לבלוע את החיים

אני יושב עכשיו בקנגו החדשה.



מעלי עננים תלת ממדיים, כהים וכבדים. השמש מתחילה לשקוע. חלק מקרני השמש חודרות ברווחים שבין העננים. גשם יורד. אולי הגשם המשמעותי האחרון של החורף הזה.

מאחורי שלושה ילדים - שניים ישובים בבוסטרים, אחד לא.



מאחורי הילדים - כלב. הוא יושב על רצפת תא המטען. לידו צידנית וכמה ארגזים ושקיות.



הקנגו החדשה בולעת הכל. לדעתי היא היתה יכולה לבלוע עוד שני כלבים, מבוגר, אוהל וארבעה שקי שינה. אולי גם אופני ילדים.



היעד שלי הוא ירושלים. בינתיים אני בחלק המישורי של כביש 443. בקרוב יתחילו העליות התלולות.



כולם רעבים יותר



הדור הראשון של רנו קנגו הוצג ב-1997 וחולל מהפכה - מכונית דו-שימושית, גם מסחרית וגם משפחתית. אפשר להוביל בה סחורה וכלים, ואפשר ואף רצוי להסיע בה את המשפחה. ההצלחה היתה גדולה וחיקויים צצו במהירות: סיטרואן ברלינגו, פיז'ו פרטנר ובהמשך גם פיאט דובלו, פורד קונקט ועוד.



אבל כמה שנים אפשר לגרור את אותה מכונית? אחרי עשר שנים - שהן 220 שנות אדם - הוציאה רנו לשוק את הדור השני של רנו קנגו. דור היותר: גדולה יותר, מודרנית יותר, נוחה יותר ויקרה יותר. ככה זה באחרונה: אנשים רעבים ליותר.



אלא שרנו, לפחות בישראל, משווקת במקביל את שני הדורות: קנגו דור ראשון נמכר כאן ב-119 אלף שקל, וקנגו דור שני ב-125-140 אלף שקל. אז למי מתאים הדור השני של רנו קנגו?







אפילו לא מטוס פייפר



העליות התלולות מתחילות, ולרשותי עומד מנוע בנזין 1.6 ליטרים עם הספק של 105 כ"ס. תיבת ההילוכים אוטומטית. אני מקווה לטוב, אבל עוד לפני תחנת הדלק בית חורון המנוע מאבד אוויר, וכל מיני קאיה ריו בליסינג עוקפות אותי בזלזול - ככה לפחות אני מרגיש.



אז נכון שההספק המרבי תפח ב-10 כ"ס לעומת הדור הקודם, אבל המומנט לא השתנה בכלל - 15.1 קג"מ ב-3,750 סל"ד, וחוץ מזה משקל המכונית קפץ בטירוף: מ-1,120 ק"ג ל-1,430 ק"ג, שזה כמו להוביל עוד שלושה אנשים וארבעה כלבים.



סיכום ביניים: רנו קנגו החדשה, בגרסת הבנזין, היא לא מטוס. אפילו לא מטוס פייפר. מצד שני, אני לא ממהר והילדים רגועים. מצד שלישי, תנו לי את גרסת הדיזל עם תיבת הילוכים ידנית ומומנט של 20 קג"מ (אף שבינינו, גם היא לא f15).



אקוואריום בקנגו



רנו קנגו הראשונה הציעה נוחות נסיעה מצוינת שנגזרה ממערכת מתלים צרפתית מסורתית מוצלחת. החדשה שומרת על המסורת בתוספת שיפור חשוב - הפלסטיקה הפנימית קפצה כיתה. לא תמצאו שם משטחי עור ועץ, אבל גם לא יותר מדי מתכת חשופה וברגים.



התחושה היא יותר מיני-ואנית ופחות מסחרית. גם החלל הוא מיני-ואני. וזה לא במקרה - רנו קנגו החדשה מבוססת על פלטפורמה (רצפה ומכלולים עיקריים) של רנו סניק.



מאחור אפשר בקלות להושיב שלושה ילדים בכיסאות תינוק. חלל תא המטען, ללא קיפול מושבים, הוא מכובד מאוד: 660 ליטר (עד גובה המושבים. עד גובה התקרה - הרבה יותר). ואם מקפלים את המושב האחורי מקבלים נפח של כמעט שלושה מ"ק. תחשבו איזה אקווריום יפה אפשר לבנות בתוך הקנגו.



מעל ראשי הנוסעים משתרע חלל כמעט קתדרלי. חלקו מנוצל למדפים ולתאי אחסון שתלויים מהתקרה. בנסיבות אחרות אפשר היה לתלות שם חבל ולבצע פעלולי קרקס.



ליהנות מהחורף



העליות נגמרות בסוף. הכלב יושב בשקט והילדים מנומנמים. קנגו החדשה היא מכונית שימושית ומוצלחת. באירופה היא משווקת כמכונית משפחתית. הקהל הישראלי, לפחות לגבי הדור הקודם של קנגו, לא הסתגל לרעיון. רנו קנגו, סיטרואן ברלינגו ודומותיהן לא נמכרות כאן על תקן של מכונית משפחתית. האם כעת, בדור השני של המכונית, יש סיכוי שקנגו תצליח גם בתור משפחתית? תחליף שימושי ומקורי למאזדה3 ושות'? אני אומר - כן! יאללה! ואם כבר אז כבר - למה שלא תהיה לנו קנגו פאר, עם מנוע ראוי ותקרת זכוכית, שנוכל ליהנות באמת ממחזה העננים ביום האחרון של החורף.