>> בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, החיים של מתווך לא קלים. קודם כל הוא צריך להתאים דירה לצרכים האינסופיים של הקונה, שרוצה גם נוף ליער, גם ארבעה כיווני אוויר, גם שלא יהיה קיר משותף עם אף אחד, וגם שלא יהיו לו שכנים מלמעלה שיילכו לו על הראש עם העקבים שלהם. בקיצור, וילה במחיר של דירה.
חוץ מזה, לפני שמתווך רואה שקל ראשון, יש שלושה תנאים שהוא חייב לעמוד בהם: להחזיק ברישיון תיווך בתוקף, לערוך הסכם בכתב עם הקונה והמוכר על העמלה, ולהיות "הגורם היעיל" בעסקה. במקרים לא מעטים אתה סוגר עניין עם שני הצדדים, וכשאתה בא לקבל את המגיע לך אחד מהם מתחכם וגורר אותך לבית משפט, כדי שהשופט יקבע אם בכלל היית הגורם היעיל. בבית משפט בדרך כלל מתפשרים, כלומר החוק בא לקראת הנוכלים.
יש מקרים שאנשים חורקים שיניים כשזה מגיע לתשלום דמי התיווך. כשאחד כזה שואל פתאום "אבל למה שני אחוז?", אני בדרך כלל עונה לו: "כי 98 אחוז מהעסקות לא יוצאות לפועל ואתה זכית".
זה שקיבלתי את עמלת התיווך עוד לא אומר שיצאתי מהתמונה. יש כאלה שחושבים שברגע שהם משלמים לי את השני אחוז, הם קנו אותי, את בני ביתי ואת נשמתי, ומאותו רגע אני עבד נרצע שלהם. יש סכסוך שכנים? הם מתקשרים אלי ומאשימים שלא הזהרתי אותם מהדיירים בקומה הראשונה. רטיבות במרפסת? הייתי צריך לעזור להם להוריד מהמוכר עוד עשרת אלפים שקל.
לפני חודשיים קיבלתי טלפון באמצע הלילה מפרופסור מכובד שהתלונן שהתפוצץ לו הבוילר. "אז מה אתה רוצה שאני אעשה?", אמרתי לו, "תזמין בוילר חדש". אחרי יומיים הוא התקשר להודיע שהמתקין לא הגיע ושהוא הפסיד בגללי יום עבודה.
גברת שתיווכתי לה דירה בקרית שמואל עצרה אותי ברחוב והתלוננה שהשכנים מדליקים מוזיקה קלאסית בקול רם ושהיא לא סובלת כינורות. "אולי תדבר עם האיש שמכר לי את הדירה", היא אמרה בשיא הרצינות. הצעתי לה שתיגש לשכנים ותבקש מהם שישמיעו יותר פסנתר.
הכי שרוט במוח היה סוחר תכשיטים אחד שהשגתי לו דירה להשקעה ברחוב שמואל הנגיד, ליד בצלאל. קבענו לסגור את תשלום דמי התיווך בקפה של עובד. אני הזמנתי קפה והוא שאל את המלצרית: "יש לכם במקרה איזה חתיכת פיצה שאתם לא צריכים? אני לא יכול לאכול פיצה שלמה". אחרי ההתנהגות המשונה הזאת הייתי בטוח שהוא הולך לבקש הנחה גדולה על התיווך, אבל האיש שילם את המגיע לי כמו ג'נטלמן. פתאום הוא שאל: "יש לך במקרה פריג'ידר שאתה לא צריך? אני רוצה להשכיר את הדירה לסטודנטים". אמרתי לו שדווקא יש לי אמקור 10 במצב לא רע שאנשים רוצים לזרוק. עוד באותו יום הגיע סבל ולקח את המקרר.
שלוש שנים לא שמעתי מהקונה הזה, עד שיום אחד הוא התקשר והודיע שהמקרר התקלקל. חשבתי שהוא מתלוצץ, אז הצעתי: "קח אותו לתיקון אצל האחים פרג'י, הם מומחים לדברים שלא צריכים". אחרי שבועיים אני מקבל מהאחים פרג'י חשבון של 230 שקל על תיקון מקרר.
-
הכותב הוא מתווך נדל"ן ירושלמי, מחבר "אגדות מונשיין". davidmoonshine@gmail.com
צרות של מתווך
דוד מונשיין,
9.3.2010 / 6:51