הקטאר של הבורסה

>> לא, זה לא היה l. זה גם לא היה w, ואפילו לא u (או סימן שורש) - מי שבוחן את הגרפים של מדדי הבורסה בשנתיים וחצי האחרונות מגלה שזה היה v. פשוט v - ברור, חד ומהיר שלא נראה כאן שנים. v מהסרטים של אופוריה-נפילה-התאוששות.



הפאה השמאלית של ה-v מתחילה אי שם בנובמבר 2007, כשלאחר חמש שנים של גיאות הגיע מדד ת"א 25 לשיא של כל הזמנים - 1,237 נקודות. אז החלה הנסיגה. מה שנראה בתחילה כמו רגיעה או תיקון מאוזן נהפך חודשיים מאוחר יותר לצניחה חופשית, שהסתיימה בדיוק שנה לאחר מכן עם התפרצות המשבר בוול סטריט. בנובמבר 2008 מסמנת הבורסה את השפיץ התחתון של ה-v, כשמדד ת"א 25 נעצר על 632 נקודות (צניחה של 49% וחזרה של ארבע שנים לאחור).

בדיוק שנה לאחר אותו שפל מתייצב מדד ת"א 25 על 1,207 נקודות, רחוק רק ב-2% מהשיא של 2007 - עלייה של כמעט 100%. ה-v הושלם.



השאלה הגדולה היא מה משך את מדדי המניות, ובעיקר את מדד ת"א 25, כל כך למעלה וכל כך מהר - האם הוא נישא על פרצי הגז לעבר שיא חדש? לא בטוח.



לא פחות מ-30 מיליארד שקל נוספו לבורסה בתוך שנה בגלל תגליות הגז הענקיות. מניות השותפות בקידוחים - ישראמקו, דלק קידוחים, דלק אנרגיה, רציו וחברות קשורות נוספות - זינקו במאות ואלפי אחוזים מאז הגילוי. כיום שווה ישראמקו 5.5 מיליארד שקל, ודלק קידוחים, אבנר ודלק אנרגיה שוות יותר מ-5 מיליארד שקל כל אחת - שווי אדיר שלא היה בבורסה לפני שנה. בעקבות עליית הערך הזו נכנסו מניות הגז למדדים המובילים בבורסה - ישראמקו ודלק אנרגיה נסחרות עתה במדד ת"א 100 ואבנר ודלק קידוחים במדד ת"א 25.



גם קבוצת דלק, החברה האם של מרבית מניות הגז, קיבלה שווי משמעותי שבאופן גס אפשר להעריכו ב-5 מיליארד שקל; קבוצת דלק שווה כיום כ-10 מיליארד שקל, אחרי שבשיא המשבר היתה שווה בקושי מיליארד שקל - עלייה של כמעט פי עשרה.



את הפוטנציאל העסקי של הגז בתוך קבוצת דלק (שיש בה מגוון עסקים) אפשר לראות בגרף המצורף. הגרף מציג שלוש מניות בקבוצת תשובה: דלק us, דלק נדל"ן וקבוצת דלק, בעלת השליטה בהן. כל שלוש המניות מתנהגות באופן דומה עד לרגע גילוי הגז, הרגע שבו מניית קבוצת דלק פותחת מבערים למעלה (קבוצת דלק נהנתה גם מהעלייה של דלק רכב).



ובכל זאת, השווי האדיר שנוסף לחברות הגז, אינו הדבר העיקרי שהוביל את מדד ת"א 25 לשיא. הסיבה: רובן נכנסו למדד ת"א 25 רק בעדכון האחרון, בינואר 2010, ורוב השווי שנצבר אצלן השפיע על מדדי היתר ובשלב כלשהו גם על ת"א 75 - אבל לא על ת"א 25.



יתרה מזאת, תחום האנרגיה מהווה בסך הכל 5.5% ממדד ת"א 25. ואם ננטרל שתי מניות אנרגיה שאינן קשורות לתגליות הגז (פז ובזן) נגיע לכך שרק כ-3% מת"א 25 אפשר לייחס לגז (אבנר, דלק קידוחים וחצי מקבוצת דלק).



לפני שנבין מה דחף כל כך חזק את מדד ת"א 25 למעלה כדאי להזכיר קודם את מה שדחף אותו למטה. מדובר בשלוש מניות חשובות - אפריקה ישראל, החברה לישראל וכיל - שאמנם תיקנו אבל עדיין נסחרות בשווי נמוך בהרבה משוויין בשיא. למעשה, אותן שלוש מניות איבדו מהשיא שלהן לא פחות מ-70 מיליארד שקל. אפריקה, שנסחרת כיום (מחוץ למעו"ף) בכ-2 מיליארד שקל, היתה שווה אז יותר מ-20 מיליארד שקל, וגם החברה לישראל וכיל רחוקות משיאן ב-20 ו-30 מיליארד שקל, בהתאמה. מניות נוספות שרחוקות מהשיא הן מכתשים אגן, נייס ובנק הפועלים (שמחק מיליארד דולר על האג"ח האמריקאיות).



פרמצבטיקה ותקשורת



אז מה בכל זאת העלה את השווי של מדדי הבורסה כה קרוב לשיא של כל הזמנים. כל המניות עלו, אך אלה שכבר בשיא הן שש המניות שלהלן:



טבע - החברה נסחרת בשיא של כל הזמנים, ביותר מ-60 דולר למניה, אחרי עלייה של 26% ב-12 החודשים האחרונים ו-9% מתחילת 2010. טבע שווה היום 216 מיליארד שקל - כמעט חצי מהשווי של מדד ת"א 25 כולו (כ-520 מיליארד שקל). למעשה, טבע שווה יותר מכל 75 מניות מדד ת"א 75 (ששווה 155 מיליארד שקל). זהו מדד הכולל את מגדל, וריפון, ישראמקו, כלל ביטוח, דלק אנרגיה, שופרסל, כור כלל תעשיות, דלק רכב, הבנק הבינלאומי ועוד 65 מניות מכובדות אחרות. כלומר, עם טבע אחת אפשר לקנות את כולן ועוד יישאר עודף של יותר מ-50 מיליארד שקל. עם זאת, יש לזכור כי עם כל השווי האדיר של טבע היא משפיעה על המדד רק ב-9.5% - המקסימום שחברה אחת יכולה להשפיע על המדד (עלייה של 10% בטבע מעלה את המעו"ף ב-0.95%).



פריגו - חברה נוספת מתחום הפרמצבטיקה שנמצאת בשיא היא פריגו שזינקה ב-145% ב-12 החודשים האחרונים. פריגו משפיעה על המדד כמעט כמו טבע, שכן משקלה עבר כבר את ה-9%.



תקשורת - הסוסים הבאים בתור שמשכו את המעו"ף לשיא הן חברות התקשורת, ובראשן בזק שכובשת מדי יום שיא חדש. בזק הגיעה כבר לשווי של 27 מיליארד שקל (ייצרה רווח של 25% לאלוביץ עוד לפני שהשלים את הרכישה). גם המשקל של בזק במדד הוא 9.5%.



סלקום ופרטנר - שתי חברות התקשורת הנוספות במדד, התאומות הסיאמיות של הסלולר, נסחרות גם הן בשיא - פרטנר וסלקום שוות היום 14 ו-13 מיליארד שקל בהתאמה, אחרי עלייה של 70% ב-12 החודשים האחרונים (המשקל של פרטנר במדד הוא 5% ושל סלקום 4%).



לאומי - גם בנק לאומי קרוב מאוד לשיא של 2007, לאחר עלייה של 150% ב-12 חודשים, וגם לאומי משפיע על המדד השפעה משמעותית (9.5%). גם מזרחי טפחות בשיא ודיסקונט קרוב לשיא, אם כי מדובר במניות בעלות משקל נמוך במדד (כ-2.6%) - כך שההשפעה שלהן קטנה יחסית.



שלוש מניות נוספות שנסחרות בשיא הן: אסם, דסק"ש ושטראוס. אלא שגם ההשפעה שלהן נמוכה יחסית בשל משקלן הנמוך במדד - כ-1% כל אחת.