הבריטים חוזרים להתגורר בשכירות

גרדיאן

>> במשך חצי מאה השתעבדו הבריטים לנורמה של בעלות על בית, כשלפני ארבע שנים נרשם שיא - 71% ממשקי הבית בבריטניה החזיקו בבעלותם בית. אבל לפי דו"ח שפורסם באחרונה, שכירות פרטית ארוכת טווח עתידה לרשום קאמבק במדינה. הדו"ח צופה גם כי בעלי בתים רבים יעדיפו למכור את הנכס שברשותם ולעבור לשכירות זולה יותר.



הסקר, שביצע unbiased.co.uk, גוף המייצג את היועצים הפיננסיים העצמאים בבריטניה, גילה כי עד 2 מיליון בעלי בתים עשויים למכור את בתיהם ולעבור להתגורר בשכירות ב-2010, וליצור בכך גל ענק של "מוכרים ושוכרים".



לפי הסקר, האפשרות לנוע בקלות רבה יותר ברחבי בריטניה היא הסיבה העיקרית למעבר למגורים בשכירות. אחד מכל שמונה שהשתתפו בסקר אמר: "כבר איני שואף לבעלות על בית".



בעיני רבים, המעבר למגורים בשכירות אינו משקף בחירה, אלא הכרח, משום שמחירי הבתים בבריטניה גבוהים מדי בעבור בוגרי הקולג' הטריים, שרבים מהם עדיין מחפשים עבודה. בלא תמיכה מההורים, זוגות רבים מתקשים להשיג את המקדמה הנדרשת, בשיעור 25% משווי הבית.



רבים תולים את האשמה בכך שמחירי הבתים בבריטניה כה גבוהים בספקולנטים, ואינם ששים להעביר את משכורתיהם לכיסי ה"משקיעים".



קרן ברט, מנכ"ליתunbiased.co.uk: "בזמן שאנו עדים למסרים מעורבים בנוגע לגל נוסף של עליות במחירי הבתים, ברור שקריסה בשוק הנדל"ן משפיעה במידה ניכרת על האופן שבו אנשים תופסים את הבעלות על בית. לרבים שמחזיקים בבית משלהם, הפחדים והלחצים שיוצרת התנודתיות בשוק הנדל"ן גורמים לבחון מחדש את אפשרות השכירות לטווח ארוך".



55% ממשקי הבית בבריטניה התגוררו בשכירות ב-1939; עד סוף שנות ה80 ירד שיעורם ל-8% בלבד. בעשור האחרון נרשמת שוב מגמת עלייה במספרם של אלה המתגוררים בשכירות פרטית, ושיעורם הגיע ל-14% ב-2008, לפי נתוני ראג, שפורסמו בשנה שעברה.



עם זאת, הדרך עדיין ארוכה עד ששיעור השוכרים בבריטניה ישתווה לזה הנרשם בגרמניה - מדינה שבה כמעט שני שלישים ממשקי הבית מתגוררים בשכירות. הסכמי השכירות לשישה חודשים, הנפוצים בבריטניה, אינם מעניקים לשוכרים ביטחון מספיק, והמבקרים טוענים כי יש לשנות את החקיקה כדי לשפר את מצבם.



"אנו רוצים חופש לעבור לאן שנרצה", אומרים ג'וס רנקין והשותף שלה מייקל, שנהנים כמעט מכל היתרונות של בעלות על בית - שלושה חדרים עם גינה באזור טוב בלידס - בלי הטרדה או העלויות הכרוכות בכך. דמי השכירות הם רק 650 ליש"ט לחודש, הרבה פחות מהעלות החודשית במקרה של רכישת נכס דומה.



"שכירות זה כסף מת"



"אולי, בעתיד הרחוק, אבנה בית משלי - בינתיים אני מרוצה מהמגורים בשכירות", מספר איאן הדסון. הוא מכר את ביתו ב-2007 בשיא פריחתו של שוק הנדל"ן המקומי, ומאז הוא שוכר דירה. הדסון לא מתכנן לחזור להיות בעליו של בית בעתיד הקרוב. ב-1999 בגיל 25, הוא קנה את הבית הראשון שלו, במרכז סליסבארי, ב-59 אלף ליש"ט, ומכר אותו ב-162 אלף ליש"ט ב-2007, רווח של 175%.



"אם תעזו לצאת נגד בעלי הבית שלכם, הם לא יחדשו את החוזה", מתלוננת פני אנדרסון המתגוררת בשכירות כבר 20 שנה. אל תדברו איתה על גמישות, חופש או עלויות נמוכות. כשמדובר בשכירות בבריטניה, היא אומרת, הכל בלוף: "מהרגע הראשון אין שום ביטחון. אם תשאלו יותר מדי שאלות, תיזרקו מהבית". בבלוג שלה, rentgirl, מספרת אנדרסון על החיים הקשים של שוכרי הדירות מבעלים פרטיים.



"שכירות היא בזבוז כסף מוחלט - זה כסף מת", קובע ריצ'רד בפטון, 32, שבסוף 2009 השיג את מטרתו ורכש דירה. לפני ארבעה שבועות עברו הוא ובת זוגו לדירת שני חדרים בבריקסטון, דרום לונדון. לדבריו, אין טעם להמשיך ולשפוך כספים על שכירות, בלי קשר למצבו של שוק הנדל"ן: "לא אכפת לי מה כולם אומרים - אני יודע שנישאר פה בשנים הקרובות".