רו"ח אריק פרץ, סגן הממונה על שוק ההון והביטוח: יש בעיה בקלות שבה המוסדיים קונים אג"ח קונצרני

"יכול להיות שאם הגופים המוסדיים בישראל היו משקיעים יותר באג"ח בחו"ל, הם היו עומדים בעצמם על הפער הקיים בין תנאי האשראי שהם מעניקים לחברות לבין תנאי החוב הנהוגים באג"ח קונצרני בחו"ל". כך ציין רו"ח אריק פרץ, חבר בוועדת חודק בכנס שמתקיים כעת במרכז רוטשילד קיסריה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

"יכול להיות שאם זה היה ככה, לא היינו צריכים את כל וועדת חודק והיה נוצר תהליך למידה עצמית של הגופים המוסדיים". פרץ משמש גם כסגן בכיר של הממונה על שוק ההון והביטוח ובקרוב צפוי לסיים את תפקידו.



פרץ טען שבבדיקה שיזם אגף הפיקוח נמצא פער גדול בין התנאים בהלוואות פרטיות שמעניקים גופים מוסדיים כמו חברות ביטוח לבין תנאי האשראי שהם מעניקים דרך אג"ח קונצרני סחיר. "תנאי ההלוואות הפרטיות שמעניקות חברות הביטוח לגופים שונים מתקרבים לרמת התנאים של האשראי הבנקאי, אבל באג"ח קונצרני התנאים ממש נחותים ביחס לאשראי בנקאי, כאן הבנו שישנה בעיה".



פרץ הזכיר את הטענה שתנאים נחותים של אג"ח מגולמים במחיר האג"ח. בין התגובות לטענה ציין את העובדה כי קודם הנפקת האג"ח לא מתקיים תהליך של משא ומתן אמיתי בין החברה שמגייסת כסף לגוף המוסדי שמעניק אותו. "מישהו ראה פעם משא ומתן כזה? מישהו ראה פעם שתשקיף שגובש משתנה בעקבות מו"מ שהיה? אל תחפשו כי כמעט לא תמצאו".



"הוועדה יצרה מין gps שיורה איך הגופים המוסדיים צריכים להתנהל. לפעמים ה- gps יכול לטעות ולא להתאים. אך בשביל זה יש את וועדת ההשקעות שצריכה להפעיל שיקול דעת ולקבוע מתי ה- gps לא מתאים".



פרץ התייחס לגל ההתנגדויות שעוררו המלצות הוועדה על הכנסה לתשקיף האג"ח שורת התניות ומשפטיות ויחסים פיננסים . "מה שהוועדה רצתה זה שהמוסדיים יפנימו יחסים פיננסיים מסוימים ויכניסו אותם לתנאי האג"ח. זה מה שחשוב ולא אילו יחסים בדיוק, לכן הויכוח על תנאי זה או אחר לא רלוונטית".