יוג'ין קנדל: יש להגדיל את מימון חברות הטכנולוגיה בהנפקות ראשונות בבורסה

"ישנה עכשיו קונסטלציה מאוד טובה של תמיכת משרדי ראש הממשלה, האוצר והתמ"ת בחשיבות התעשייה הטכנולוגית", אמר יוג'ין קנדל ראש המועצה הלאומית לכלכלה.



לדברי קנדל, הממשלה צריכה לצאת מנקודת מבט שאינה קיימת בתעשייה, ממנה מסתמנים שלושה נושאים מרכזיים לטיפול: "אנחנו כממשלה צריכים להסתכל על נושאים שיכולים להעצים את התעשייה, באמצעות פתרון בעיות שהתעשייה לא יכולה, או שקשה לה לטפל בהן", אמר קנדל. "אנחנו מסתכלים עליה כתיק השקעות של המדינה - פורטפוליו. לכן אנחנו צריכים לחשוב גם על גיוון וסיכונים, לא רק על צמיחה. יש יתרון משמעותי לפיזור. רוב התעשייה ממוקדמת בטכנולוגיית המידע (ict). אנחנו צריכים להיות מפוזרים יותר גם בתוך התחום וגם בתחומים בהם יש לישראל יתרון יחסי, דוגמת תחליפי נפט ומרכזי מצוינות".



הנושא השני לטיפול, לדברי קנדל, הוא הצמחת חברות גדולות: "אנחנו לא רוצים להקטין בשום פנים ואופן את האווירה של יזמות מתפרצת שאנשים כמו יוסי ורדי מפתחים פה. אבל כממשלה יש לנו גם מטרות, לדוגמה, שאנשי מו"פ יהיו פחות מ-10% מאוכלוסיית ישראל. אנחנו צריכים שהיא תעצים מבחינה טכנולוגית תעשיות נוספות ותהיה מכפיל תעסוקתי. מכפיל תעסוקתי של חברות גדולות הוא הרבה יותר גדול משל חברות קטנות. לכן, היינו רוצים לראות יותר חברות גדולות. גם שדירה ניהולית מתפתחת יותר בתעשיות גדולות. כיוון שלתעשייה אין מטרה של עידוד הקמת חברות גדולות, הממשלה צריכה לעודד את זה".



הנושא השלישי הוא המימון, מסביר קנדל: "אנחנו בנויים יותר מידיי על הון זר. זה מוזר שהון ישראלי, שיש לנו לא מעט ממנו עכשיו - כולל של משקיעים מוסדיים, כמעט לא מיוצג בשלבים ראשונים ושניים של התעשייה הצומחת. זו אנומליה שפנסיונרים של מדינת ניו יורק מממנים אותנו, ולפנסיונרים של מדינת ישראל אין גישה לתעשייה הטכנולוגית. זה קשור גם להצמחת חברות, כי כסף זר פחות סובלני. אנחנו רוצים, שכסף ישראלי יושקע בתעשייה הזו לטווח ארוך, וייתן לחוסכים ישראלים גישה אליה".



קנדל הוסיף, כי המערכת הממשלתית הציבה מטרה של בניית מערכת משולבת ותומכת בתעשייה טכנולוגית, משלב החינוך היסודי דרך החינוך האקדמי, המו"פ והקשר בין האקדמיה לתעשייה. המלצות הגורמים המשתפים פעולה בחשיבה זו יובאו בקרוב לאישור הממשלה, במטרה להצעיד את ישראל קדימה.