>> יפעת פרוינד מסדרת מדי בוקר את הגבעולים בחנות הפרחים שבה היא עובדת בחיפה. היא דואגת להציג את שלל הצמחים באופן שימשוך את עין הלקוחות, משקה את העציצים ומסייעת בהכנת זרים.
פרחים דווקא אינם תחום המומחיות שלה. פרוינד, 26, סיימה באוגוסט 2009 שלוש שנות לימוד במדעי התזונה במכללת תל חי. אלא שמאז קבלת התואר, היא אינה עובדת במקצוע. חלק מהזמן היא הקדישה לחיפוש עבודה ובחלקו האחר היא עוסקת בעבודות מזדמנות, כמו פקידה בחברה להשכרת משרדים, ובחודשים האחרונים מוכרת בחנות של רשת zer4you.
העבודה בחנות הפרחים דווקא מוצאת חן בעיני פרוינד, אלא שהיא היתה שמחה יותר לו יכלה לפתח קריירה בתחום שלמדה, כדיאטנית או כיועצת תזונה.
מתי תוכל פרוינד להגשים את חלומה? לא ברור. אין די בכך שהיא סיימה את חוק לימודיה במכללה, שכן עליה לעשות סטאז' של שנה באחד מבתי החולים בישראל. הדרישה לסטאז' נשמעת סבירה, שהרי גם במקצועות אחרים, כמו עריכת דין וראיית חשבון, קיימת תקופת התמחות - אך כאן מסתיים הדמיון בין המקצועות, לרעת בוגרי מדעי התזונה, כמובן.
"סטאז' עושים רק בבית חולים, ורק מספר מצומצם של בתי חולים מוכנים לקלוט סטאז'רים", אומרת פרוינד. "כתוצאה מכך, עלינו להמתין חודשים רבים, שנה ולעתים שנתיים, עד שנזכה להתחיל את הסטאז'. אני, למשל, סיימתי את לימודיי באוגוסט האחרון, אבל רק באפריל 2011 אוכל להתחיל את הסטאז' בבית החולים רמב"ם בחיפה. במשך שנה ותשעה חודשים אני, למעשה, מנותקת מהתחום, מתרחקת ממה שלמדתי ופשוט מעבירה את הזמן".
הבעיה השנייה נובעת מהעובדה שבניגוד למקצועות אחרים, הסטאז' לבוגרי מדעי התזונה כרוך בתשלום - ועוד תשלום גבוה. עבור חצי שנה, שלושה ימים בשבוע (שמונה שעות ביום), המתמחים משלמים מכיסם 12 אלף שקל, הנכנסים היישר לקופת משרד הבריאות - סכום גבוה ממחיר שנת לימודים באוניברסיטה.
מצבה של ר' (שמה המלא שמור במערכת), 30, מעט טוב יותר. היא סיימה ביולי האחרון את הלימודים במדעי התזונה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ותתחיל באפריל הקרוב את הסטאז' בבית החולים איכילוב, כלומר היא המתינה "רק" תשעה חודשים. בזמן ההמתנה היא התבטלה מעט, ובעיקר עבדה בחנות למכירת מכשירים להסרת שיער.
"כשיגיע מועד הסטאז', אגרד מהמינוס שלי בבנק את 12 אלף השקלים כדי להתחיל את השלב החשוב הזה, שבסיומו מי שעומד בהצלחה בשתי בחינות מקבל תעודה של דיאטן קליני באישור משרד הבריאות", אומרת ר'. "עם התעודה הזו אני רוצה לעבוד כדיאטנית בבית חולים, אך אם לא אצליח להתברג אסתפק בעבודה במרפאה קהילתית של אחת מקופות החולים, בית אבות, מכון כושר או חברה תעשייתית גדולה, כמו אסם או טבע. לנוכח המודעות הציבורית הגוברת לאכילה נכונה, חברות רבות שמות דגש על חטיבת המחקר, העוסקת בבדיקת היתרונות התזונתיים של מוצריהן".
מדוע יש מחסור קשה במקומות לסטאז'? אם בעבר למדו תזונה בעיקר בפקולטה לחקלאות ברחובות, הרי שכיום מספר מוסדות הלימוד של מדעי התזונה בישראל גדל, אך משרד הבריאות ככל הנראה לא הכין את עצמו למספר הסטודנטים הגדול ולא הרחיב את אפשרויות ההתמחות. כך נוצר מצב של המתנה ארוכה, בנוסף ל"זכות" לשלם עבור תקופת ההתמחות.
סטאז' נקבע בהגרלה
הסטאז' לבוגרי מדעי התזונה מורכב משלוש תקופות. בארבעת החודשים הראשונים המתמחים צמודים לרופאים ודיאטנים ותיקים ברוב המחלקות הפנימיות בבית החולים; חודש נוסף הם מצוותים לדיאטנים הפועלים במרפאות של קופות החולים; ובחודש האחרון הם צמודים לדיאטנים שבמרפאות בריאות הציבור, שם הם גם עוברים סדנאות ומשתתפים בימי עיון. במהלך הסטאז' המשתתף נחשף לטיפול הרפואי במטופלים השונים והוא נדרש להכין עבודות העוסקות בפיתרונות תזונתיים לחולים.
כיצד נקבע המועד שבו ישובץ כל בוגר לסטאז'? לנוכח מיעוט מחזורי הסטאז', המועד נקבע באמצעות הגרלה שמשרד הבריאות עורך פעם או פעמיים בשנה. מועדי ההגרלות אינם קבועים, והם נדחים מפעם לפעם מנימוקים טכניים. לכל הגרלה ניגשים כ-200 בוגרים. המצב הזה מעלה אבסורד נוסף - סטודנט שסיים בהצטיינות בפקולטה היוקרתית ברחובות, עלול להידחות מול סטודנט בינוני ומטה שמגיע ממכללה, למשל, שדרישות הסף שלה נמוכות יותר.
"חודשי ההמתנה הארוכים מסיום הלימודים במכללות ועד למועד תחילת הסטאז' גורמים לרבים מהסטודנטים להתייאש ולנטוש את תקוותם להיות דיאטנים", טוענת ר'. "לא מעטים מחבריי ללימודים החליטו לעבור לתחומי עיסוק אחרים".
איתי אהרונסון, 30, יסיים ביולי הקרוב את לימודיו במדעי התזונה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. "במקרה הטוב, אתחיל את הסטאז' באחד מבתי החולים במאי-יוני 2011, אבל בראייה ריאלית אתחיל את הסטאז' רק אי שם ב-2012. אני מקווה שאחזיק מעמד עד אז ולא אוותר על כל הרעיון", הוא אומר. את הזמן הרב שעד למועד הסטאז', אהרונסון מתכוון להעביר במתן הדרכה גופנית במסגרת פרטית.
"בת זוגי ואני רוצים להביא ילדים לעולם, אבל במצב הנוכחי אנחנו כלל לא בטוחים אם זו העת לממש את החלום הזה", אומר איתי. "גם יתר חבריי הסטודנטים למדעי התזונה מתקשים לתכנן את חייהם האישיים והמקצועיים".
אסף בוך, 26, סיים בקיץ 2009 את לימודי מדעי התזונה בפקולטה לחקלאות ברחובות, אך הסטאז' שלו נקבע רק ליולי 2001. את הזמן שברשותו הוא מקדיש ללימודי תואר שני במדעי הרפואה (שיטות מחקר ואפידמיולוגיה) באוניברסיטת תל אביב ולעבודה כמדריך במכון כושר בכפר סבא. "חבריי ואני באנו ללמוד מקצוע, אך ההכשרה מעוכבת לנו", הוא אומר, "ונגרם לנו עוול. מוטב שיגידו לנו את זה כבר בהתחלה. למה לשלוח לדרך ייסורים 200-250 בוגרים בשנה?"
התמחות יקרה מאוד
אהרונסון ובוך הקימו לפני חצי שנה ועד פעולה, שמנסה להיאבק במה שמכונה על ידם "פגיעה קשה בבוגרי מדעי התזונה בישראל". לדבריהם, להבדיל ממקצועות פרא-רפואיים אחרים, כמו פיסיותרפיה, קלינאות תקשורת או ריפוי בעיסוק, מקצוע התזונאי סובל מהזנחה. "אנו לומדים שלוש שנים, קורעים את עצמנו בלימודי ביולוגיה, כימיה, פיסיקה בסיסית, ביוכימיה, אנטומיה, פתולוגיה, דיאטטיקה ומטבוליזם - ולא מצליחים להגיע לסטאז'. יש לזכור שתזונאות היא כלי טיפולי חשוב בידי רופאים, במיוחד קרדיולוגים ואנדוקרינולוגים שתמיד מפנים את החולים לייעוץ של תזונאי".
למה בעצם יש כל כך מעט מועדי סטאז'?
בוך: "מכיוון שלא כל 30 בתי החולים בישראל מקצים מקומות לסטאז'רים בתחום התזונה. במסגרת הסטאז', עלינו להיצמד לדיאטנית ותיקה הפועלת בבית החולים. אלא שתחלופת הדיאטניות היא גבוהה מאוד ומשרד הבריאות אינו מאפשר לדיאטנית חדשה המתמנה לתפקידה במקום זו שפרשה, להדריך את הסטאז'רים".
אהרונסון: "בנוסף, בתי החולים, במיוחד אלה ששייכים לשירותי בריאות כללית, מעדיפים להקצות את הכספים שהם מקבלים ממשרד הבריאות למטרות אחרות, בוערות יותר. קיום הסטאז' לתזונאים נמצא בסדר עדיפות נמוך, למרות החשיבות הגדלה".
אתם מתנגדים גם לתשלום.
אהרונסון: "בהחלט. אין סיבה אמיתית לתשלום".
בכיר בבית חולים ממשלתי מסביר את ההיגיון שבגביית שכר לימוד: "זה שונה מהסטאז' שעוברים מתמחים במשרדי עריכת דין או ראיית חשבון. כאן מדובר, למעשה, בהשלמה ללימודים לקראת התואר הראשון. הדבר דומה לסטודנטים שלומדים כימיה במעבדה ולא בכיתה". הבכיר מציין שבעבר קבוצת מתמחים עתרה לבג"ץ נגד חיובם בתשלום עבור הסטאז' - והפסידה.
אהרונסון ובוך מציעים פיתרון לבעיה: לשלב את תקופת הסטאז' בתוך מערכת הלימודים של מדעי התזונה לתואר ראשון. באופן זה, שכר הלימוד שהסטודנט משלם עבור לימודיו, יכסה גם את הסטאז'. אלא שכאן צצה התנגדות מכיוון המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). הסיבה: השילוב יחייב הארכת משך הלימודים בכחצי שנה, והתוצאה - המל"ג יצטרך להגדיל את ההקצבה הכספית לשלושת מוסדות ההשכלה שבהם נלמד המקצוע.
לחברי הוועד תלונה נוספת: "הסטאז' עצמו אינו מבוצע ברמה הנדרשת", טוענים השניים. "מכיוון שאיננו מקבלים שכר או אפילו החזר נסיעות בזמן הסטאז', אלא להפך, משלמים עבורו, בתי החולים משתדלים שלא לאפשר לנו התנסות 'מעשית מדי'. איננו יכולים, למשל, לכתוב תפריטי תזונה ולהדריך אישית מטופלים, כדי שלא תקום לנו הזכות לדרוש שכר. אנחנו רק 'צל' של הדיאטנים. וכך איכות ההכשרה נפגעת".
יותר מדי סטודנטים
עשרות מבין בוגרי הלימודים, שאין להם סבלנות להמתין עד הסטאז' אך רוצים בכל זאת להישאר בתחום, פותחים משרדים משלהם ומתחילים לעבוד כיועצי תזונה. מספר גדול יותר, הנאמד במאות (אין נתונים מדויקים), נותנים שירותי ייעוץ בתחום התזונה אף בלי שכלל למדו את המקצוע במוסד מוכר כלשהוא, אלא הסתפקו, אולי, בקורס תזונה קצר באיזה מכון כושר.
לדברי אהרונסון ובוך, משרד הבריאות מודע לבעיה זו. "ד"ר זיוה שטל, ראש אגף התזונה במשרד הבריאות, מנהלת פגישות אינטנסיביות עם מנהלי בתי החולים הממשלתיים וגם של שירותי בריאות כללית, כדי שיסכימו להוסיף מחזורי סטאז' ולקלוט מספר גדול יותר של מתמחים", הם אומרים. "התרשמנו שד"ר שטל לא רק מגלה רצון טוב. היא מודעת לסכנה שבעזיבת הסטודנטים את המקצוע ובגלישתו לידיהם של שרלטנים".
ד"ר מאיה רוזמן, בעלת ותק של 20 שנה בתחום התזונאות, בחרה שלא לעבוד כשכירה במוסד רפואי אלא להפעיל משרד ייעוץ משלה ברחובות. רוזמן אומרת כי אנשים רבים יותר פונים לעסוק בייעוץ בתחום התזונה, בשל המודעות הציבורית לתזונה נכונה. לדעתה, הפיתרון לבעיית ה"פקק" של הסטודנטים שבדרך לסטאז' חייב להיות צמצום מספר הסטודנטים המתקבלים ללימודים במדעי התזונה. "הבעיה היא שהאוניברסיטאות והמכללות הן מוסדות עם כוונת רווח, ולא אכפת להן לקלוט עוד ועוד סטודנטים", אומרת רוזמן.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מספר מקומות ההכשרה נקבע בהתאם ליכולת בתי החולים לקלוט מתמחים, המגיעה כיום ל-130 מקומות. אנו פועלים להגדלת מספר המקומות. התלמידים העוברים הכשרה משלמים עבור תקופה זו כמו לגבי כל תקופת לימודים אחרת".
מהמל"ג נמסר: "ועדה בראשות פרופ' מנחם פיינרו עוסקת בתוכנית הלימודים במדעי התזונה, ובפניה הועלו טענות בעניין תקופת ההתמחות. הוועדה צפויה להגיש את המלצותיה למליאת המל"ג תוך כמה שבועות".
career@themarker.com
מאות דיאטנים רעבים לסטאז'
מאת חיים ביאור
4.3.2010 / 7:06