הדילמה של גופי התכנון: לנגוס בשמורת הטבע או להסיט את כביש החוף

דילמה לא פשוטה ניצבת בפני גופי התכנון במשרד הפנים, המנסים לסייע לתושבי ג'סר א-זרקא, אחד היישובים הצפופים והעניים בישראל. בקרב גופים אלה שוררת הסכמה לגבי הצורך להרחיב את היישוב, הממוקם מצפון לקיסריה, אבל הוא חסום ממזרח בכביש החוף וממערב גובל בשטח שחלקו הגדול אתרי טבע. אחת האפשרויות הנבדקות כיום היא הסטת כביש החוף, כדי לאפשר את התרחבות היישוב מזרחה, ובכך למנוע את הפגיעה בטבע ובנוף.



למקרה של ג'סר א-זרקא מאפיינים דומים לאלה שבהם נתקלים יישובים רבים המנסים להתרחב. במדינה קטנה שעוברת פיתוח מואץ קיים קושי ממשי להרחיב יישובים בלי "לזנב" בשטחים שהוקצו לטובת שמורות טבע ויערות מוגנים.







כך, העיר ראשון לציון מעוניינת להתרחב מערבה, אבל האפשרות לעשות זאת מוגבלת מכיוון שבמקום פועל מפעל גדול לטיהור השפכים של גוש דן. היישובים דלית אל כרמל ועוספיה בכרמל מוגבלים באפשרויות ההרחבה מאחר שהם מוקפים בגן לאומי.



יש מקומות שבהם ניתן לדלג על המחסום, כמו במקרים של חדרה ונתניה, שהתפשטו משני צדדיו של כביש החוף, בלי שתוואי הכביש יעבור שינוי. אבל הדבר התאפשר מכיוון שמדובר בערים גדולות, היכולות להתקיים כשחוצים אותן קווי תשתית.



במקרים אחרים, כמו נצרת עילית וכפר ברא, יש כוונה לאפשר את ההתרחבות על חשבון שטחי יער - תוכניות שלהן מתנגדים הירוקים בתוקף. העיר בית שמש, החסומה מצפון ומערב בכבישים ומסילת רכבת, מתרחבת דרומה על חשבון שטחים שהירוקים מנסים לשמר כגן לאומי.



ממערב לג'סר א-זרקא שוכנים אתרי טבע, ובהם שמורת נחל תנינים ובריכות הדגים של קיבוץ מעגן מיכאל, מאתרי הצפרות החשובים בישראל. יש תוכניות לפתח במקום פרויקטים תיירותיים שמהם ייהנו גם תושבי ג'סר א-זרקא, אבל בינתיים היישוב שקוע במצוקה כלכלית וסובל ממחסור חמור של תשתיות ועתודות בנייה. כיום גרים בג'סר א-זרקא 12 אלף תושבים על שטח של פחות מאלף דונם.



האופציה המזרחית



לפני שנתיים מינה שר הפנים ועדת מומחים לבדיקת גבולות ג'סר-א-זרקא והאפשרויות להרחיבו, ובהן האפשרות להתרחב לכיוון בריכות הדגים. במקביל החל צוות תכנון מטעם משרד הפנים להכין תוכנית מתאר ליישוב. בינתיים, הקפיאה ועדת הגבולות את עבודתה עד שיוגשו, בעוד כמה חודשים, המלצות צוות תוכנית המתאר לגבי חלופות ההרחבה.



"ההרחבה לכיוון בריכות הדגים תגרום נזק חמור לנחל תנינים, שיוקף בבנייה בשתי גדותיו, וגם לחלק הדרומי של הבריכות", אומר לארי שוורץ, רכז הקרקעות של קיבוץ מעגן מיכאל. בימים אלה ניתן לראות להקות גדולות של ציפורי ים ועופות דורסים הפוקדים את הבריכות ובעוד כמה שבועות יגיעו למקום להקות גדולות כחלק ממסע הנדידה של האביב, חזרה לאירופה. "אנחנו לא צריכים ליחצן את הבריכות - הן הפכו בזכות עצמן לאתר בעל חשיבות עולמית שמושך אליו המוני מבקרים וחובבי ציפורים", מדגיש שוורץ.



הגופים הירוקים הציגו חלופה אחרת להתרחבות ג'סר א-זרקא, שבה תומכים גם במעגן מיכאל. מדובר בהתרחבות לכיוון מזרח, אל השטחים החקלאיים שמעבר לכביש החוף, שהוא כיום גבולו המזרחי של היישוב. לשם כך יצטרכו יישובים כפריים, בהם מעגן מיכאל, לוותר על חלק משטחיהם החקלאיים.



בחודשים האחרונים התקיימו, בסיוע עמותת סיכוי הפועלת לקידום שיתוף פעולה יהודי-ערבי, מפגשים עם נציגים מיישובי האזור כדי לקדם הסכמה בנוגע להעברת שטחים לטובת ג'סר א-זרקא.



ואולם על ההתרחבות מזרחה מעיבה בעיה נוספת: כיצד יוכל להתקיים היישוב הקטן יחסית כשכביש החוף חוצה אותו? לדברי מנהל מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, יגאל בן ארי, הרשות תומכת בהסטת כביש החוף עד לאפיק נחל עדה, כדי לאפשר את ההתרחבות מזרחה.



תוואי חדש לכביש החוף



לפני שלושה שבועות התקיים במתנ"ס של ג'סר א-זרקא דיון מיוחד של הוועדה לתשתיות לאומיות. רבים מהמשתתפים בדיון, כולל נציגי הממשלה, תמכו ברעיון של הסטת הכביש מזרחה. בדיון שררה הסכמה כי מרקם החיים של תושבי ג'סר א-זרקא ייפגע משמעותית אם את היישוב יחצה כביש ארצי.



גם ראש מועצת ג'סר א-זרקא עז אלדין עמאש מסכים כי האפשרות הטובה ביותר היא התרחבות מזרחה: "אנחנו לא רוצים לפגוע בבריכות הדגים ובשמורת הטבע, וגם לא בפרנסה של חקלאים שמעבדים חלק מהשטחים". באחד הדיונים של הוועדה לקביעת גבולות ציין עמאש כי יישובו זקוק באופן מיידי לפתרון בעבור מאות משפחות - וביקש משכניו ביישובי חוף הכרמל לראות בג'סר א-זרקא חלק בלתי נפרד מהחיים באזור ולסייע לו להגדיל את שטח השיפוט שלו.