>> ניירות הערך של ענף חיפוש הנפט הם, ללא ספק, הסיפור הגדול של הבורסה הישראלית בשנתיים האחרונות. ישראמקו, מלכת חיפושי הנפט הישראלית, עלתה מתחילת 2009 ועד היום ב-1,898%, בזכות תגלית הגז הגדולה בקידוח "תמר". גם יחידות השתתפות אחרות של קידוחי נפט וגז לקחו חלק בחגיגה, לרבות כאלה שלא גילו דבר: רציו ומודיעין, שטרם קדחו, כמו גם גבעות עולם וזרח, שהשלימו קידוחים - אבל מצאו בינתיים רק "סימני נפט".
אלא שהשקעה בקידוחי נפט היא, כמובן, לא כרטיס בכיוון אחד: ניירות הערך הללו מרקדים מעלה ומטה, והירידות כואבות במיוחד. אתמול, למשל, ירד מחירה של מניית שותפות זרח ב-23% ביממה אחת, בתגובה להודעה מאכזבת של השותפות על תוצאות מבחני ההפקה בקידוח "תמרור 4", שבסמוך לים המלח.
המשקיעים בניירות הערך של חיפושי נפט אינם טיפשים ואינם תמימים: הם יודעים היטב שמדובר בהשקעה מסוכנת ותנודתית, עם אפשרות לרווח גבוה - וגם למפח נפש קשה. הם בוחרים בהשקעות אלה במודע: "מה יצא לי מלהשקיע במניות בנק לאומי?", אמר לכתבת themarker ליאור זנו אדם שהגיע לאסיפת בעלי היחידות של שותפות הקידוחים גבעות עולם. "אז אני ארוויח פי שניים, אז מה?".
מניות נפט או כרטיס פיס?
אלא שמודעות ואחריות של המשקיעים למעשיהם אינם מספיקים: מתברר שהאנשים המחליטים להשקיע דווקא במניות וניירות ערך מסוג זה, הם בדיוק אותם אנשים ש"משקיעים" סכומי כסף ניכרים ברכישת הימורים: פיס, טוטו, לוטו ומן הסתם גם בתי קזינו בחו"ל. מתברר גם כי אנשים אלה מפסידים בבורסה, בממוצע, הרבה יותר מאשר הציבור שבוחר להשקיע בניירות ערך סולידיים ו"משעממים" - אלה שעולים רק באחוזים בודדים מדי שנה.
מחקר שנעשה בנושא בארה"ב על בסיס נתונים שסופקו על בתי השקעות, הראה כי המשקיעים הבוחרים מניות בעלות אופי של כרטיסי פיס, מגיעים מחתך סוציו-אקונומי מובהק: הם עניים יותר, משכילים פחות, גברים יותר מנשים, שחורים יותר מלבנים, ודתיים יותר - קתולים, כמובן. הם גם מציגים תשואת-חסר בהשקעות שלהם בבורסה, בשיעור של 32% מההכנסה השוטפת שלהם, ביחס לכלל האוכלוסייה.
השורה התחתונה: דווקא משקיעים עניים יותר, שלא יכולים להרשות לעצמם להפסיד בבורסה - הם אלה שרוכשים מניות מסוגן של מניות הנפט. מחקר דומה לא נעשה בישראל, ואולם האוכלוסייה המגיעה לאסיפות של קידוחי הנפט צבעונית הרבה יותר ממנהלי בתי ההשקעות המעונבים של ה"סיטי" של תל אביב.
אבל השאלה המעניינת באמת היא זו: מה הסיכוי האמיתי "לעשות מכה" במניות הנפט?
תשובה מוחלטת אין, כמובן, אך אפשר להציע הערכה גסה. במדינת ישראל ישנם, למעשה, שלושה מגרשי משחקים שונים בתחום חיפושי הנפט והגז: החיפושים בים התיכון, החיפושים ביבשה והחיפושים באזור הבקעה וים המלח. ההסתברות לתגלית כלכלית בים התיכון גבוהה: המומחים מעריכים את ההסתברות בסביבות 1 ל-3, על בסיס שיטות החיפוש המתקדמות והמאגרים שנחשפו. הבעיה היא שיש כבר הרבה גז, ושהמחיר של הרישיונות כבר משקף את הסיכוי הזה - קידוחים אלה הם כבר לא כרטיס פיס, אלה השקעה של ממש.
ביבשה הסיפור הוא שונה: עד היום בוצעו בישראל, בכל הגזרות והעומקים ולפי כל הרעיונות, לא פחות מ-400 קידוחים, וכולם נמצאו יבשים, למעט אחד: "שדה חלץ", שייצר 20 מיליון חביות - נחמד, אבל לא ערב הסעודית. גם הקידוחים הנוכחיים, ב"תמרור" וב"גבעות עולם", מבוססים על אותם מחקרים ואותם רעיונות. השורה התחתונה היא שהסיכוי למציאת משהו משמעותי ביבשה בישראל נופל משברירים של אחוז בודד - וגם זו אולי הערכה אופטימית.
הערך המוסף עולה כסף רב
פיס הוא פיס, טוטו הוא טוטו, וגם בקידוחי נפט אין דבר מוחלט: יום אחד מישהו אולי יגלה מאגר מסחרי גדול על אדמת ישראל. אבל הסיכוי לכך קלוש, והמשקיעים בקידוחים צריכים לדעת שהם בעולם של קזינו, עם סיכויי הצלחה נמוכים יותר מהרבה משחקי קלפים.
מי שקונה מניית נפט קונה השקעה, אבל הוא קונה, במודע, דבר נוסף: חלום, ריגוש - והאדרנלין שמגיע עם השמועות וההודעות על סימני נפט, קידוחים, רישיונות ומבחני הפקה.
פתגם אמריקאי ידוע קובע כי "הכי טוב להתעשר. הדבר השני הכי טוב הוא הסיכוי להתעשר". המשקיע ביחידות ההשתתפות של קידוחי הנפט צריך לזכור שהערך המוסף הזה עולה לו הרבה מאוד כסף - ושבמקרים רבים הוא לא ממש יכול להרשות לעצמו את הפינוק הזה.
מה הסיכוי להרוויח בקידוחי נפט
איתן אבריאל
8.3.2010 / 6:49