>> מניית אורמת טכנולוגיות נפלה ב-12% בשבוע שעבר. זאת, לאחר שהחברה בישרה על הצגה מחדש של הדו"חות הכספיים ל-2008 ולרבעון השלישי של 2009 ופירסמה תחזית מאכזבת למכירות והערכה שתציג הפסד ברבעון הראשון של 2010.
חברת האנרגיה הגיאותרמית דיווחה באחרונה על קשיים תפעוליים בפרויקט הרווחי ביותר שלה באתר פונה בהוואי, שהקטינו את תפוקת החשמל ב-45%, ועל תקלה נוספת בפרויקט באתר צפון ברולי שבקליפורניה, שבו השקיעה 325 מיליון דולר. חודש לאחר מכן התברר כי החברה נקלעה גם לעימות חשבונאי עם רשות ניירות ערך האמריקאית (sec).
המחלוקת, שנגעה לאופן שבו ייזקפו העלויות של קידוחים שנכשלו, הסתיימה בהוראה של הרשות לאורמת לבצע הפרשה של 9.8 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2008. ההפרשה גדעה 54% מהרווח הנקי ברבעון זה.
יורם ברוניצקי, מנכ"ל אורמת טכנולוגיות, מתאר בראיון ל-themarker את הרקע למחלוקת עם ה-sec, ומסביר את הסיבות לתחזית הצמיחה הפושרת של החברה. "אורמת היתה החברה השלישית בענף שנבדקה על ידי ה-sec", הוא אומר. "קדמו לנו קלפיין ו-raser, שנכנעו משום שמספר הקידוחים החדשים שלהן זניח, ולכן שינוי המדיניות החשבונאית אינו מהותי מבחינתן.
"המחלוקת החשבונאית עסקה בשאלה אם פעילות הגילוי של מקורות גיאותרמיים מחייבת אימוץ של המדיניות החשבונאית של סקטור הנפט והגז, כפי שאנחנו חשבנו, או של סקטור הכרייה, כפי שחשבו ב-- sec מה שמחייב רישום מיידי של עלות קידוח שנכשל כהוצאה בדו"ח הרווח וההפסד.
"אני חושב שעניינית הענף הגיאותרמי דומה יותר לחיפושי נפט וגז, למשל בכל הקשור לרישוי ולתכנון בארות, אבל המלה האחרונה היא של ה-sec. בסופו של דבר, מכיוון שהחלטנו לפני שלוש או ארבע שנים לעסוק בצורה אינטנסיבית בקידוחי גילוי, אזי גם לפי המדיניות הקודמת היתה השפעה על דו"ח הרווח וההפסד באמצעות ההפחתה השוטפת של ההשקעות בקידוחים".
מהו היקף ההשקעה השנתית של אורמת טכנולוגיות בקידוחי גילוי שעלול להיזקף לדו"חות הכספיים?
"אנחנו מצפים שנבצע 10-12 קידוחי אקספלורציה ב-2010, בעלות של 15 מיליון דולר. זאת, לאחר שהורדנו את עלות הקידוח ב-6-10 מיליון דולר לאתר באמצעות שיטות שמאפשרות לשלול או לאמת קיומו של מאגר מבלי לבצע קידוח יקר".
מדוע דחיתם בשנתיים עד שלוש שנים את ההפעלה של שניים מהפרויקטים המשמעותיים ביותר של אורמת טכנולוגיות בארה"ב?
"הפרויקט להקמת תחנת כוח של 30 מגה-ואט ב-east brawley היה שנוי במחלוקת כבר לפני שנה על רקע טענות של חקלאים נגד הקצאת מים לשימושים תעשיתיים. אנחנו טענו שאורמת משתמשת במים מושבים, ולכן היא לא פוגעת בהקצאת המים לחקלאים.
"באחרונה רשות ההשקיה באימפריאל ואלי בקליפורניה נתבעה על ידי חקלאים והעבירה את ההכרעה בעניין לגורם חיצוני שיבדוק את הטענות שלנו ואת ההשלכות הסביבתיות של השיטה שהצענו לפתרון בעיית המים. לדעתנו, אין סיבה שלא נקבל היתר בסופו של דבר - אבל מדובר בתהליך שאין לנו שליטה עליו, ולכן מועד ההפעלה המשוער נדחה ל-2012".
"מצב טוב משל המתחרים"
בשיחת הוועידה ציינת את העיכובים הביורוקרטיים בקבלת אישורים כמגבלת הצמיחה הקשה ביותר. מדוע זה קורה במדינה כמו נוואדה, שמזוהה עם האנרגיה הגיאותרמית?
"יש פער עצום בין הדימוי שנוואדה מבקשת לאמץ למציאות. בניגוד לקליפורניה, שבה מרבית הקרקעות הן בבעלות פרטית ושבה הותקנו עד כה 2,500 מגה-ואט של אנרגיה גיאותרמית, ההספק המותקן בנוואדה הוא 220 מגה-ואט, 50-60 בלבד מתוכם הם בפרויקטים חדשים.
"העיכוב בביצוע הפרויקט הגיאותרמי בקרסון לייק שבנוואדה נובע מהעובדה שמדובר בקרקעות של המדינה. לכן יש צורך בקבלת אישור של מינהל המקרקעין האמריקאי עוד קודם לביצוע פעילות הגילוי של המאגר הגיאותרמי.
"הפרויקט בקרסון לייק מתבצע באזור בתולי שכולל שרידים ארכיאולוגיים ואדמות ביצה שבהן יש קינון של עופות. הוא מחייב ביצוע סקר השפעה על הסביבה על ידי המשרד הפדרלי להגנת הסביבה, בעיקר כאשר באזור יש שרידים ארכיאולוגיים ואדמות. המשרד להגנת הסביבה עוד לא פירסם מכרז לביצוע הסקר, ולכן דחינו את מועד ההפעלה של הפרויקט".
באחרונה רכשתם שדה גיאותרמי בנוואדה. זה נראה כאילו מדובר בעסקה שנועדה לסתום חור בתוכנית הפיתוח העסקי ושהיא רווחית פחות מהעסקות הממוצעות שלכם?
"זה לא נכון. לפרויקט הזה יש היסטוריה. שלוש חברות שעוסקות בפיתוח נכסים גיאותרמיים ביצעו קידוחי ניסיון, אך לא התקדמו מעבר לכך.
"אנחנו מכירים את הפרויקט משום שתיכננו את תחנת הכוח למפתחת המקורית חברת tg power. הפרויקט היה תקוע וכש-tg power חדלה להתקיים קנינו את הפרויקט ממי שירש אותה. זו לא סתימת חור, אלא הזדמנות רכישה מהסוג שהכי מעניין אותנו משום שעדיין לא נעשתה בו יצירת ערך".
אולי הסיבה ששלוש חברות לא התקדמו היא שאין לאן להתקדם?
"יש הבדל משמעותי בין מה שנדרש כדי להקים ולתפעל חברה גיאותרמית לבין מה שחושבים שדרוש לכך. יש צורך ביכולת טכנית, במימון וביכולת לנטרל סיכונים במובן.
"ההבדל בינינו לבין חברות אחרות שאין להן יכולת פיננסית הוא שאנחנו מוכנים לבצע פעילות אקספלורציה ופיתוח שדה ב-15 מיליון דולר, ואם מחירי החשמל לא מספקים אותנו, אז נחכה עד שתהיה התאמה בין עלות ההקמה למחיר החשמל.
"זאת, משום שאנחנו מעריכים שלאורך זמן חשמל ירוק הוא מצרך נדיר, והחשמל הגיאותרמי בתוך הקטגוריה הזו רווחי יותר מחשמל ירוק ממקורות אחרים. קשה יותר להשתקם מהמצב ההפוך, שבו אתה מקבע את מחיר החשמל לעשרות שנים ואז מקים את התחנה בלי שתהיה התאמה בין עלות ההקמה לתמורה.
"בנוואדה אנרג'י, שהיא מהלקוחות הגדולים שלנו, נוהגים להגיד שחברת ייזום גיאותרמי, חוץ מאורמת, היא אדם עם מכונית קבריולה בעלת גג נפתח וטלפון נייד שחותם על חוזה חשמל כדי לגייס כסף בדרך כלל בהנפקה, ואחר כך נקלע לבעיה.
"היתרון של אורמת הוא שיש לה יכולת מוכחת, ולכן במקרים שרשות החשמל לוחצת על חברת החשמל לבצע סקר היתכנות של הפרויקט לפני חתימה על חוזה החשמל, מצבנו טוב יותר משל המתחרים. כך הצלחנו לחתום על חוזה חשמל יפה בפרויקט שרכשנו בנוואדה".
תהליך שאין עליו שליטה
הפרויקט שלכם להקמת תחנת כוח של 50 מגה-ואט בצפון ברולי הסתבך, ועלותו תפחה ל-325 מיליון דולר - הרבה מעבר לעלות הממוצעת של התקנת מגה-ואט של חשמל גיאותרמי. במבט לאחור הייתם נכנסים שוב לפרויקט?
"הבעיות שהתגלו בפרויקט - הקושי להזריק את המים בחזרה לבאר והצטברות של מוצקים - עלו הרבה מאוד כסף, גם כי הן גרמו לאובדן הכנסות וגם כי כשאתה עובד בלוח זמנים צפוף אתה משלם הרבה יותר כסף כי אתה מעדיף זמן הספקה מהיר על פני מי שנותן את התמהיל האופטימלי של מחיר איכות ולוח זמנים. ובנוסף לכך פתרונות שהתקנו לא הוכיחו את עצמם.
"זהו אחד האתגרים בפיתוח גיאותרמי - ששדה אחד לא דומה למשנהו. לא בטוח שנוכל תמיד למנוע את מה שקרה בברולי, אבל אילו היינו מתחילים עם יחידת כוח של 17 עד 20 מגה-ואט ומעט בארות ורוכשים את הניסיון, אז תהליך הפיתוח היה פחות כואב. אלא שהאופציה הזו מעשית רק בפרויקטים שמתבצעים בשדות ענקיים.
"בטוח שלא היינו ניגשים לפרויקט כפי שניגשנו אליו ב-2007 כשזיכוי המס עבור ייצור אנרגיה ממקור מתחדש עמדה לפקוע. בסופו של דבר פרץ המשבר הכלכלי, וההטבה הזו הוארכה. אני מאמין שנחזיר לעצמנו חלק משמעותי מתוספת העלות מעבר למתוכנן באמצעות הרחבה של הפרויקט שתיעשה בעלות נמוכה מהעלות המותקנת של כושר הייצור הראשוני".
הפרויקט בפונה הוואי היה הפרויקט הרווחי ביותר שלכם, והוא תרם 23% מההכנסות ב-2008. עד כמה אתה מרגיש בנוח עם ההערכה שתתקנו את התקלה בו ותחזירו אותו להספק המקסימלי כבר במחצית 2010?
"על פי כל מה שידוע לנו, התשובה היא כן. מהניתוחים שעשינו, השדה הגיאותרמי שמזין את התחנה לא השתנה, והסיבה לירידה בתפוקה היא שקיעה מואצת של מוצקים, שסתמה את הצינורות שמובילים מהבארות הגיאותרמיות לתחנת הכוח. הבאר הנוספת שאנחנו קודחים תאפשר להזרים את הקיטור לתחנה, כך שלא ייווצר שיקוע של מוצרים - ואז נעמוד בהספק המותקן של התחנה".
האם אתם מסוגלים להתקדם בקצב מהיר יותר בשוק הבינלאומי באופן שיפצה את החברה על העיכובים בפרויקטים בארה"ב ועל ההאטה בצמיחה שפוגעת במחיר המניה?
"כן, אבל ההשפעה לא תהיה בטווח הקצר. הרחבת תחנת הכוח באולקריה בקנייה היא דוגמה לכך. זו היא תחנה רווחית, והרחבה בדרך כלל כרוכה באי ודאות אפסית.
"עם זאת בארה"ב, יש לפעמים סבך ביורוקרטי אבל לפחות כללי המשחק ברורים. לכן הדרך הכי טובה היא להסיר אבני נגף ולהתקדם, ורק אז לדווח. בפרויקט הענק להקמת תחנת כוח של 340 מגה-ואט בסרולה באינדונזיה אנחנו תקועים ומנהלים משא ומתן מחודש על המחיר שלפיו נמכור את החשמל לחברת החשמל האינדונזית. אנחנו בתהליך שאין לנו שליטה עליו, אז די קשה בכל רבעון להסביר את המצב".
"אורמת תחזיר לפעולה את הפרויקט הרווחי ביותר שלה עד אמצע 2010"
מאת יורם גביזון
8.3.2010 / 6:49