"היד הנעלמה" לא חביבה על ח"כ שלי יחימוביץ'. למעשה, בכל פעם שהיא מזכירה את מושג היסוד הזה במדע הכלכלה - אפילו למונח "מדע" יחימוביץ' ככל הנראה תתנגד - ההקשר הוא תמיד ציני ומזלזל.
כזה הוא המקרה גם לגבי שוק ההון הישראלי, שיחימוביץ' נכנסת בו כהרגלה בכפפת ברזל - ומעלה הצעת חוק שתגביל את שיעור דמי הניהול בענף הפנסיה. "מתברר שכוחות השוק ו'היד הנעלמה' לא עשו את שלהם", אמרה יחימוביץ' בסרקזם ברור, "וריבוי המכשירים הפנסיוניים לא הכניס שפיות בדמי הניהול".
אכן, אין שפיות בדמי הניהול בענף הפנסיה. ממוצע דמי הניהול זינק מאז נמכרו קופות הגמל מהבנקים לחברות הביטוח (בעקבות המלצות ועדת בכר) בכ-50%, והוא ממשיך לטפס במהירות. כיום, ממוצע דמי הניהול בקופות הגמל הוא 1.2%-1.4% מהנכסים, ובביטוחי החיים הוא 1.5%-2% מהנכסים (קרנות הפנסיה מוגבלות בתקרת דמי ניהול של 1.1%). למעשה, כל ההערכות הן שהדבר היחיד שימנע את המשך הטיפוס של דמי הניהול כלפי מעלה הוא המגבלה החוקית על דמי הניהול הקיימת כבר כיום - תקרת דמי ניהול של 2% מהנכסים. התקרה, יש לציין, נחשבת לגבוהה מאוד, וכשהמחוקק קבע אותה הוא לא חלם שדמי הניהול יגיעו אי פעם עד התקרה. המחוקק טעה.
לכן יחימוביץ' יוצאת עכשיו לתקן את הטעות הזאת. היא מציעה לקבוע שוב תקרה מותרת לדמי הניהול, אבל הפעם תקרה נמוכה בהרבה. במקום 2% מהנכסים, מציעה יחימוביץ' תקרת דמי ניהול של 1.4% מהנכסים בביטוחי החיים, 0.7% בקופות גמל, ו-0.55% בקרנות פנסיה (בכל המספרים לעיל מדובר בחיבור של דמי ניהול מהנכסים בתוספת של דמי ניהול מההפקדות).
אם תתקבל הצעתה, דמי הניהול בשוק ההון אכן יירדו, וטוב שכך. רק שזה יהיה הדבר הטוב היחיד שייצא מכך. בדרכו הטיפוסית, המחוקק הישראלי מכה, במסגרת ההצעה החדשה, בפטיש 5 קילו בסימפטום הבעייתי של דמי הניהול - תוך שהוא מתעלם לחלוטין מבעיות היסוד שיצרו את הסימפטום הזה.
חוזרים על הטעות
קביעת תקרה חדשה לדמי הניהול תהיה חזרה על הטעות המקורית שעשה המחוקק בעבר - שוב המדינה יוצרת מחיר מרבי, ובכך מאותתת לשחקנים בשוק ההון שאין כל צורך להתחרות. כל שהשחקנים צריכים לעשות הוא להתייצב על המחיר המרבי שהמדינה קבעה, ולנוח שם. לכן, תחרות על המחיר ההצעה לא תיצור. גם תחרות על שני השירותים החשובים ביותר של ענף החיסכון הפנסיוני לא תיווצר כאן: לא תחרות על איכות ניהול ההשקעות של החיסכון הפנסיוני, ולא תחרות על ייעוץ.
עם כל החשיבות של דמי הניהול - והם חשובים - הבעיה של החוסך לפנסיה הישראלי קשה הרבה יותר רק מרמת דמי הניהול הגבוהה. הבעיה של החוסך היא שאין אף גורם המעניק לו ייעוץ פנסיוני מקצועי ואובייקטיבי שיסייע לו למצוא את ידיו ורגליו במוצר המסובך ששמו חיסכון פנסיוני. את החלטת ההשקעה החשובה ביותר של חייו - אל תטעו, פנסיה היא השקעה גדולה וחשובה בהרבה מרכישת דירה - הישראלי מקבל מתוך בורות מוחלטת (במקרה הטוב), או על סמך עצות אחיתופל של סוכני ביטוח (במקרה הרע).
בל נשכח כי המוצר הפנסיוני כולל גם רכיב חשוב מאוד של ביטוח - ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה. בלי ייעוץ נכון, כמעט בלתי אפשרי יהיה לרכוש את הביטוח המתאים וכן לטפל בתביעה למימוש הביטוח בעת הצורך.
הבעיה של החוסך הישראלי נמצאת לא פחות בחוסר המקצוענות, שלא לומר החפיפניקיות, שבה מנוהל תיק ההשקעות של החיסכון הפנסיוני שלו. משבר האג"ח האחרון חשף עד כמה תיק החיסכון הפנסיוני מנוהל מתוך שיקולים קצרי טווח, תוך התעלמות מסיכון.
יחימוביץ' אינה מאמינה ביד הנעלמה. לכן היא מעדיפה לבחור בדרך הקלה של טיפול בסימפטומים - ולא טיפול בבעיות שגרמו לכך שהיד הנעלמה נכשלה. אם אכן היא תעשה כך, זו תהיה החמצה היסטורית שלה ושל החוסך הישראלי, מכיוון שדרך דמי הניהול ניתן גם ניתן לאושש את היד הנעלמה. לשם כך צריך לבדוק מהם המחסומים שמנעו התפתחות של תחרות בחיסכון הפנסיוני - מחסומים שמנעו מעבר בין חברות ביטוח (ניוד החיסכון הפנסיוני) ומחסומים שמונעים פתיחה של קופות גמל אישיות (ira) שיתחרו בקופות הגמל הממוסדות.
לשם כך צריך לאושש את הייעוץ הפנסיוני באמצעות טיפול בחסמים שמנעו מהבנקים להיכנס לייעוץ, ובכך שייאסר סוף-סוף על סוכני הביטוח לפעול כמשווקים של חברות הביטוח. הגיע הזמן שסוכני הביטוח ישרתו את טובת החוסך ולא את טובת חברות הביטוח ואת טובתם שלהם, בכך שגם הם יידרשו לפעול כיועצים אובייקטיביים בלבד.
ולבסוף, במקום להוריד את תקרת דמי הניהול, צריך לשנות את מודל דמי הניהול. אסור שדמי הניהול ייגבו מתוך הנכסים, אלא רק מתוך הרווח שמניבים הנכסים. דמי ניהול שייגבו מתוך הרווח, ורק רווח לטווח הארוך (ומנוכה סיכון), יביאו לכך שטיב ניהול ההשקעות של תיק החיסכון הפנסיוני ישתפר - כי למנהלי ההשקעות יהיה אינטרס לשפר אותו.
ועדת בכר ביצעה מהפכה חשובה בשוק ההון הישראלי, אבל המהפכה לא הושלמה. חמש שנים ומשבר פיננסי אחד מאוחר יותר, הגיע הזמן למקצה תיקונים שיבטיח את עתיד הפנסיה הישראלי. יחימוביץ' יכולה להביא לכך, אבל לשם כך היא צריכה לנסות לתת סיכוי לשיפור היד הנעלמה.