ישראל ירדה חמישה מקומות בדירוג נגישות העסקים להון

>> חרף דיווחי הבנקים בישראל, שלפיהם האשראי לעסקים שהעניקו ב-2009 גדל לעומת 2008, נראה כי מצוקת האשראי של המגזר העסקי, שפרצה בספטמבר 2008, דווקא החמירה ב-2009 - כך אמר ל-themarker רובי גינל, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים. גינל התבסס על דו"ח הפיתוח הפיננסי של הפורום הכלכלי העולמי שפורסם באוקטובר 2009 ועל סקר שנערך בקרב תעשיינים.



"ישראל הידרדרה במדד נגישות עסקים לנזילות ממקום 17 ב-2008 למקום 24 ב-2009", אמר גינל. מדד הנגישות לנזילות בוחן כמה נתונים, בהם נגישות להון סיכון, לאשראי הניתן מול בטוחות ולהלוואות הניתנות ללא בטוחות.

המיקום משקף את מעמד ישראל ביחס לשאר העולם ולא מבטא הידרדרות נטו. כלומר, ייתכן תאורטית שחלק מההרעה נובע מכך שהמצב בישראל נותר ללא שינוי, אולם במדינות אחרות הוא השתפר, מה שגרם לישראל לרדת בדירוג. גם אם זה המצב, המדד משקף עדיין קושי של התעשייה הישראלית להיות תחרותית בשוק העולמי, מול תעשייה מתחרה שהאשראי שלה זמין יותר. עם זאת, נראה כי נוכח מצוקת האשראי ברחבי העולם, מדובר בהחמרת הנגישות לאשראי בישראל, גם באופן מוחלט, לא רק יחסי.



גינל אמר, כי בשנתיים החולפות ישראל ירדה בנגישות להלוואות למקום 34 ממקום 14; בנגישות לאשראי למקום 33 מ-20 ובנגישות להון סיכון למקום 12 מ-5. מדד הנגישות לנזילות הוא חלק מהמדד הכולל של הפיתוח העסקי שמפרסם הפורום הכלכלי העולמי. במדד הכולל ירדה ישראל ממקום 23 ב-2008 ל-28 ב-2009.



עם זאת, בהשוואה למדינות מערביות אחרות, ניתן לומר שאף שמצוקת האשראי בישראל הוחמרה ב-2009 לעומת 2008, אנחנו נמצאים באמצע. בריטניה, לדוגמה, שדורגה במקום הראשון בדירוג הפיתוח העסקי הכולל, מדורגת במקום 16 בנגישות פיננסית. הנגישות של עסקים בריטיים להלוואות מדורגת במקום גרוע מישראל - 40, וכך הנגישות לכספי קרנות הון סיכון מדורגת במקום 35. מנגד, הנגישות לאשראי (הלוואה מול בטחונות) מדורגת במקום 16.



ארה"ב, הממוקמת שלישית בדירוג הפיתוח העסקי, נמצאת במקום 12 בנגישות פיננסית. הנגישות לאשראי במדינה נמצאת הרחק מישראל, במקום 49, הנגישות להלוואות במקום 22 והנגישות להון סיכון במקום השישי.



אישורי הלוואות של 880 מיליון שקל



גינל ציין כי על אף שהממשלה הכירה במצוקת האשראי והקימה קרנות לעסקים קטנים, לעסקים בינוניים וליצוא, הן רחוקות ממיצוי הפוטנציאל הכספי שלהן. לדבריו, מצוקת האשראי מתבטאת בעיקר במרכיב של הלוואות ללא בטוחות, בו הידרדרה ישראל 20 מקומות מול מדינות העולם למקום 34. לדבריו, מדובר בין היתר בקרן לעסקים בינוניים, שתקציבה הוא כ-2.6 מיליארד שקל, שעד כה העניקה אישורי הלוואות בפחות מ-800 מיליון שקל. נתון נוסף הוא דחיית בקשות של 55% מהפונים. בשתי הקרנות יחד מדובר בכ-2,000 מסורבי הלוואה.



מתחילת 2009 אישרו הקרנות הממשלתיות לכ-1,300 עסקים קטנים ובינוניים הלוואות בכ-1.1 מיליארד שקל. הקרן לעסקים קטנים אישרה 315 מיליון שקל ל-1,000 עסקים מתוך 2,659 שהגישו בקשה מלאה. הקרן לעסקים בינוניים אישרה 783 מיליון שקל ל-303 עסקים מתוך 666 שהגישו בקשה מלאה.



"לקרנות המימון הממשלתיות אפקטיביות נמוכה בלבד לעסקים הזקוקים להן", אמר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. "הדרך האפקטיבית ביותר באמת לעזור לעסקים הזקוקים לכך היא לשחרר את ההלוואות כך, שכל הבנקים בישראל יוכלו לתת הלוואות בערבות מדינה לעסקים שזקוקים לכך בסניפם ולשחרר את מגבלת הערבות האישית. בכך נתגבר על שני החסמים העיקריים העולים מהסקר ונוכל לשחרר אשראי למגזר העסקי ולהאיץ את פעולתו".



על פי סקר שערך אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים בקרב כ-184 מפעלים וחברות בינואר 2010, כ-55% מהבקשות שהוגשו נדחו. ממצאי סקר זה מעידים על שיפור מהסקר הקודם שנערך לפני כחצי שנה, לפיו כ-70% מהעסקים שביקשו הלוואות נדחו. הסיבה המשוערת לכך היא שיפור המצב הכלכלי ורמת הביטחון של הבנקים.



עוד עולה מהסקר כי 69% מהחברות נזקקו לסיוע קרנות המימון הממשלתיות בעקבות המשבר הכלכלי, אך רק כ-35% מהחברות הגישו בקשה לאחת הקרנות.



65% מהחברות לא הגישו כלל בקשה לקבלת הלוואה. בין הסיבות ציינו 43% מהחברות רתיעה מהביורוקרטיה הכרוכה בהליך הבקשה; 38% ציינו את הצורך בערבות אישית; 29% ציינו ריבית גבוהה מדי; 14% ציינו את זמן הטיפול הממושך; 14% בגלל חוסר בביטחונות; 13% טענו כי תהליך ההגשה מחייב הוצאות גבוהות; 11% לא עמדו בתנאי הסף; 5% ציינו שהתהליך מחייב רמה מקצועית גבוהה מדי; 3% בגלל הגבלת שכר ומשיכת דיווידנד ו-2% בשל דרישה להסרת סודיות (למשיבים בסקר ניתנה אפשרות לציין יותר מסיבה אחת).