עצמאות אינה מלה גסה

מלים רבות נאמרו ונכתבו על הטיוטה לחוק בנק ישראל החדש בכלל, ועל סעיפי השכר בה בפרט.

ראשית, העובדות: שכר עובדי בנק ישראל נמצא כיום תחת פיקוח מלא ובלעדי של האוצר. אמת, היו תקופות בעבר שבהן דיווחי השכר לקו בחוסר שקיפות, אך מצב זה, בהובלת הנגיד סטנלי פישר, שונה לחלוטין וכל ניסיון להציג את הדברים אחרת פשוט חוטא לאמת.

לאורך כל תקופת כהונתי כמנכ"ל הבנק ואף לפני כן, הקפיד בנק ישראל להעביר לממונה על השכר את כל נתוני השכר כנדרש, ואין הוא מבצע כל שינוי או עדכון בשכר ללא התייעצות עם הממונה וקבלת הסכמתו מראש. אני מוכן להסתכן ולומר שלמידת הפיקוח על השכר בבנק ישראל על ידי האוצר אין כיום אח ורע במגזר הציבורי.

בנק ישראל הוא תאגיד סטטוטורי מיוחד בישראל. לא בכדי מגדיר חוק בנק ישראל החדש באופן מפורש את עצמאותו של הבנק. העצמאות לקבוע מדיניות והסמכויות והתפקידים האחרים הניתנים לבנק ישראל בתחום הכלכלי מתוקף החוק, עשויים להעמידו במחלוקות מהותיות ומקצועיות עם גופי שלטון אחרים, מחד גיסא, ועם הגופים המפוקחים במגזר העסקי, מאידך גיסא. במיוחד נכון הדבר לגבי המתח המובנה שבין תפקידו של בנק ישראל כקובע את המדיניות המוניטרית לבין הממשלה, בכלל, ומשרד האוצר, בפרט, כאחראים על המדיניות התקציבית.

לבנקים מרכזיים יש, בדרך כלל, עצמאות גדולה בקביעת שכר עובדיהם, בכפוף למגבלות מסוימות. העצמאות נובעת הן מעצמאותם הפיננסית והן מהיותם מחוץ להסדרים האדמיניסטרטיביים החלים על משרדי הממשלה. ברוב הבנקים המרכזיים שכר העובדים נקבע על ידי הנהלת הבנק תחת פיקוח של מועצה מפקחת (כדוגמת המועצה המינהלית שבהצעת החוק). על רקע זה וכדי שלא לפגוע בעיקרון עצמאות הבנק המרכזי, מחד גיסא, ולהבטיח בקרה נאותה על שכר עובדיו, מאידך גיסא, גובש במסגרת הצעת החוק החדשה לבנק ישראל מנגנון לקביעת שינויים בשכר עובדי הבנק ולבקרה על כך.

בסוף 2007 נחתם הסכם קיבוצי חדש המסדיר את תנאי השכר של עובדי בנק ישראל. על פי הצעת החוק, כל שינוי או עדכון בתנאי השכר יובאו קודם לאישורה של המועצה המינהלית שתוקם בבנק. הקמת המועצה המינהלית היא אחד החידושים הבולטים בהצעת החוק החדשה. המועצה המינהלית שתוקם תפקח על ההתנהלות התקינה והיעילה של הבנק והיא תורכב משבעה חברים, מתוכם חמישה מקרב הציבור, לרבות יו"ר המועצה.

חמשת החברים במועצה מקרב הציבור נבחרים על ידי הממשלה מרשימה שנבחרה על ידי ועדת איתור בלתי תלויה, שהיו"ר שלה נבחר על ידי היועץ המשפטי לממשלה וחבריה האחרים על ידי הממשלה, על פי המלצת שר האוצר. אישור שינויים בשכר עובדי הבנק בידי המועצה המינהלית מהווה כשלעצמו בקרה ציבורית.

יתר על כן, לאחר אישורם של שינויים בשכר, אם וככל שיהיו על ידי המועצה המינהלית, הרי שאלה כפופים לאישורו של שר האוצר. עם זאת, תוקם ועדה מקצועית לענייני שכר, שתחליט בנוגע לחילוקי דעות, ככל שיהיו, בין שר האוצר לבנק לגבי השינויים הנדרשים בשכר או לגבי קיומן של חריגות שכר. בראש הוועדה המקצועית יעמוד אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי ושהוא בעל ניסיון בתחום דיני העבודה, שימונה בידי היועץ המשפטי לממשלה. בוועדה יהיו שני נציגי ציבור נוספים שימונו על ידי ראש הממשלה ושר האוצר, בהסכמת הנגיד, שלפחות אחד מהם הוא בעל ידע והבנה בנושא השכר בשירות הציבורי. הן שר האוצר והן נגיד הבנק רשאים להשיג על החלטת הוועדה המקצועית בפני ראש הממשלה, ואולם ניתן להניח כי על בסיס המנגנון שנקבע, פנייה לראש הממשלה תיעשה רק במקרים חריגים.

המנגנון המוצע אינו מהווה החרגה מנורמות השכר החלות על המגזר הציבורי במדינת ישראל והוא מציע רשת בקרה ואכיפה יעילה, המבטיחה הגנה על האינטרסים השונים, לרבות על המקצועיות הנדרשת מעובדי הבנק המרכזי והעצמאות הנדרשת למילוי תפקידיו. חוק בנק ישראל החדש נועד ליישר קו בין מדינת ישראל לשאר המדינות המפותחות בעולם, ולהפוך את בנק ישראל לבנק מרכזי מודרני. טובת המשק הישראלי היא זו שעומדת לנגד עיני הנהלת ועובדי בנק ישראל.

נשמעות טענות על גובה שכר עובדי הבנק. בנק ישראל אינו פועל בוואקום, אלא מתחרה על עובדים מול המגזר הפרטי. כדי לשמר את הידע ורמת המקצועיות לאורך זמן, הוא נזקק לאנשי מקצוע מהשורה הראשונה ולתחלופה מינימלית בכוח האדם, ואינו יכול להרשות לעצמו שעובדים יתחילו את דרכם אצלו יחזרו למגזר הפרטי ושוב למגזר הציבורי וחוזר חלילה. כדי לשמר את המצוינות המקצועית של אנשיו על הבנק להבטיח להם שכר אטרקטיבי.

הכותב הוא מנכ"ל בנק ישראל