מבט לאחור: הנאום התוקפני של דני דנקנר

-

"אכן, תמיד קינאתי בכל אלה שלעולם אינם טועים, לעולם אינם עוצרים לחשוב אם צדקו, אם לא הגזימו ואם הניסיון הוכיח שהמיטו אסון סתם. טוב, מה הפלא, הרי אין להם זמן, הם חייבים למהר להמשיך ליעד הבא במסע הטיהור שאין לו סוף, כי תמיד יימצאו יעדים חדשים..."



-



"חופש העיתונות יקר וחשוב לכולנו, ואני אומר זאת בשיא הכנות, ללא נימה אחת של ציניות. אני מאמין ללא פשרות בתחרות ובסחר חופשי בדעות ואמונות. אבל מה בין חופש זה לבין השיטה שאנו רואים - הנכונות להתגייסות המוחלטת והמגמתית של הדיווח, תחושת המיסיונריות העולה מכתיבת הפרשנויות ומאמרי המערכת. כשאני רואה את אלה, איני יכול שלא לתהות ביני לביני: מה האג'נדה שלהם?..."



-



"איזו עזות מצח היא לכנות דירקטוריון כזה, מטובי הדירקטוריונים במדינה, ?דירקטוריון של מריונטות!'"



-



"באשר לי, עשיתי שנים ארוכות בתעשייה ומזה 12 שנים אני חלק ממשפחת בנק הפועלים שבו מילאתי שורת תפקידים בכירים, ארוכה ומגוונת, עד שהתבקשתי על ידי שרי אריסון לכהן כיו"ר הדירקטוריון. אני יכול לומר לכם כי אני עושה את תפקידי יום ולילה, במקצועיות, במסירות ובגאווה על היותי חלק ממשפחת בנק הפועלים."