>> ביום שלישי פירסמה חברת בריינסווי הודעה שאילו התפרסמה בירחון מדעי היתה עשויה אולי ליצור עניין רב בקרב הקהילה המדעית בעולם. לפי ההודעה, במחקר שערכו חוקרים אוסטרלים באמצעות מכשיר ה-deep tms, הודגם שיפור משמעותי ביכולותיה החברתיות של אישה הסובלת מתסמונת אספרגר (תסמונת קלה יחסית בקשת האוטיסטית).
מצבה של הנחקרת השתפר עם תום הטיפול ביחס למצבה בתחילתו, וגם כחודש לאחר תום הטיפול נשמר מצבה המשופר. כחצי שנה מסיום הטיפול המשיכו בני משפחתה של האישה לדווח על שימור המצב.
אוטיזם היא תופעה מולדת שלמרבית המקרים שלה אין מרפא, ותרופה לתופעה אינה עניין של מה בכך. ואולם אבל למרות ההודעה המפתיעה, עלתה מניית בריינסווי השבוע בכ-11%, תשואה נאה, ולא יותר מכך. החברה נסחרת לפי שווי של כ-550 מיליון שקל.
"הטיפול באוטיזם שמוצע כיום הוא מאוד בעייתי, וכל התקדמות שנוכל להציע תהיה פריצת דרך. כמובן שלא ניתן להתבסס על מקרה בודד, צריך להתאפק ולחכות עד תום המחקר עם קבוצת 30 הנבדקים האוטיסטים. אם נצליח להראות שיפור מובהק סטטיסטית, או אפילו נטייה לשיפור - נתחיל לצעוד בדרך חדשה", אמר אתמול אברהם צנגן, ראש מעבדה במחלקה לחקר המוח במכון ויצמן, שהוא יועץ של בריינסווי וממפתחי פטנט הקסדה של החברה.
בריינסווי נודעה עד כה בזכות מחקרים שהדגימו את יכולת מכשיר ה-deep tms בשיפור מצב חולי דיכאון ופוסט טראומה. מפתחי המכשיר טענו כי באמצעות גירוי מוחי עמוק ניתן לטפל גם בהפרעות נוספת בתפקוד המוחי - החל בהפרעות אכילה וכלה באוטיזם.
"במחקר האוטיזם אין קונסזוס בין החוקרים לגבי חשיבות הפעילות באזורי מוח שונים. עם זאת, יש עבודות רבות שמדגימות פעילות יתר באזורי קורטקס מסוים באוטיסטים, אך גם חוסר תקשורת בין פעילות הקורטקס לאזורי מוח עמוקים יותר (פעילות תת-קורטיקלית)", ציין צנגן.
בימים אלה עורכים החוקרים מחקר המשך, המתבצע על 30 נבדקים בעיוורון כפול, והוא נמצא כעת בעיצומו. הנבדקים הם אוטיסטים בתפקוד גבוה, משום שמצב כזה בקרב הנבדקים מאפשר את שיתוף הפעולה הנדרש במחקר. תוצאות המחקר צפויות להתפרסם לכל המאוחר באוגוסט.
צנגן מדגיש כי השיפור בנבדקת האוסטרלית היה כה דרמטי, שהחוקרים האוסטרלים ציינו כי ייתכן שקיים צורך ללוות את הנחקרים בתמיכה פסיכולוגית בעקבות החשיפה לעולם החברתי החדש שאליו לא נחשפו בעבר.
הפצת הטיפול תלויה במשרדי הבריאות וברגולציה במדינות השונות. לדברי צנגן, "כשמדובר באירופה התנאים מקלים יותר. יש צורך להוכיח שהמכשיר אינו גורם נזק ולהציג מידה מסוימת של יעילות. באמריקה הדרישות נוקשות יותר ויידרש מחקר נרחב יותר. בישראל הרגולציה מגיעה בדרך כלל רק אחרי אישור בארה"ב או במקביל אליו".
עלות הטיפולים העתידיים עדיין לא ידועה, אך חברה אמריקאית העוסקת גם היא בגירוי מוחי (שטחי, בניגוד לטיפול העמוק שמציעה בריינסווי) וקיבלה אישור fda לטיפול בדיכאון באמצעות tms שטחי, דורשת 8,000-12,000 דולר לסדרה של 20-40 טיפולים במשך כחודש.
עוד אין תרופה לאוטיזם אבל בריינסווי מזנקת
יעל חלק
5.3.2010 / 7:01