וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יהודי צרפת תורמים לישראל גם לאחר המוות

מאת עידו באום ונורית רוט

9.3.2010 / 6:51

בשנה שעברה קיבלה המדינה כ-106 מיליון שקל בתרומות מעיזבונותיהם של יהודי התפוצות. כמחצית הסכום הגיעה מיהדות צרפת. האפוטרופוס הכללי עו"ד שלמה שחר מסביר כיצד ומדוע מגיעים הכספים לישראל - ואיך מחלקים אותם



>> יהודי צרפת לא רק רוכשים דירות בישראל בהמוניהם. הם גם המובילים בגובה התרומה הכספית למדינת ישראל לאחר מותם. כך עולה מנתוני מחלקת העיזבונות באגף האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים ל-2009.



בשנה שעברה התקבל במחלקת העיזבונות סכום כולל של כ-106 מיליון שקל לטובת המדינה ומוסדותיה. מדובר, אגב, בירידה קלה לעומת שנים קודמות (ראו תרשים). במהלך השנה נפתחו 73 תיקי עיזבונות, כך שמספר התיקים המנוהלים על ידי המדינה כיום הם כ-2,500 בסך הכל. עיזבונות ותרומות אלה אינם חלק מתקציב המדינה, והם מיועדים למטרות צדקה בתחומי החינוך, העבודה והרווחה, הביטחון ועוד.

מצרפת הגיע הסכום הגדול ביותר של תרומות ועיזבונות - כ-54 מיליון שקל (כ-50% - ראו תרשים). ישראלים הורישו למדינה 18 מיליון שקל (17%). מהגוש דובר הגרמנית (גרמניה, אוסטריה, שווייץ וליכטנשטיין) הגיע הסכום לכ-16 מיליון שקל (15%) ומארה"ב וקנדה - "רק" כ-13.5 מיליון שקל (13%).



עו"ד שלמה שחר, האופוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, הגוף שמטפל בכל הנוגע לקבלת עיזבונות ותרומות לטובת המדינה ומוסדותיה, מסביר בשיחה עם themarker כי בצרפת ישנה מודעות גדולה לישראל. הרבה מאוד ניצולי שואה ויהודים אחרים מורישים את רכושם למדינה. הדבר נובע גם מהעובדה שמס העיזבון בצרפת יכול להגיע עד ל-60%, בעוד שאם מורישים את הרכוש למדינה, נהנה המצווה מפטור ממס בשל אמנת פטור ממס שקיימת בין ישראל לצרפת. לאור התרומות הרבות מצרפת, מחזיק האגף נציגות בת שלושה עובדים בשגרירות הישראלית בצרפת.



הירושה: אחוזה גדולה בקניה



מחלקת העיזבונות מקיימת קשר עם מצווים פוטנציאליים ברחבי העולם, כדי לוודא את קיום הצוואות והעברת הכספים ליעדים ולמטרות בישראל שאותם קבע המוריש. שחר אומר כי הייעוד של העיזבונות נקבע על ידי המצווים בלבד, כאשר מחלקת העיזבונות מוודאת שהרצון של המצווה ימומש במלואו ובנוסף הוא זוכה להנצחה נאותה.



לדבריו, ב-95% מהמקרים, מימוש העיזבונות בהתאם לצוואה פשוט. ואולם ישנם מקרים שבהם על המחלקה להילחם על קיום הצוואה. כך למשל נאלצה המחלקה לנהל משפט בנוגע לעיזבונה של אשה שהורישה למדינה אחוזה גדולה בקניה. קרוב משפחתה של האשה השתלט על האחוזה ותבע את זכויותיו בה. לפני שנתיים זכתה המדינה במשפט וכיום עומדת האחוזה לקראת איכלוסה: היא תשמש את השגרירות הישראלית בקניה ואת בית השגריר.



במקרה אחר נאלצה המדינה להתפשר עם קרובי משפחתו של מנוח מצרפת, שהוריש לה את כל רכושו - כ-5 מיליון דולר. בבית המשפט בצרפת טענו ילדיו כי המנוח היה אזרח קנדה וכי לפי החוק הקנדי הם זכאים לחלק מעזבונו, למרות הוראתו בצוואה. בשל המצב המשפטי הבעייתי במקרה זה, החליטה המדינה לפני כחודשיים להתפשר בתיק, והעיזבון חולק שווה בשווה עם ילדיו.



מדוע תושבי חוץ תורמים לישראל כשיש כל כך הרבה גופים וארגונים פנימיים שנלחמים על התרומות שלהם?



"אנחנו לא מעודדים את השגת התרומות בצורה אקטיבית", אומר שחר, "אבל כשמישהו פונה אלינו ותורם או מוריש כסף לישראל ולא נותן לאחד הגופים האחרים, הוא יכול להיות סמוך ובטוח שיש פה גוף רציני ולא יהיו לו בעיות. אם המצווה רוצה שהכסף ילך לרווחת יתומים או לחינוך, אנחנו פונים למשרד הרווחה ומבקשים המלצות להיכן להעביר את הכסף - כך שיש פה משהו אובייקטיבי ולא אינטרסנטי. בנוסף, ההוצאות שאנחנו גובים על תקורות נמוכות יחסית - 4% מערך הצוואה. בכל גוף אחר זה יכול להגיע ל-8%".



תרומה של 70 מיליון דולר תקועה מ-2005



שחר מסביר כי הנכסים שהועברו למדינה נמכרים וממומשים על ידי מחלקת היעזבונות, אשר מעבירה את הכספים שהצטברו מהתרומות ומהיעזבונות ל"וועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה", שבראשות השופט בדימוס נתן עמית. הוועדה מקבלת הנחיות לאיזה תחום ביקש המצווה להעביר את הכסף, במידה שביקש, ומחליטה לפי שיקול דעתה להיכן להעביר את הכספים.



לפי נתוני מחלקת העיזבונות, ב-2009 הועברו למשרדי הממשלה בהתאם להחלטות הוועדה הציבורית כספים בסך כ-59 מיליון שקל. 28 מיליון שקל מהם (21% - ראו תרשים) נתרמו למשרד הרווחה, כ-10 מיליון שקל לחינוך, כ-8 מיליון שקל לביטחון וכ-4 מיליון לבריאות (3%). 83 מיליון שקל נוספים הועברו למוסדות ציבוריים לפי בחירת המצווים.



לדברי שחר, הסכום השנתי הממוצע שהתקבל במחלקת העיזבונות בשנים האחרונות הוא כ-150 מיליון שקל. לפני חמש שנים, בשנת 2005, עלה סכום זה חד-פעמית לסכום נדיר של קרוב ל-350 מיליון שקל. זאת, בין היתר בשל תרומה של יהודי מצרפת, שהוריש למדינה 70 מיליון דולר.



שחר מספר כי במקרה זה הטיפול בכספים התארך, שכן המנוח ציווה שבכסף שהוריש יוקם בית חולים לשיקום חיילים, אלא שלאחר בירור הצרכים בתחום החליטה ועדת העיזבונות כי נכון יותר יהיה להקים כמה אגפים לשיקום בבתי חולים קיימים ברחבי הארץ. לאחר אישור ההחלטה, הגיש אחד המוסדות הרפואיים עתירה לבג"ץ בטענה כי הוא קופח על ידי הוועדה. ועדת העיזבונות עדיין דנה בחלוקת הכספים עד היום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully