קופון פוליטי מקופת הגמ"ח

>> את המחזה הזה אפשר לראות כמעט בכל ערב: בפתח דירה בשכונה החרדית בית וגן בירושלים מתקבצים עשרות אברכים חרדים, רובם אבות לילדים שהגיעו לפרקם. הם ממתינים בתור לכניסה אל הרב יהושע נויבירט, מחזיקים בידם קומץ מסמכים. לאחר שהם יוצאים משם, כיס החליפה שלהם נראה תפוח באופן משמעותי, בדרך כלל ב-30 אלף דולר טבין ותקילין.

בדירה בבית וגן מופעל אחד הגמ"חים (גמילות חסדים) הגדולים ביותר במגזר החרדי - וכנראה בעולם - שמגלגל עשרות מיליוני דולרים בשנה. השיטה פשוטה: אם אתה משתייך לקהילה החרדית, יש לך המלצות של רבנים, החתמת שני ערבים ואתה מציג את האופן שבו תחזיר את הכסף - אתה זכאי מיידית לאשראי של עשרות אלפי דולרים, בלי אפילו אחוז של ריבית וללא הצמדה.



הגמ"ח של נויבירט הוא לא היחיד. כמוהו מופעלים עשרות ומאות גמ"חים בריכוזים החרדיים. המניע להפעלת גמ"ח כזה הוא דתי - סיוע לזולת ומתן הלוואה ללא ריבית - וגמ"חים כאלה פעלו לאורך כל ההיסטוריה היהודית. אלא שהשבוע התברר כי הגמ"חים האלה פועלים בישראל שלא כחוק, משום שאין להם רישיון לפעילות בנקאית.



פעילות הגמ"חים דומה לפעילות בנקאית: הכסף מגיע לידי הגמ"ח בעיקר באמצעות פיקדונות של הציבור, והגמ"ח מעביר את הכסף כאשראי לאנשים אחרים. לפי הערכות, המחזור הכספי של כל הגמ"חים מגיע למאות מיליוני דולרים בשנה. כספים אלה, לרוב, אינם מפוקחים על ידי הרשויות ואף אחד לא יודע מי הפקיד כסף ומי משך אותו.



הצעת חוק שהעלה השבוע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמורה היתה לעגן בחוק את פעילות הגמ"חים. ייתכן שלעולם לא היינו שומעים על ההצעה הזאת, אלמלא התפרסם כי גפני רקח הסכם עם בנק ישראל, האוצר ומשרד ראש הממשלה, שלפיו הוא יעביר במהירות את חוק בנק ישראל בוועדת הכספים - ובתמורה יאושר חוק הגמ"חים. חוק הגמ"חים אכן אושר בוועדת השרים בדרך למליאה. לאחר אישורו, הוציא בנק ישראל הודעה כי הוא מתנגד לחוק הגמ"חים במתכונתו הנוכחית.



גפני הכחיש את דבר העסקה, וכראיה לכך אף דחה ביום רביעי את ההצבעה בכנסת, עד שיאושר חוק בנק ישראל.



"הכל שקוף"



גם אם החוק נדחה בינתיים, הוא העלה השבוע כמה שאלות קשות לגבי פעילות הגמ"חים. מכיוון שהכסף המועבר מיד ליד בגמ"חים אינו מדווח ואינו מפוקח, החשש הוא כי הם עלולים להיות בפועל מכבסות להלבנת הון, או אפילו דרך לסיוע לארגוני טרור.



"הדברים האלה הם המצאות ובלתי נכונים בעליל", אומר משה מונטג, סגן ראש עיריית בית שמש ומי שמנהל את אחד הגמ"חים הגדולים במגזר, "הגמ"ח המרכזי". "זו הוצאת שם רע על מוסדות קדושים שכל מה שהם חפצים לעשות זה רק חסד עם אנשים. להגיד שזה מקום להלבנת כספים זו פשוט בושה וחרפה".



הגמ"ח של מונטג לא מתעסק רק בפעילות שגרתית של פיקדונות והלוואות, אלא מינף את השיטה: הוא מפעיל תוכניות חיסכון של ממש. הורים לילדים צעירים מפקידים בגמ"ח מדי חודש כמה עשרות דולרים, ובתמורה, כשמגיע מועד החתונה של הילדים, הם יכולים לגבות את כספם בתוספת הלוואה של כמה עשרות אלפי דולרים.



גמ"ח כזה לא עלול פשוט יום אחד לקרוס בגלל מעילה?



"ב-20 השנה האחרונות התגלו יותר מעילות בבנקים מאשר בגמ"חים. לא לחינם לאנשים יש אמון במנהלים של הגמ"חים - אנשים מפקידים בגמ"ח סכומים גדולים על אף שהם היו יכולים להפקיד את הכסף במקום אחר ולעשות אתו עסקים. אם תסגור את כל הגמ"חים בישראל תעמוד בפני שוקת שבורה, כי יש הרבה אנשים שלא מסוגלים לכלכל את עצמם וחיים על הגמ"חים".



ואולי זו הבעיה - אנשים מגלגלים כסף בגמ"חים ובסוף אין להם מאיפה להחזיר.



"הג"מחים לא נותנים כסף לכל דורש. יש קריטריונים ובודקים את יכולת ההחזר".



היכן מושקע הכסף שנותר בידי הגמ"ח?



"לא משקיעים את הכסף. הוא יוצא להלוואות".



האם תסכימו שיוטל עליהם פיקוח?



"כבר מפקחים עלינו. מישהו מנסה לברוח? הכל שקוף. אנחנו עמותה מוסדרת ומגישים מאזנים עם רואי חשבון והכל".



בשנים האחרונות השתכללה שיטת הגמ"חים וכיום אפשר למצוא במגזר פוליסות ביטוח חיים לכל דבר. התוכנית, שנקראת "ערבים" (מלשון הביטוי "ערבים זה לזה"), מאגדת את המגזר בקבוצות של כ-12 אלף בתי אב. אם חלילה מתרחש אסון ואחד מההורים בבתי האב החברים בקבוצה הולך לעולמו ומותיר אחריו יתומים, נערכת גבייה בסך 4 דולרים מכל חברי הקבוצה לכל יתום, כך שנאספים עבורו 50 אלף דולר לצורכי החתונה, בבוא העת.



מי שהגה את התוכנית הזאת הוא שמואל ליאני, בעל חברה העוסקת בתחום התקשורת בשם חשיבה המצאתית. "מדובר בעצם בחברת ביטוח. הציבור החרדי התאגד לקבוצות גדולות שנוטלות על עצמן את האחריות ההדדית אחד כלפי השני. אחרי שלוש שנים אפשר לומר בבירור שהתוכנית גאונית. יש כיום בישראל 800 יתומים שכבר קיבלו את הסכום הזה, והגבייה השנתית מחברי הקבוצה היא כ-500 שקל - זול משמעותית מפוליסת ביטוח".



הטעויות של גפני



גפני הלך צעד אחד רחוק מדי בפרשת חוק הגמ"חים והחליק כמעט לתהום. ראשית, לא ברור מדוע הוא העלה לסדר היום את נושא הגמ"חים - הרי אף גוף פיקוח לא הצהיר על כך שבכוונתו לסגור את הפעילות הזאת. לדבריו, מטרתו היתה להסדיר את התחום בעקבות קושי ספציפי שהתגלה בעמותה מסוימת שמנהלת גם גמ"ח לקבל אישור ניהול תקין לצורך קבלת סעיף 46 הפוטר אותה ממס. ואולם ביקורת רבה הוטחה בגפני השבוע, גם במגזר החרדי, על כך שעורר דובים מרבצם בלי סיבה הנראית לעין. "בשביל מה הוא היה צריך את החוק הזה? זה היה תורם רק לו, לא לנו", אמר השבוע מנהל גמ"ח.



אבל גפני ביצע פה גם שגיאה פוליטית חמורה. גפני, פוליטיקאי ממולח ועתיר ניסיון, כמעט נפל לבור שאותו כרה. בשנה האחרונה הוא מנהל את דיוניה של ועדת הכספים ביד רמה ונחשב יושב ראש ועדה חזק. גפני הדגיש לא פעם שהוא לא רוצה להצטייר כמי שסוחט משאבים למען החרדים.



כפי שנחשף לראשונה ב-themarker, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שנהפך ללוביסט העיקרי למען חוק בנק ישראל, לחצו על גפני להשלים את החקיקה במהירות עד 17 במארס, עת תתפזר הכנסת לפגרת הפסח.



גפני זיהה שעת כושר לגזור קופון פוליטי שיקנה לו אהדה ותמיכה בקרב ציבור בוחריו החרדים - חוק הגמ"חים. בין אם היה דיל או לא, המסר של גפני נקלט היטב אצל גורמי הממשלה. ועדת השרים לחקיקה אישרה ביום שלישי את הצעת החוק. המשמעות: הממשלה לא מתנגדת להצעת החוק, ומכאן פתוחה הדרך בפני גפני לקדמה.



גם פישר והמפקח על הבנקים רוני חזקיהו נרדמו בשמירה. רק לפני שבועיים הפעיל חזקיהו לחצים כבדים על ועדת השרים לחקיקה לדחות את הצעת החוק לביטול עמלות עו"ש בחשבונות בנק פרטיים. הפעם נזכר בנק ישראל להביע פומבית את התנגדותו רק לאחר שזו אושרה על ידי ועדת השרים.



פרשת "חוק הגמ"חים" ציירה את גפני באור אחר. אולי בגלל זה מיהר והודיע על דחיית ההצבעה על חוק הגמ"חים עד לאחר חקיקתו של חוק בנק ישראל. כך, הסביר, יוכיח ש"לא היה דיל".



המודאגים יכולים להירגע: חוק בנק ישראל יחוקק עוד לפני פגרת הפסח, וגפני ינסה לקדם את חוק הגמח"ים לאחר גמר הפגרה. אבל יהיה עליו לעבוד קשה כדי לתקן את הנזק התדמיתי שגרם לו הדיל, שלטענתו לא היה ולא נברא.