מתי תהיו השכנים של ברק?

>> והרי הודעה חשובה: למכירה דירת 80 מ"ר, חזיתית, קומה שלישית בלי מעלית, זקוקה לשיפוץ, במרכז הסוער של תל אביב. המחיר המבוקש: 420 אלף שקל. הקונים הדרושים: זוג צעיר עם ילדים. המתווכת: עיריית תל אביב.

נשמע פנטסטי? זוהי התוכנית של עיריית תל אביב בראשות רון חולדאי, שאישרה השבוע את הקריטריונים להקמת פרויקטים למגורים בהישג יד לזוגות צעירים. אישור המלצות הוועדה יאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירת 80 מ"ר ב-420 אלף שקל או לשלם דמי שכירות בשיעור של 25% בלבד מגובה השכר הממוצע במשק לזוג (12,000 שקל), שיגיע לכ-3,000 שקל בלבד. המיזם ייושם באמצעות מתן תמריצים ליזמים, כמו הגדלת זכויות בנייה בפרויקטים לבנייה בהישג יד.



לא סתם שוקדת העירייה על דיור בר השגה. מצוקת צעירים המבקשים לגור בתל אביב ונדחקים ממנה החוצה בגלל יוקר המחייה, היתה אחת הסוגיות הבוערות במערכת הבחירות האחרונה לראשות העירייה - והקלף המרכזי שבו נפנפו האופוזיציונרים כנגד חולדאי. ואכן בשנים האחרונות נהפכה תל אביב לאבן שואבת לעשירים. הנה רשימה חלקית: מגדל g באבן גבירול, שבו בונה שרי אריסון את ביתה; מגדלי אקירוב, שבהם מתגורר בין היתר שר הביטחון אהוד ברק; מגדלי yoo; מגדל נחושתן בנווה צדק ומגדל אסותא, שבו רכשו דירות גליה מאור ואלי יונס. המחירים במגדלים אלה נעים בין 30-56 אלף שקל למ"ר.



גם הדירות הרגילות בעיר נמצאות במגמה של עליות: דירת 3 חדרים לא משופצת בלב העיר מגיעה לרמות מחירים של 1.8 מיליון שקל - 50% יותר ממחירה לפני 5 שנים - ודמי השכירות עליה מגיעים גם ל-6,000 שקל בחודש. מובן שבתנאים כאלה זוג צעיר, שמשתכר שכר ממוצע של 12 אלף שקל נטו בחודש, לא יכול לחיות בעיר.



לפי התוכנית, יוקמו במסגרת פרויקטים לדיור בר השגה דירות קטנות בשטח של 60-80 מ"ר שיוצעו לזוגות לצעירים ילידי העיר או תושבים שגרים בה יותר משלוש שנים, זאת בהתחייבות שאין בבעלותם דירה נוספת. הדירות ייבנו על קרקעות עירוניות וביזמות פרטיות ויועמדו להשכרה לתקופה מוגבלת של 5-15 שנה, זאת במטרה להרחיב את מספר התושבים שייהנה מההטבה. בתום תקופת השכירות, תתאפשר מכירת הדירות בשוק החופשי.



ואולם התוכניות, שנראות נהדר על הנייר, זוכות לביקורות. "איזה תוכנית יוצאת לדרך ומתממשת בתוך פחות מחמש שנים?", משיבה ד"ר אמילי סילברמן, מי שעמדה בראש צוות הייעוץ בוועדת ההיגוי מטעם המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, על השאלה מתי צפוי חזון אחרית תל אביב להתממש. בנוסף, נטען כי לתוכנית תאריך תפוגה בתוך 10 שנים.



אז כמה זמן יצטרכו צעירי העיר לחכות כדי להשיג דירה בזול? "לא ניתן לחייב יזם שכבר יש לו תוכנית בניין עיר מאושרת לבנות דירות בהישג יד", אומרת סילברמן, "אלא אם הוא מגיש תוכנית בניין עיר חדשה, ואז מדובר בפרק זמן של כחמש שנים", מסבירה סילברמן.



ביקורת נוספת נובעת מכך שבדו"ח המסכם של ועדת ההיגוי לקידום דיור בר השגה, מציעה העירייה לשווק ארבעה מתחמים בלבד, שיקומו בשכונת שפירא, בתל כביר, באזור צפון מערב ובמתחם רבינא - ולבנייה של 278 דירות בסך הכל. כפיילוט ראשוני, תקודם בעירייה תוכנית הבנייה לדיור בר השגה בגני שפירא, לבנייה של 72 יחידות דיור.



עוד, נטען כי היוזמה לא נכללה בפרטי תוכנית המתאר לעיר תל אביב ופעילויות העירייה בשטח מצביעות על מדיניות הפוכה. יו"ר ועדת הביקורת בעירייה, יואב גולדרינג (סיעת עיר לכולנו), טוען כי "התוכנית פונה לתושבים מהעשירון השביעי ומעלה, כך שמי שייהנה ממנה יהיו אלה המשתייכים לרף הגבוה של המעמד הביניים. מעבר לכך, התוכנית לא באה לידי ביטוי בתוכנית המתאר ולכן קיימת התחושה כי העירייה מתייחסת לנושא כעיסוק יחצ"ני, שנועד להסתיר מדיניות אחרת.



"העירייה נוטה לשמור על האינטרס של היזם, אך את ההקלות והגדלת זכויות הבנייה היזמים מקבלים כבר כיום. העירייה מציעה מגרשים מוגבלים שנמצאים בבעלותה לדירות בהישג יד, בעוד שמגרשים גדולים יותר ובמיקומים טובים, היא שומרת לעצמה כדי למכור בשוק החופשי לכל המרבה במחיר".



גולדרינג מתכוון גם לשטחים שנמכרו באחרונה במכרזים ומיועדים לבניית מגדלי יוקרה חדשים בעיר. כך למשל, מכרז של מתחם רמז (ליד גמנסיה הרצליה), שבו הקרקע נמכרה לקבוצות רכישה ב-305 מיליון שקל - במקום יבנה מגדל מגורים בן 29 קומות ובו 108 דירות יוקרה.



"הגבלת התוכנית ל-10 שנים היא אמנם לא פתרון מושלם", מודה גם סילברמן, "ואילו בארה"ב הזמן מוגבל ל-25-30 שנה, אבל שם דיור בר השגה קיים כבר משנות ה-70 וכאן רק התחלנו. מעבר לכך, בארה"ב קיים סבסוד של המדינה. כאן עיריית תל אביב יוצאת לדרך ללא תמיכה ממשלתית. זו מכשלה לא קטנה. התוכנית אולי לא מושלמת, אבל בסך הכל עשינו עבודה לא רעה", מסכמת ד"ר סילברמן.



יו"ר הוועדה לדיור בר השגה, חבר מועצת העיר ארנון גלעדי (ליכוד), מסר בתגובה: "דיור בר השגה יוטמע הן בתוכנית המתאר והן יקבל תוקף בתוכניות בניין עיר נקודתיות. לראשונה רשות מקומית מתמודדת בצורה עמוקה ויסודית עם הכנת תשתית לפתרונות דיור ברי השגה. יצירת התשתית תאפשר בעתיד היצע רב של דירות בעיר תל אביב".



"צריך פיקוח של העירייה והממשלה על מחירי הדירות בתל אביב"



>> הכינוי שהוצמד לבעלי הבתים בתל אביב, שמתאר אותם כשייכים לזן של בעל חיים שהיהדות אינה מחבבת, מוצדק מבחינתה של עינת פלגי: "הם משכירים דירות מעופשות במצב מזוויע, שיכול גם לסכן את הדיירים - וגובים עליהן מחירים מופקעים. בעלי הדירות מנצלים את התחרות הגדולה ואת המחסור בדירות ומעלים מחירים באופן לא הגיוני. הדירה הקודמת שגרתי בה לא שופצה זמן רב, ולמרות זאת בעלת הבית העלתה כל שנה את מחיר הדירה - כי היו ביקושים".



לדבריה, "הדירות בתל אביב מתאימות רק למי שיש הרבה כסף. גם רמת גן וגבעתיים אינן אטרקטיביות, שכן גם בהן מחירי הדירות עלו משמעותית".



הפתרון, לפי פלגי, יכול להיות רק בהתערבות הממסד: "השוק לא יוכל להכריע. יש צורך בפיקוח לא רק של העירייה, אלא גם של הממשלה, משרד השיכון או המועצה לצרכנות. אפשר ליזום אכלוס של מבנים תעשייתיים או כאלה שעומדים נטושים - ויש רבים מהם בתל אביב".



שביב של אופטימיות אפשר למצוא אצל פלגי בתוכנית הנוכחית של העירייה. "גם אם התוכנית לא תצא לפועל במתכונתה הנוכחית, היא תגרום לתנועה בשוק הדירות - כשבמקביל יעלו יוזמות נוספות. צריך לחשוב על העתיד. לבנות מגדלים זה לא הפתרון".



עינת פלגי



מצב משפחתי: רווקה גיל: 39 עיסוק: אדריכלות ועיצוב מגורים: שכירות - דירת 45 מ"ר במרכז תל אביב שכר דירה: 3,000 שקל בחודש



"עסקות הענק של עיריית תל אביב מרחיקות את הצעירים"



>> גם בתור בני זוג ששפר עליהם גורלם, ושלפי עדותם מרוויחים "יפה מאוד יחסית לזוגות צעירים", מיכל וצחי שושן אינם אופטימים בנוגע לסיכוי שירכשו דירה בתל אביב. "רמות המחירים בתל אביב גבוהות מאוד ולא ריאליות", אומר צחי. "גם אנחנו רוצים לגור בעיר, אבל החלטנו לפנות לפריפריה - ולרכוש דירה בקרית אונו או בפתח תקוה. בבדיקות שערכנו גילינו כי דירות 3-4 חדרים בתל אביב באזור טוב עשויות להגיע לכ-2 מיליון שקל".



שושן מאמין כי המהלך של עיריית תל אביב לא יביא לשינוי דרמטי בשוק הדירות בעיר: "התוכנית של העירייה טובה, אבל היא לא מציעה כמות גדולה של דירות. בנוסף, היא פחות נוגעת אלינו, כי אנחנו מרוויחים יותר מהממוצע ולא נכללים בקריטריונים".



את האשמה, לפחות חלקה, תולה שושן בעירייה: "העירייה היא רשות ציבורית שצריכה לדאוג לעניינים החברתיים בעיר. עסקות הענק שהיא מבצעת על קרקעות בבעלות ציבורית (כמו ברמז, רנ"ה), מרחיקות את הצעירים מהעיר".



הפתרון, לטעמו, מצריך את התערבות הרשויות והגבלה של מחירי הדירות - ובמקביל הגדלת ההיצע במרכז.



מיכל וצחי שושן



מצב משפחתי: נשואים טריים גיל: צחי - 31, מיכל - 29 עיסוק: צחי - מהדנס תוכנה, מיכל - בודקת תוכנה מגורים: שכירות - דירת 3.5 חדרים בהדר יוסף, תל אביב שכר דירה: 4,400 שקל בחודש



"רק כשנגיע לפנסיה נחזור לתל אביב"



>> אין כמעט תושב עיר שלא חוטא מדי פעם בחלום לנטוש את העיר הסואנת ולעבור לבית בכפר, לשמוע את ציוצי הציפורים ולראות רק מרחבי דשא מוריקים. אלעד וגילי שפיר החליטו להגשים את החלום הזה: "אני יליד תל אביב, אבל בספטמבר האחרון עברנו לכפר יונה", מספר אלעד. "רכשנו בית בשטח של 180 מ"ר בנוי תמורת 1.3 מיליון שקל. במחיר הזה לא היינו יכולים לרכוש אפילו דירת שלושה חדרים בתל אביב".



אלעד מונה כמה סיבות למעבר: "הגענו למסקנה שלא נוכל לגדל את ילדינו בתל אביב. ראשית, הדירות בעיר די קטנות, לפחות אלה שאפשר לקנות במחירים נורמליים; אין מספיק סביבה בריאה וירוקה בעיר; וחיפשנו מקום בטוח לילד עם מרווחים - וזאת במרחק נסיעה סביר לתל אביב. גם החברים שעמם גדלתי לא נשארו בתל אביב, בגלל המחירים. חלקם עבר לרחובות, חלקם לחולון".



המעבר לכפר לא היה קל לאלעד. "זה מוזר", הוא מספר. "חתמתי עם אשתי על הסכם שלקראת גיל הפנסיה נחזור לתל אביב. בגיל הזה אין כמו לגור בעיר, שיכולה להציע הרבה שירותים במרחק הליכה".



עד שיגיעו לגיל הפנסיה, גם התוכנית של עיריית תל אביב לא תחזיר את אלעד לעיר: "לא הייתי רוכש דירה בפרויקט שהעירייה יוזמת, כי מלבד למחיר אני מצפה שהיא תדאג לסביבה איכותית, ירוקה וחינוכית שמתאימה למשפחה. בנוסף, מדובר במעט דירות שלא ישפיעו על שוק הדירות בתל אביב".



אלעד וגילי שפיר



מצב משפחתי: נשואים +1 גיל: אלעד - 37, גילי - 34 עיסוק: מאלעד - בתחום הפרסום, גילי - וטרינרית מגורים: בית בבעלותם בשטח של 180 מ"ר בכפר יונה מחיר הבית: 1.3 מיליון שקל (נרכש בספטמבר)



"תל אביב היא עיר יקרה ולא ידידותית למשפחות צעירות"



>> לא מעט זוגות צעירים כרעו תחת הנטל של מגורים בתל אביב, והחליטו לנטוש אותה. אחד מהזוגות האלה הם ליאור ומור גוטליב, שרכשו לפני שלוש שנים וחצי דירת 3.5 חדרים בגודל 100 מ"ר בגבעתיים תמורת 700 אלף שקל בלבד. "לא יכולנו להרשות לעצמנו לקנות דירה ברמה שרצינו בתל אביב", אומרת מור. "כשחיפשנו דירה דומה, הוצעו לנו דירות תמורת כ-1.2-1.4 מיליון שקל. המיקום היה חשוב לנו, מתוך כוונה להעניק חינוך טוב לילדים שלנו בסביבה שקטה ובטוחה. זה לא סוד שלא קל לחיות בתל אביב - היא אחת מהערים היקרות ולא ידידותיות למשפחות צעירות".



גם התוכנית הנוכחית של העירייה לא תחזיר אותם לעיר הגדולה: "התוכנית מציעה פיתוח ובנייה ביפו, אזור שבו לא היינו קונים דירה, מכיוון שלדעתנו, זהו לא מקום לגדל ילדים. כדי להחזיק צעירים בעיר נדרש, מלבד להוריד את המחירים, גם סביבת מגורים נוחה, טובה ובטוחה למשפחה צעירה, עם גנים ושטחים ירוקים ומוסדות חינוך ראויים.



"דרושה מדיניות כוללת שתגביל את מספר מגורי היוקרה בעיר, שהם הגורם העיקרי לעליות המחירים".



ליאור ומור גוטליב



מצב משפחתי: נשואים + 2 גיל: בני 32 עיסוק: מור מזכירה במשרד עו"ד מגורים: בית בבעלותם בגודל של 100 מ"ר בגבעתיים מחיר הבית: 700 אלף שקל (נרכש לפני שלוש שנים)