שוק האג"ח
תגובת מרבית השווקים המתעוררים לעליית התשואות בארה"ב והמצב הפיסקלי המשופר בישראל תומכים בהמשך צמצום המרווח שבין האג"ח המקומית לבין האג"ח ל-10 שנים בארה"ב.
תוואי הריבית המגולם בעקום השקלי מוסיף לספק פרמיית סיכון גבוהה בהשקעה לטווח הבינוני-ארוך לפדיון. השוואה למדינות בעלות פרופיל סיכון וסביבת ריביות זהים מצביעה על העדפת האג"ח לטווח ארוך לפדיון על פני הבינוני.
מקרו ישראל
בלימת המומנטום בפעילות התעשייתית בעולם עשויה להוביל להאטה ביצוא במחצית השנייה של השנה
האינדיקציות המתקבלות ממדדי מנהלי הרכש בעולם לאחרונה הן על המשך התרחבות בפעילות אך בקצבים מתונים יותר.
מדדי מנהלי הרכש בארה"ב ובסין ירדו בפברואר לעומת חודש ינואר ובארה"ב הדגש היה על ירידה בהזמנות החדשות במקביל לעלייה קלה במלאים. בגוש היורו, לעומת זאת נרשמה עלייה קלה, אך הפעילות התעשייתית בחודשים האחרונים לא שיקפה את האופטימיות שעלתה מהמדד. השיפור בפעילות התעשייתית בעולם ובסחר העולמי היוו מנועי צמיחה עיקריים לפעילות היצוא הישראלי במהלך 2009 וחשיבותם בשלב זה גבוהה במיוחד בהתחשב בתלות הגוברת של הפעילות המקומית בצמיחה הגלובלית.
נראה כי תהליך חידוש המלאים בעולם נמשך אך הוא נמצא כבר בתהליכים מתקדמים כך שהעלייה בפעילות היצור בעולם צפויה אמנם להימשך במחצית הראשונה של 2010 אך התמונה למחצית השנייה נראית פחות ברורה. בהסתמך על מחזורי עסקים קודמים, שהעלייה בפעילות בהם הונעה על ידי חידוש מלאים, קיימת הסתברות גבוהה להאטה במחצית השנייה של השנה.
לפיכך, המתאם הגבוה של היצוא הישראלי עם ה-ism האמריקאי משקף המשך צפי לעלייה בפעילות במחצית הראשונה של 2010, אך בקצבים מתונים יותר מאשר במחצית השנייה של שנת 2009 (צמח ב-11%). כמו כן, תמונת הפעילות למחצית השנייה מאופיינת באי ודאות גבוהה עם נטייה להאטה נוספת בקצב צמיחת היצוא.
מדיניות פיסקלית
עדיין במתווה גירעון של 4.5% לשנת 2010
הממשלה סיימה את חודש פברואר בגירעון של 2.8 מיליארד ש"ח כאשר הגירעון המקומי עמד על 2.5 מיליארד שקל, כך שהעודף בפעילות המקומית בתקציב מתחילת השנה ירד ל-2.2 מיליארד שקל. רמת ההכנסות ממיסים בפברואר נראית במבט ראשון מעט נמוכה כאשר הסתכמה ב-14.5 מיליארד שקל לעומת כ-17.2 מיליארד שקל בינואר. עיקר הפער בין החודשים האלה נובע מההכנסות ממיסים עקיפים שהסתכמו בפברואר ב-6.6 מיליארד לעומת כ-8.8 מיליארד בחודש ינואר.
חלק מההסבר לירידה נובע מהכנסות חריגות מיבוא כלי רכב בינואר וגם מהפחתת שיעור המע"מ. בנוסף, האוצר מציין כי ייתכן ובשל עיתוי החג חלק מההכנסות גלשו לחודש מארס. בכל אופן תוואי ההכנסות הממוצע (ממוצע נע 6 ח') מוסיף לנוע סביב 15.5 מיליארד שקל, כלומר קצב שנתי של
186 מיליארד שקל, כך שההערכה לגירעון שנתי של כ-4.5% תוצר נותרת בעינה.
כלל פיסקלי חדש - חיובי, אבל מחייב בחינה קפדנית יותר של צד ההוצאות בתקציב
משרד האוצר מתכוון להביא לאישור הממשלה תוכנית ליעדים פיסקליים חדשים לשנים הקרובות (2011-2014). לפי התוכנית יעד הגירעון צפוי לרדת בהדרגה מ-5.5% תוצר בשנת 2010 ל-3% בשנת 2011 ומשם ירידה בקצב של 0.5% תוצר לשנה עד לרמה של 1% תוצר בשנת 2014. תחת יעד זה תתאפשר הגדלת תקרת ההוצאות כפונקציה של היחס שבין יעד מאסטריכט (חוב-תוצר של 60%) לבין יחס החוב תוצר המקומי (נע כיום קרוב ל-78% תוצר) מוכפל בצמיחת המשק בעשור האחרון (כ-3.5%).
אנו מתייחסים ליעד הפיסקלי החדש בצורה חיובית אך עם הזהירות הדרושה הנובעת מהפיתוי הגדול הנובע מהגדלת התקציב לשימושים שאינם תומכי צמיחה או הפועלים להקטנת אי השוויון במשק. בסך הכל, שמירה על כלל זה גוזרת ירידה הדרגתית ביחס החוב תוצר, הישג לא מבוטל בהתחשב במגמה ההפוכה המאפיינת את מרבית המדינות המפותחות.
בנוסף, השקעה בתחומי החינוך והתשתיות היא בעלת השפעה חיובית על הצמיחה ארוכת הטווח של המשק המקומי. לכן בלידר רואים בכלל זה התפתחות חיובית אך לאחר תקופה ארוכה שבה הפוקוס בניתוח המדיניות הפיסקלית היה על צד ההכנסות (מכיוון שצד ההוצאות בתקציב נשמר באדיקות), מתחייבת מעתה (בהנחה שהמתווה יאושר) בדיקה קפדנית יותר של צד ההוצאות.
לידר: הכוונות בכלל הפיסקלי החדש חיוביות אך מעתה נדרש מעקב הדוק יותר אחר צד ההוצאות
TheMarker Online
7.3.2010 / 10:13