דיסנילנד הישראלי מתכווץ: פרויקט אקווריה יתפרס על 400 דונם במקום 1,300

>> האם הגיעה לקצה סאגת הדיסנילנד הישראלי באילת? יזמי פרויקט "אקווריה", שתיכננו להקים עיר בידור ותיירות על שטח של 1,300 דונם צפונית לאילת, חזרו בהם, וכעת השטח יצטמצם ל-400 דונם בלבד.

פרויקט אקווריה הוא פרי יוזמתם של שלושה אנשי עסקים אמריקאים: ג'ו ברנשטיין, סטנלי סילברסטין ואלברט דה ואל. הפרויקט אמור היה להיות המקבילה הישראלית לדיסנילנד, ולכלול עיר בידור, פארק שעשועים ומים, אולמות כנסים, אמפיתיאטרון, שטחי מסחר והסעדה ומגרשי גולף. לדברי ברנשטיין, היזמים יוסיפו לפרויקט - בעקבות בקשת משרד התיירות - גם מרכז קונגרסים ואזור תערוכות.



היוזמה להקמת אקווריה הנצה ב-99'. הפרויקט היה מתוכנן להשתרע על 1,300 דונם צפונית לאילת, והמדינה עמדה לתת לקבוצת היזמים את השטח ללא מכרז - וכן מענקים בגובה של כ-30 מיליון דולר, נגזרת של השקעה מתוכננת בגובה של 350 מיליון דולר. היזמים מינו לנציגם בישראל את תא"ל (מיל') רן פקר (רונן), שניהל עבורם את המגעים עם משרדי התמ"ת והתיירות ועם מינהל מקרקעי ישראל, שאישוריהם נדרשו בשלבים השונים של התוכנית.



לפי התוכניות אמור היה הפרויקט לקום סמוך לאזור התיירות של אילת ומסוף הגבול עם ירדן, על שטח שרובו שייך לקיבוץ אילות. הקיבוץ התייצב נגד הכוונה להפקיע את אדמותיו, ומאז 2002 ניהל מאבק משפטי. את המאבק של קיבוץ אילות ניהלו עוה"ד משה ואורן באדר וכן משרד עוה"ד רנאטו יראק.



בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בפברואר הודיע בא כוח היזמים, עו"ד זאב הולנדר, כי פרויקט אקווריה לא יכלול את אדמות קיבוץ אילות, ושטחו המתוכנן יצטמצם מ-1,300 דונם ל-400 דונם. בית המשפט קיבל את ההודעה, והיא קיבלה תוקף של פסק דין.



דו"ח של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, קבע ב-2008 כי בהליכי התכנון, הקידום ואישור התוכניות לפרויקט נעשו מעשים ומחדלים חמורים, תוך ניצול קשרים במסדרונות השלטון, במטרה להשתלט על קרקעות הציבור וקיבוץ אילות - שאדמותיו נטועות התמרים נכללו בתוכנית. בין המחדלים הרבים צוין כי פקר השיג בעבור היזמים הסדר מימון חריג במיוחד: במקום לשלם מחיר מלא מראש, ישולמו דמי חכירה שנתיים של 5% משווי הקרקע.



בדו"ח צוינו שמותיהם של אהוד אולמרט, שר התמ"ת ב-2003-2006, עוזריו באותה תקופה - בהם עובד יחזקאל ששימש לאחר מכן כמזכיר הממשלה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אז אביגדור יצחקי, מנכ"ל משרד התיירות אז אהרן דומב, ואחרים שלפי המבקר קידמו את הפרויקט בדרכים לא נאותות.



עתה נותרו לפרויקט 400 דונם. ברנשטיין רוצה לשלב את הפרויקט בעיר, בלי גדרות וללא דמי כניסה, עם תשלום לפי פעילות - למעט פארק המים. הקונספט החדש כולל פעילויות בידוריות וספורטיביות לצד פעילויות חינוכיות.



ברנשטיין מעריך שעד כה הושקעו בתכנון כ-15 מיליון דולר. את ההשקעה בעיר הבידור הוא מעריך ב-150 מיליון דולר. המימון, לדבריו, צפוי להגיע מהשותפים (30%), מהמענק שמעניקה המדינה לאטרקציות ומהלוואות בבנקים. "נוכל להעלות את מספר המבקרים באילת בשנה מ-2 מיליון ל-3-4 מיליון איש", אומר ברנשטיין.



ממשרד התיירות נמסר: "המשרד מעודד הקמתן של אטרקציות. הפרוגרמה החדשה של הפרויקט הוצגה בפני הדרג המקצועי, שביקש לבצע השלמות. לכשיוצגו השלמות אלו יבחן המשרד את הפרויקט".