אחת המדינות הפחות שוויוניות בעולם מנסה להכניס נשים לממשלה

ניו יורק טיימס



>> כשקים היו-אאון הצטרפה למשרד החוץ של דרום קוריאה ב-1992, בטופס הפרטים האישיים נכתב "אשה" אך לא "בעל" בחלק שבו הדיפלומטים החדשים מספקים מידע על בני זוגם. לא היתה בכך הפתעה: באותם ימים, רק נשים מעטות ניגשו לבחינות לשירות החוץ, ומעטות עוד יותר גם עברו אותם.

"בשנה שניגשתי לבחינה, עברו מספר חסר תקדים של נשים - שלוש - וזה הגיע לחדשות", אמרה קים, שעומדת בראש הצוות לשינויי האקלים במשרד.



בדילוג מהיר ל-2010, קים סנג-ג'ין, ראש צוות המינהלה האישית של שר החוץ, מזהה שינוי משמעותי בדמות של הפוליטיקה הדרום-קוריאנית. במהלך חמש השנים האחרונות, 55% מ-151 המועמדים שעברו את מבחני הכשירות הקפדניים - שער הכניסה הראשי לסגל הדיפלומטי במדינה - היו נשים.



המצב במשרד החוץ מסמל את מה שקורה במשרדי ממשלה אחרים. בשנה שעברה, 47% מהאנשים שעברו את הבחינות הממשלתיות, שבהן נבחרים מועמדים מדרגי הביניים למסלול קידום במשרדי הממשלה השונים, היו נשים. ב-1992 רק 3.2% מהעוברים היו נשים.



נשים כה רבות נכנסו לשירות הציבורי בשנים האחרונות עד שב-2003 החליטה הממשלה לעדכן את מערכת המכסות שלה. ב-1996 קבעה הממשלה כי לפחות 30% מהמגויסים החדשים לכל זרועות הממשלה, מלבד למשטרה ולצבא, יהיו נשים. כעת, לאחר שנשים כה רבות התחרו בהצלחה על אותן משרות, מבקשת הממשלה לקבוע מכסת מינימום של 30% גם לגברים.



"מנהלים מגיעים ומבקשים גברים, ומתלוננים שיש להם יותר מדי נשים במשרד", אמר קים ממשרד החוץ. "אין מספיק גברים בסביבה. הם נהפכו למשאב מוגבל".



העלייה שנרשמה באחרונה במספר הנשים במגזר הציבורי היא תוצאה של מאמצי הממשלה להרחיב את הדמוקרטיה לאחר עשרות שנים של שלטון צבאי, כדי להילחם בסטגנציה כלכלית על ידי הכנסת מספר גדול יותר של נשים משכילות לכוח העבודה במשק ולמנוע את הירידה החדה בשיעור הילודה במדינה. הירידה בילודה מיוחסת בחלקה לקשיים שניצבים בפני נשות דרום קוריאה בניסיון לשלב בין קריירה לאימהות.



ואולם היא משקפת גם את המכשולים הקשים שניצבים בפני נשים במגזר הפרטי. בדרום קוריאה, ארבעת הקונגלומורטים הגדולים - סמסונג, יונדאי, lg ו-sk - חולשים על הכלכלה. נשים מחזיקות בפחות מ-2% מהמושבים במועצות המנהלים של חברות אלה. כמעט שאין נשים בתפקידי ניהול בכירים בבנקים בדרום קוריאה.



90% מהמפוטרים במשבר היו נשים



אף שדרום קוריאה היא הכלכלה ה-13 בגודלה בעולם, היא מדורגת במקום 115 מתוך 134 במדד השיוויון המגדרי של הפורום הכלכלי העולמי (wef) ל-2009. בהשוואה למדינות מתועשות אחרות, נשים משכילות זוכות לייצוג דל בכוח העבודה בדרום קוריאה, שבה המסורת הקונפוציאנית עדיין מטילה על הנשים את האחריות לניהול משק הבית ולגידול הילדים.



ב-2007 רק 60.9% מהנשים המחזיקות בתואר אקדמי החזיקו במשרה - השיעור הנמוך ביותר מבין 30 מדינות הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח - oecd (הממוצע ב-oecd עצמו היה 79.9%). נשים שעובדות מחוץ לבית נוטות להתקבץ במשרות זוטרות ובמשרות ייצור - עובדה שהיו לה השלכות רבות במיתון האחרון. בארה"ב ובאירופה פוטרו מעבודתם יותר גברים מנשים, אך בדרום קוריאה 90% מהמפוטרים היו נשים - בין היתר מאחר שהן מהוות אחוז גדול מהעובדים במשרה חלקית ומהעובדים הזמניים, שהיו הראשונים להיפגע.



בינואר קצת יותר מ-45% מהנשים בגיל העבודה עבדו, לעומת כמעט 70% מהגברים. שכרן של נשים הוא 52% בלבד משכר הגברים - לפי מדד ההעשרה המגדרית של תוכנית הפיתוח של האו"ם, שב-2009 דירגה את דרום קוריאה במקום 62 מתוך 109 מדינות, מבחינת הכנסות ומעורבות פוליטית וכלכלית בתהליכי קבלת ההחלטות.



לנוכח כל זאת היתה זו הממשלה שהובילה את הדרך להרחבת זכויות הנשים. מאז אמצע שנות ה-90 חוקקה הממשלה חוקים שמטפלים בסוגיות כמו תקיפות מיניות ואלימות במשפחה. מאז 2005 עודכנו יותר מ-300 חוקים כדי להכחיד את האפלייה המגדרית במדינה.



"האסטרטגיה שלנו היתה לשנות קודם את החוקים ואת המוסדות כדי שהחברה תוכל להסתגל לשינוי בעמדות ובתרבות לטובת שוויון מגדרי", אמרה צ'ונג בונג-היופ, מנכ"לית המשרד לשוויון מגדרי, שנוסד ב-2001.



נשים מהוות כעת 10.8% מכלל עובדי דרג הביניים בממשלה, אף שבדרגים הגבוהים שיעור זה יורד באופן חד. בפרלמנט נשים עדיין מהוות מיעוט - 14% - אך הן נמנות על כמה מהקולות הבולטים ביותר. "היתרון המשמעותי ביותר של תפקידים ממשלתיים הוא שאנו לא סובלות מאפלייה כאן", אמרה פארק ג'ה-היי, בוגרת האוניברסיטה הלאומית של סיאול שבשנתיים האחרונות התכוננה למבחני שירות החוץ. "לחברות פרטיות אין ציפיות מהעובדות שלהן. נראה שהן מגייסות רק כדי לעשות רושם חיצוני - להראות שאכפת להן משוויון מגדרי".



מכל הסוכנויות הממשלתיות, במשרד החוץ זכו הנשים להצלחה הגדולה ביותר - בין היתר מאחר שהאופי הבינלאומי של המשרד יוצר אווירה טובה יותר לקידום נשים. "העבודה בתחום הבינלאומי היתה מוצא מהחברה הדרום-קוריאנית שנשלטה על ידי גברים", אמרה יו היי-רן, האישה היחידה שעברה את בחינת הקבלה למשרד החוץ ב-1989.



שני עשורים מאוחר יותר, לנשים שפסעו בעקבותיה יש חלומות נועזים יותר. סן ג'ו-ירן, 25, נמנתה על 23 הנשים שעברו את הבחינה ב-2008 - אז יחס הקבלה היה שתי נשים על כל גבר.



"עד שדיפלומט בגילי יגיע לתפקיד שר החוץ, אנשים כבר לא יתייחסו לשרת חוץ כדבר מוזר", אמרה סן, שעובדת במחלקה האירופית של משרד החוץ. "הם פשוט יתייחסו לכך כמובן מאליו".