>> פרופ' מנשה שאוה המנוח, מומחה ידוע בדיני משפחה, נפטר לפני כשבע שנים, תשעה חודשים לאחר גירושיו מאשתו מזה כ-30 שנה. בצוואה שערך עוד במהלך נישואיהם, קבע כי אשתו תהיה זכאית לקבל זכויות פנסיה חודשיות מאוניברסיטאות תל אביב ובר אילן בהן עבד במשך כשלושים שנה. צוואתו של שאוה לא שונתה לאחר הגרושים.
לאחר הפטירה פנתה האלמנה לקרנות הפנסיה בבקשה לקבל פנסיית שארים, אך אלו סירבו לשלם לה את חלקה בפנסיה שכן לטענתן במועד פטירתו של שאוה לא היתה רשומה ברשימת השארים הקבועה בתקנון. בית הדין הארצי לעבודה פסק שהקרנות צודקות וכי לא ניתן להוסיף בהסכם את הגרושה לרשימת השארים הקיימת בחוק. שופטי בג"ץ, אליו עתרה האשה, קראו להתערבות המחוקק בנושא (בג"ץ 2673/06; ע"ע 540/05).
המקרה של שאוה הוא דוגמה אחת מיני רבות למקרים שבהם גרושים, ובעיקר גרושות, של מקבלי פנסיה מוצאות עצמן בפני שוקת שבורה כשהן מבקשות לקבל את חלקן בפנסיה שצבר הבעל במהלך החיים המשותפים. ואולם נראה כי מצבן של אותן נשים עומד להשתנות בקרוב: בשבוע הבא יוגש לשר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, דו"ח של הוועדה לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, שנחתם ביום חמישי שעבר ועיקריו הגיעו לידי themarker. הדו"ח מנסה לפתור את המצב הבעייתי שבו נתקלות גרושות בבואן לדרוש את זכויותיהן מול קרנות הפנסיה. הדו"ח, בהנחה שייושם על ידי הממשלה, עתיד לערוך רפורמה במעמדם המשפטי והכלכלי של קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים במקרה של גירושים. "מדובר במפנה דרמטי בהסדרת החיסכון הפנסיוני בין בני זוג שנפרדו, שיהיו לו השלכות מרחיקות לכת, כמעט על כל הסדר גירושים, לרבות הסדרים שכבר נערכו", אומר חבר הוועדה פרופ' שחר ליפשיץ, העומד בראש המרכז המסחרי באוניברסיטת בר אילן, מעביר היום באוניברסיטה יום עיון ראשון שיעסוק ביחסים הכלכליים בין בני הזוג, לקראת הרפורמה שיוצר הדו"ח.
מבקשים לתקן עוול
הוועדה, שבראשה עומד שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב שאול שוחט, מונתה בינואר 2008 על ידי שר המשפטים דאז דניאל פרידמן. הוועדה כללה, בין היתר, נציגים של משרד האוצר כגון יואב בן אור, המשנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, וכן נציגים של הקרנות כגון רונן טוב מאיגוד קרנות הפנסיה. בעקבות הגשת כמה הצעות חוק פרטיות, בהן הצעתו של ח"כ חיים אורון, שביקשו להתמודד עם הבעיה של היעדר אפשרות מעשית לבצע חלוקה של חיסכון פנסיוני בין בני זוג שהתגרשו לפני מועד הפרישה של בן הזוג שחסך בקרן הפנסיה. "במהלך תקופה ארוכה זו (בין הגירושין לפרישה) יכולה להיות לעמית שליטה מוחלטת בכספי הפנסיה, מה שעלול להביא לפגיעה בזכויות הפנסיה בני החלוקה או להקטנתם. מטרת חלוקת הרכוש בין הצדדים בעת הגירושין, היא לאפשר לכל אחד מבני הזוג ללכת לדרכו ולפתוח בחיים נפרדים גם מהבחינה הכלכלית. תלותו של בן הזוג האחד בעמית מסכלת מטרה זו ועלולה לייצור חיכוכים ומחלוקות מיותרות המתפרשות על פני שנים רבות", מוסבר בכתב המינוי של הוועדה.
פרופ' ליפשיץ מסביר: "הוועדה נועדה לתקן עוול נורא שבמסגרתו בני זוג, בעיקר נשים של אנשי קבע ומקבלי פנסיות תקציביות נוספות, לא קיבלו כל עזרה מהצבא, המדינה או מהקופה המשלמת בעת שביקשו לממש את זכותן לפנסיה, למרות שזכות זו הוכרה על ידי בתי המשפט. עוול נוסף שעמד בבסיס הקמת הוועדה הוא נושא קצבת השארים (קצבה שמקבל מי שהיה תלוי באדם שהיה עמית בקרן פנסיה ונפטר). במצב המשפטי הנוכחי, זכותה של גרושה לפנסיה של בן זוגה פסקה מיידית עם מותו. כך נוצר מצב שגם אם הפנסיה ניתנה על תקופת החיים המשותפים, בת הזוג שליוותה את העובד במהלך החיים המשותפים נושלה ממנה, בעוד בת זוג חדשה שחיה אתו תקופה קצרה קודם מותו נהנתה ממלוא קצבת הפרישה".
"על הוועדה הוטלה משימה לא פשוטה - ליישב בין שתי מערכות דינים המתקיימות בו זמנית במשפט הישראלי, ושלעתים אינן מתיישבות זו עם זו: האחת, מערכת דיני המשפחה המחויבת לשיתוף נכסים בין בני זוג בכלל, ולחלוקת החיסכון הפנסיוני בין בני הזוג בפרט. השנייה, מערכת החיסכון הפנסיוני בישראל אשר חלים לגביה הוראות דין שונות", כותבים חברי הוועדה בדו"ח.
"לאור ההבדלים בין מבנה השיתוף הזוגי בישראל והערכים שבבסיסו לבין המבנה והתוכן הערכי של דיני החיסכון הפנסיוני, המחויבות המוצהרת של המשפט הישראלי לשיתוף זוגי בכלל ולשיתוף בנכסי החיסכון הפנסיוני בפרט אינה מיושמת, במקרים רבים, הלכה למעשה. יתרה מכך, הוועדה מצאה כי חלוקת קצבת השארים של בני הזוג נקבעה במקרים רבים בהסכמי גירושין. הסכמים אלה מנוגדים לתקנוני קרנות הפנסיה ולהוראות החוק הקיימות שלפיהם הגרושה אינה מוגדרת כשאירה ואינה זכאית לפנסיה במקרה של פטירת בן הזוג. מטרת הוועדה היתה לנסות ולגשר על הפערים ולקבוע הסדרים שישלבו בין דיני החיסכון הפנסיוני לבין דיני השיתוף הזוגי".
העליון קורא לשינוי המצב
הוועדה אם כן, התייחסה לשני מצבים עיקריים: האחד, גביית הפנסיה על ידי גרושות כאשר בעליהן לשעבר בחיים - מצב המבוסס על פסק הדין של בית המשפט העליון מ-2007 בעניין צה"ל נ' פלונית בע"מ (10916/03). פסק הדין עסק בזוג שהיה נשוי שנים רבות והתגרש ב-2000. הבעל היה איש צבא קבע. בהסכם הגירושים שקיבל תוקף של פסק דין נקבע כי הגרושה זכאית למחצית מכספי הפנסיה שנצברו במהלך הנישואים וכן נכתבה בו הוראה לפיה צה"ל יפצל את התשלומים החודשיים בין בני הזוג באופן שווה. בני הזוג פנו עם ההסכם לצבא, וביקשו כי צה"ל ישלם לאשה את חלקה בפנסיה באופן ישיר, אך הצבא סירב. האשה טענה בתביעה שהגישה נגד הצבא כי היא נתקלת בקשיים בקבלת חלקה בגמלה מהבעל. בבית המשפט השלום והמחוזי התקבלה תביעת האשה, אך העליון הפך את הפסיקה וקבע שבמצב החוקי הקיים צודק צה"ל בכך שהוא מסרב להעביר לבת זוגו לשעבר של הזכאי לפנסיה תקציבית את חלקה בפנסיה.
מקרה דומה הגיע לאחרונה למחוזי בתל אביב. איריס וחיים (שמות בדויים) נישאו ב-1972. במשך רוב חייהם המשותפים שירת בני בצבא קבע, עד לפרישתו ב-1993. באוגוסט 1992, במסגרת הליכי גירושין, הגישה איריס תביעה נגד בני שבה ביקשה להצהיר על זכויותיה בזכויות הפרישה שלו בצה"ל. בית המשפט הוציא צו מניעה זמני האוסר על משרד הביטחון לעשות כל פעולה במחצית זכויות הפרישה המוחזקות בצה"ל ובתחילת 93' הורה לרשום את מחצית זכויות הפרישה בצה"ל על שמה של איריס. ואולם, במארס 95' העבירו שלטונות צה"ל את כספי הפרישה לידי בני. איריס מיהרה לבית משפט למשפחה ודרשה לחייב את משרד הביטחון לשלם לה את מחצית כספי הפרישה ששולמו לבעל. בית המשפט למשפחה דחה את התביעה והחלטתו אושרה לפני כחודש על ידי המחוזי.
הדו"ח מתאר כי פסק הדין של העליון מ-2007 יצר מצוקה קשה אצל בני זוג לשעבר ובעיקר בנות הזוג לשעבר של מקבלי פנסיה, שנאלצות שנים לאחר הגירושין לחדש את הקשר עם בני זוגן כדי לגבות מהם על בסיס חודשי את חלקן בפנסיה. במקרה של אי-שיתוף פעולה מצד בני הזוג לשעבר הן נאלצות לפנות להוצאה לפועל ללא שתהיה להן כל טענה משפטית כלפי קרן הפנסיה או הגורם המשלם. שופטי העליון היו מודעים לכך שהמצב החוקי הקיים, שלפיו נאלצו לפסוק, מכביד מאוד על בנות הזוג של הגמלאים ולכן כללו בפסק הדין המלצה לתיקון המצב החקיקתי הקיים.
המצב השני שאליו התייחסה הוועדה עוסק בהפסקת הפנסיה לאחר מות הבעל ושלילת הזכות מהגרושה לקצבת שארים, כפי שהיה במקרה של פרופ' שאוה. "במצב המשפטי הקיים, גרושים וגרושות של חוסכים אינם מוגדרים כ שארים ומשום כך אינם זכאים לקצבת ה שארים. לעומת זאת, בני זוג חדשים של העמיתים, לרבות בני זוג שחיים עם העמיתים לאחר שמרבית הזכויות בקופה או בהסדר הפנסיה התקציבית או אפילו כולם כבר גמלו, מוגדרים כשארים, בכפוף לתנאים שנקבעו בהסדר הפנסיה, ומשום כך הם יזכו לקצבת השארים. מנקודת המבט של דיני השיתוף בחיסכון הפנסיוני, מצב זה הוא בלתי נסבל", כותבים חברי הוועדה.
הפתרון - מחויבות לצדק משפחתי
ביחס לגביית הפנסיה על ידי גרושות שבעליהן עדיין בחיים, הצעת החוק של הוועדה מטילה על קרנות הפנסיה, על הצבא ועל המדינה חובה משפטית לשלם באופן ישיר לגרושות את חלקן בפנסיה, כך שאלו לא יזקקו יותר לטובות או לקשר עם הבעל לשעבר. עם זאת, ההסדר שונה במעט בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת.
כאשר מדובר בהסדרי פנסיה צוברת (רוב קופות הגמל, קרנות הפנסיה החדשות וביטוחי המנהלים החדשים) שבהן הכסף נצבר מדי חודש בקופה, קובע הדו"ח הסדר של "חלוקת רוחב": מיד עם הגירושים יחולק הסכום שקיים בקופה ותיפתח לאשה קופה עצמאית משלה, כך שלמעשה יופרדו הקופות של הבעל ושל האשה. את הכספים תקבל האשה בגיל הפרישה. הסדר זה, מסביר פרופ' ליפשיץ, מנתק את התלות ההדדית בין האשה לבעל שממנו התגרשה, כך שכל אחד יוכל לנהל את כספו באופן עצמאי.
כאשר מדובר בפנסיה תקציבית (עובדי מדינה ותיקים, משרתי קבע עד לפני כמה שנים, קרנות פנסיה ותיקות, קופות ביטוח קלאסיות), מאחר שאין כסף פיזי שנצבר בקופה שאותו ניתן לחלק, אלא רק זכות שנצברת לקבלת כספים, קבעה הוועדה הסדר של "חלוקת אורך". לפי הסדר זה, הקופה משמשת כצינור. כל חודש עליה לחלק את הכסף בין חלקו של הגבר לחלקה של האשה כפונקציה של זמן הנישואין לעומת זמן הצבירה (לדוגמה עובד ששירת בקבע 30 שנה, מתוכן היה נשוי 15 שנה, האשה תקבל מחצית מסכום הצבירה). אלא שהחלוקה בפועל תתבצע רק בזמן שהזכויות מומשו, כלומר בזמן הפרישה של העובד. כאשר העובד יצא לפנסיה, האשה תקבל את חלקה בפנסיה ללא צורך לגבות אותו בהוצאה לפועל.
ביחס להפסקת הפנסיה לאחר מות הבעל - הצעת החוק קבעה קריטריונים שלפיהם גרושה שבעלה לשעבר נפטר תוכל בכל זאת להמשיך ולקבל את חלקה בפנסיה. על פי הדו"ח, יש לחשב את חלקה של האשה בקצבת השארים, בהתאם ליחס בין אורך הנישואים המשותפים למשך הזמן שבו נצברה הקצבה. כך לדוגמה, אדם שצבר פנסיה ב-30 שנות עבודה, שמתוכן היה נשוי 10 שנים, תהיה האשה זכאית לשליש מהפנסיה שלו ולפיכך גם לשליש מקצבת ה שארים. אם לאחר גרושיהם הוא נשא אשה חדשה, האשה החדשה תקבל את היתרה של הרכיב הזוגי בקצבת השארים.
"אנו רואים בהצעת החוק סגירת מהלך היסטורי. לשמחתנו, המחויבות העמוקה של חברי הוועדה לצדק המשפחתי מחד גיסא ולשימור הרציונאליים הייחודים לחיסכון הפנסיוני מאידך גיסא הוליכו אותנו להציע הסדרים יצירתיים המאפשרים, לדעתנו, לשלב בין דיני הפנסיה לדיני השיתוף הזוגי", סיכמה הוועדה.
רפורמה פמיניסטית תכריח קרנות פנסיה וגמל לשלם לגרושות
מאת נורית רוט
8.3.2010 / 6:49