת לו מישראלים. זה יותר טוב מלפוצץ אוטובוסים. היינו צריכים לעשות אינתיפאדה עסקית במקום האינתיפאדה השנייה. איך אפשר להתנגד אליך אם אתה בונה?



"לרשות הפלסטינית יש כיום מנהיגות שיודעת מה היא רוצה. יש אחדות. זה לא כמו בתקופה של עראפת. אז היה כאוס".



לא חשבת להישאר לעבוד בסוסייטה ז'נרל ולעשות קריירה בתחום הפיננסים בצרפת?



"אתה נורמלי? ולוותר על כל מה שיש לי כאן?"



הארמון של נוחי דנקנר הפלסטיני



>> מעל בניין הבורסה ושכם כולה, על פסגת הר גריזים, ניצב הבניין המרשים בעיר. מדובר במבנה שבשל העמודים שעליהם הוא בנוי והכיפה שבראשו נראה כמו מקדש. זהו ארמונו של המיליונר מוניב אלמצרי, שלו אחזקות במגוון חברות ותחומים - נוחי דנקנר הפלסטיני, למי שמחפש מקבילה ישראלית.



אלמצרי הוא בעל השליטה (70%) בבורסה של שכם. הונו הוערך בעבר ב-500 מיליון דולר. הוא ראש תאגיד פדיקו - אחד התאגידים הגדולים הנסחרים בבורסה - ובידיו מרוכזים שליש מהעסקים ברשות הפלסטינית. מלבד פדיקו, החברות הגדולות בבורסה הן חברת הטלקום פלטל, הבנקים הפלסטיניים ופלסטין אלקטריק - תחנת הכוח של עזה.



המרכז העסקי של הרשות



>> בשכם יש רק רמזורים ספורים, ולא תמצאו בה "סיטי" כמו בתל אביב - אבל מדובר בעיר הפלסטינית השנייה בגודלה בגדה המערבית, המשמשת כמרכז המסחר והשירותים החשוב של הפלסטינים בשומרון. אוכלוסיית העיר מונה 134 אלף תושבים. רוב תושבי העיר הם מוסלמים, אך יש גם מיעוט נוצרי וקהילה שומרונית קטנה.



העיר נמצאת 63 ק"מ מצפון לירושלים. בתחומי שכם יש כמה מחנות פליטים (בלאטה, עסכר הישן, עסכר החדש ומחנה עין בית אלמא - "מחנה שכם") שסופחו ב-1965 לתחום השיפוט של העיר. הבורסה בשכם יושבת של שטחי הרשות, אך נסחרות בה גם שש חברות מעזה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully