1. הפסדי ענק
הפסד הענק בהיקף 1.3 מיליארד דולר של בנק הפועלים על תיק האג"ח מגובה המשכנתאות. דני דנקנר לא היה האחראי היחידי אבל במהלך כהונתו הוא סירב להפרד מהתיק עד שנהיה מאוחר מידי ובנק ישראל אילץ אותו לעשות את זה.
2. דיווחים לקויים
הבנק סיפק דיווחים לקויים לבורסה על הפסדי תיק האג"ח מגובות המשכנתאות - המשקיעים סבלו מחוסר ודאות והבנק איבד את תואר הבנק הגדול במדינה על פי שווי שוק לטובת לאומי. תואר שלא החזיר לעצמו עד היום.
3. יוזמות מסוכנות
כשכבר היה ברור כי המשבר הולך ומתגבר, חתם בנק הפועלים על רכישות של בנקים באוקראינה וברוסיה. בנק ישראל התערב ומנע את הרכישות האלו.
4. ממשל תאגידי
הדחה של דירקטור מטעם הציבור. ב-2007 הודח אמיר ברנע מדירקטוריון בנק הפועלים אחרי שדרש לדעת מדוע פוטר היור שלמה נחמה. דני דנקנר עד אז סגן היו"ר מונה במקומו של נחמה.
5. נטישת בכירים
בזה אחר זה עזבו בכירים את הבנק תחת פיקודו של דנקנר, ובהם שי טלמון, בארי בן זאב שלמה בראון ויעקב רוזן. השיא היה ההתפטרות של צבי זיו מנכ"ל הבנק אחרי שבמהלך הכהונה לצד דנקנר ניטלו ממנו אט אט יותר ויותר סמכויות.
זיו אמר בסמוך להתפטרותו: "היו לי קווים אדומים שלא רציתי לחצות והבנתי שזה אני או דנקנר ואין לי סיכוי".
6. מינוי ללא ועדת איתור
עם ההתפטרות של זיו דחף דנקנר למינויו של מקורבו ציון קינן, מנהל החטיבה העסקית לתפקיד המנכ"ל, ולא שעה לדרישות של המפקח על הבנקים רוני חזקיהו להקים ועדת איתור לתפקיד.
המפקח על הבנקים תקף גם את הדירקטוריון שדנקנר עמד בראשו ואמר כי חברי הדירקטוריון מילאו תפקיד משני בלבד להחלטה.
7. צרות באלרן
אלרן שנשלטת על ידי דני דנקנר ואחיו גדי ובן דודו דורי, נקלעה להפסדים כבדים והערת עסק חי, שהתפתחה לכדי הסדר חוב - כיום.
דנקנר אמנם עמל על הצנעת מעורבותו בחברה אך בפיקוח על הבנקים לא אהבו את העובדה שיו"ר הבנק הגדול במדינה יהיה גם כבעל מניות צד למו"מ עם בנקים.
8. פרשת rp
הפרשה נחשפה במאי 2009 ב-themarker וככל הנראה עומדת במרכז החקירה של דנקנר במשטרה (על הפרשה - בעמוד 4).
9. הקשר עם ניר ברונשטיין
ניר ברונשטיין שנחשב חבר קרוב של דנקנר ושימש מנכ"ל פועלים שוקי הון נעצר על ידי רשות ני"ע בחשד לשימוש במידע פנים הנוגע לתיק האג"ח מגובה המשכנתאות של הבנק.
ברונשטיין, יש לציין, אינו חבר בדירקטוריון הפועלים והמידע לא אמור היה להיות בידו. על פי חקירת רשות ניירות ערך המידע הגיע אליו לכאורה באמצעות דנקנר. גם אם אין זו עבירה על החוק ברור שאסור היה לו להעביר אינפורמציה דרמטית למקורביו על הבנק.
10. הקשר עם עופר גלזר
בתקופתו של דנקנר כיו"ר בנק הפועלים קיבל גלזר הלוואה של 40 מיליון שקל. באותה תקופה היה גלזר בעלה של שרי אריסון, הבעלים של הבנק. גלזר טען כי תהליך האשראי נוהל תחת כללים מחמירים - אבל בפיקוח על הבנקים פתחו בבדיקה של העניין.
11. העצמאות של דנקנר
בבנק ישראל חששו שדנקנר לא מקבל החלטות באופן עצמאי לגמרי אלא מושפע מגורמים מחוץ לבנק, למשל מבן דודו נוחי דנקנר, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי. בספטמבר 2008, בשיא המשבר, כאשר הפועלים דימם מהפסדי עתק מהשקעות כושלות - כור שבשליטת דנקנר קיבלה מהבנק דחיית מועד פירעון אשראי של 1.1 מיליארד שקל.
ועוד משהו זמן קצר אחרי הדחתו, מונה דנקנר על ידי שרי אריסון בעלת השליטה בפועלים למנכ"ל אריסון השקעות. בצעד הזה עקפה אריסון את בנק ישראל: דנקנר, שבבנק ישראל לא רצו אותו כיו"ר של הבנק הגדול במדינה, חזר בתפקיד מנכ"ל בחברת השולטת בבנק. לצד מנכ"ל אריסון השקעות דנקנר משמש גם דירקטור בבנק הפועלים שוויץ.
הכשלים של דני דנקנר
שרון שפורר
4.3.2010 / 7:23