>> את איי-בלאסטר הקמנו ב-1999 - בשיאה של התקופה המכונה כיום "בועת ההיי-טק". עבורי ועבור שותפיי התקופה התאפיינה בעיקר באמונה שעם רעיון טוב ודבקות במטרה ניתן יהיה להקים חברה חדשנית ומבוססת. בפועל המציאות היתה מסובכת קצת יותר. חמושים בניסיון טכנולוגי ובהתלהבות יצאנו לדרך.
גייסנו סכום קטן מקרובים, מחברים וממשקיעים פרטיים, עבדנו ימים כלילות על פיתוח מוצר ראשוני, וכשהרגשנו מוכנים לקפיצת מדרגה, גילינו שפספסנו את רכבת המימון ונשארנו לבד בתחנה. בלי מסיבות, בלי טיולים, ובלי תקציב מספיק כדי לעמוד על הרגליים. חלק מהמקורבים לחברה טוענים שהכישלון בגיוס סכום גדול הוא סוד ההצלחה שלנו.
עם פרוץ המשבר החלטנו לעשות כל מאמץ כדי להתבסס כלכלית. בצמצום רב הצלחנו להיחשף לשוק היעד, שיפרנו את המוצר על פי דרישות הלקוחות הראשונים, ביססנו מודל עסקי ומכירות ראשונות, ועברנו לרווחיות. לטעמי, מעבר לעבודת צוות ותרבות חסכנית, המפתח להצלחה היה בהפיכת המשבר העולמי להזדמנות. שוק הפרסום הדיגיטלי היה בעין הסערה כשמפרסמי דוט.קום רבים התמוטטו וחברות אינטרנט גדולות כקטנות שיוועו למקורות הכנסה משופרים. איי-בלאסטר הצליחה לענות על הצורך הזה ולעזור לשנות את פני המדיה הדיגיטלית לטובה, בצורה שאיפשרה למפרסמים להגדיל את תקציביהם לרווחת אלפי אתרים וצרכני תוכן בעולם.
כחברה המנסה לבנות מעמד בתעשיית המדיה הססגונית, בכל כנס, תערוכה או מסיבת קוקטייל, הקצנו את הפער הכלכלי מול מתחרים רבים. אך בפועל תמיד הרגשתי שבמידה מסוימת הפער פעל לטובתנו. ה"רעב" היחסי עזר לנו להישאר עירניים וקשובים לתנודות השוק ולצרכי הלקוחות, וצמצום המשאבים הכריח אותנו לפעול בצורה מקורית וחדשנית. לאורך הדרך בין בועה טכנולוגית אחת למשבר פיננסי אחר פגשתי חברות עשירות ומבוססות שהצליחו לגייס סכומים ניכרים בתחילת דרכן. מרחוק קל להתרשם מהשפע ומהביטחון היחסיים שמקנים חשבון בנק מרופד ותומכים מבוססים. כשמתקרבים מספיק אפשר להבחין בלחצים שנובעים מציפיות גבוהות, סף גירוי גבוה, וחיבוק שלא תמיד מאפשר את חופש הפעולה והגמישות ההכרחיים לעיצוב חברה עצמאית ותחרותית.
לעתים חריגות נתקלתי בהתנהלות ראוותנית ובזבזנית לשמה. ברוב המקרים המקור למה שיכול להתפרש כבזבזנות הוא מערכת לחצים המעודדת השקעה אגרסיבית בפיתוח, שיווק, ומכירות כדי לקצר טווחים ולבסס את מעמדן האסטרטגי של חברות צעירות בשוק מתפתח מול תחרות עשירה לא פחות. גם אם מדובר במאמצים מתוכננים ומבוצעים היטב, פעמים רבות החיפזון הוא מן השטן כי החברות מקדימות את השוק בחודשים או שנים והתוצאות אינן תואמות את הציפיות. דרושות שנים כדי לבנות תשתית ארגונית נאותה שתאפשר צמיחה אמיתית. לנו לקח 11 שנה להגיע עד הלום והדרך עוד ארוכה. למרות ימים ארוכים וקשים לא היה חודש בודד שהייתי מוותר עליו ולדעתי כדי להצליח לקצר את הדרך לא מספיק להיות עשיר, צריך להיות קוסם.
-
הכותב הוא מנכ"ל איי-בלאסטר ואחד מארבעת מייסדיה
נכשלנו בגיוס, וזה היה סוד ההצלחה
גל טריפון
10.3.2010 / 7:00