מיליארדי הדולרים שהתאיידו

>> בועת הטכנולוגיה העולמית אולי התפוצצה בקול גדול לפני עשור, אבל במונחים קוסמולוגיים ניתן לדמות אותה למפץ הגדול, ששירטט את מפת החברות הישראליות הנסחרות בוול סטריט עד היום. חברות ישראליות רבות ניצלו את התקופה שבה עצם הזכרת המלה "אינטרנט" בתשקיף סייעה להם לגייס מיליונים רבים של דולרים. ואולם כל המגייסות הגדולות של אז נעלמו, או שהן נסחרות היום לפי שווי שאין כל קשר בינו לבין שוויין דאז.

שוק ההנפקות של הישראליות מעולם לא חזר לעצמו. עד היום, המשקיעים בחלק גדול מהחברת הישראליות הנסחרות בוול סטריט מלקקים את הפצעים בעקבות הנפקות כושלות. חברות מבטיחות ופורצות דרך כמו ווקלטק לא הצליחו לייצר בעזרת היתרון הטכנולוגי שלהן ערך אמיתי לבעלי המניות. אבל במקביל, כמה מענקיות הטכנולוגיה הישראליות כמו צ'ק פוינט ואמדוקס עיצבו כבר אז את צורתן הנוכחית, והצליחו להתבסס כחברות משמעותיות.



קומברס: מ-17 מיליארד דולר ל-1.8 מיליארד



ענקית הטכנולוגיה קומברס החלה את העשור בתנופה אדירה. היא הגיעה לשיאה אחרי שיאו של הנאסד"ק בינואר 2001, כששווי החברה הגיע ל-17 מיליארד דולר - פי תשעה משוויה כיום, 1.8 מיליארד דולר. קומברס, יצרנית פתרונות הבילינג (מערכות חיוב) והתאים הקוליים לא היתה סטארט-אפ שמכר חלום, כי אם חברה שנבנתה על סדרה של פעילויות בתחום התקשורת.



ואולם סיפורה מגלם את תאוות הבצע והרצון לגזור רווחים מהגיאות בשווקים. בשנות הבועה מימש קובי אלכסנדר -המנכ"ל והמייסד - יחד עם בכירים אחרים אופציות למניות החברה בהיקף של מאות מיליוני דולרים, תוך שהם רוכבים על הגיאות במניית החברה.



מאוחר יותר, ב-2006, התגלה בעקבות תחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל" כי אותן אופציות תוארכו לאחור למועדים שבהם נסחרה מניית החברה בשפל, וכך גזר אלכסנדר קופון גדול יותר בעת המימוש בשיטה שנודעה לשמצה כ"בקדייטינג". הפרשה הובילה לבריחתו של אלכסנדר לנמיביה, וכמעט ריסקה את החברה. המשפט בו מבקשת ארה"ב להסגיר את אלכסנדר לידיה עדיין בעיצומו, כאשר מאז אותה פרשה לא מפרסמת קומברס דו"חות רבעוניים מבוקרים, והחברה השקיעה מאות מיליוני דולרים בניסיון לתקן את דו"חותיה לאחור.



קומברס מורכבת כיום משלוש חטיבות - חטיבת הבילינג וניהול הלקוחות, חטיבת שירותי הערך המוסף וחטיבת תקשורת ה-ip. החברות הבנות שבשליטתה הן קומברס אינק, העוסקת באספקת פתרונות ערך מוסף לחברות תקשורת; ורינט, המתמחה במערכות הקלטה לווידיאו ואודיו ומתחרה בנייס; אולטיקום, המוכרת פתרונות תוכנה לרשתות סלולר ומוצעת למכירה; וסטארהום הפרטית, המתמחה בשירותי נדידה לחברות סלולר.



במקביל, גוברות באחרונה ההערכות בשוק ההון כי החברה עתידה לפצל את פעילותה ולמכור חלק מהחטיבות בחברה ומהחברות הבנות.



ווקלטק: מ-680 מיליון דולר ל-8.3 מיליון



אחת האכזבות הגדולות בהיי-טק הישראלי היא חברת ווקלטק. ווקלטק, שלמעשה המציאה את טכנולוגיית ה-voip להעברת קול על גבי רשת האינטרנט, תיזכר כחלוצה שנאלצה לראות את הטכנולוגיה שהמציאה מתבססת, בעוד היא עצמה נכשלה בתרגום הצלחת הטכנולוגיה למזומנים בקופתה.



ווקלטק הוקמה ב-1989 על ידי אלון כהן וליאור הרמתי. שניהם השתחררו מחיל הקשר ופיתחו תוכנות ייעודיות לעיוורים. המחשבים של סוף שנות ה-80 לא כללו כרטיסי קול, והשניים בנו כרטיס קול שיחד עם התוכנה שצורפה אליו איפשר לעיוורים לשמוע על אילו אותיות הקישו במקלדתם. ב-1990 הצטרף אילון גנור, ששימש מאוחר יותר מנכ"ל החברה. בהמשך הגיעו השלושה להחלטה לפתח את העברת הקול על גבי רשתות מקומיות ומאוחר יותר הוסיפה תמיכה באינטרנט.



ב-1995 הנפיקה החברה מניות לציבור בראשונה. מסלול ההידרדרות האמיתי של ווקלטק התחיל, באופן אירוני, דווקא אחרי שהבשילו התנאים למימוש החזון הגדול שלה. ב-2001 החל הפס הרחב לתפוס תאוצה ולאפשר העברת נתונים מהירה באמת בין מחשבים, אלא שכאשר ניסה גנור להחיות את חזון העברת הקול על גבי תשתית האינטרנט, התברר לו שבעולם שאחרי בועת הטכנולוגיה קשה מאוד לגייס כספים. גנור הקים סטארט-אפ פנימי בשם טרולי גלובל בהשקעה של 10 מיליון דולר, אבל ההון אזל בסוף 2002, וכשניסה לגייס הון נוסף הוא נתקל בדלתות סגורות.



"כולם אמרו שהם לא ישקיעו באינטרנט. היו מיליוני משתמשים, והיתה לנו תוכנה טובה יותר משל סקייפ, אבל לא היה כסף להמשיך", אמר גנור בצער בראיון לפני כמה חודשים, והמשיך: "הרבה פעמים אמרו לי אמריקאים, 'חלוצים מתים עם חצים בגב'. בסך הכל הובלנו את השוק, והטכנולוגיה שלנו כבשה את העולם".



כיום ווקלטק נסחרת לפי שווי של 8.3 מיליון דולר בלבד והיא למעשה חברה אחרת, אחרי שמכרה מספר גדול של פטנטים שנרשמו על ידי החברה בימי שיאה. בתקופה האחרונה משתפרים ביצועי החברה תחת הנהגתו של המנכ"ל עידו גור, שקיבל את התפקיד ב-2009.



צ'קפוינט: מ-26 מיליארד דולר ל-7 מיליארד



צ'קפוינט, ענקית האבטחה הישראלית שייסד גיל שויד הנסחרת כיום לפי שווי של 7 מיליארד דולר, נסחרה בשיאה ב-2000 לפי שווי של 25.8 מיליארד דולר. עם התפוצצות הבועה צנח גם מחיר המניה, אך בניגוד לחברות ישראליות אחרות שנסחרו אז במכפילים דו-ספרתיים גבוהים, הצליחה צ'קפוינט לבסס חברה אמיתית ולייצר שוק למרות הצניחה.



כך, הכנסותיה ב-2000 היו 425.6 מיליון דולר בלבד, ואילו הכנסותיה ב-2009 היו יותר מכפולות ועמדו על 924.4 מיליון דולר, כאשר החברה ייצרה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 548.7 מיליון דולר ב-2009 ובקופתה של החברה היו נכון לסוף השנה כ-1.8 מיליארד דולר, בהשוואה ל-1.4 מיליארד דולר שנה קודם לכן.



מרקורי: מ-15 מיליארד דולר ל-4.5 מיליארד



ב-2006 נמכרה מרקורי, שעסקה בבדיקות תוכנה אוטומטיות, ל-hp - ענקית המחשוב העולמית - תמורת 4.5 מיליארד דולר. מרקורי היא אחת הנציגות הבולטות של מודל שונה בענף ההיי-טק הישראלי, כזה המעדיף פיתוח של חברה טכנולוגית ומכירתה בשלב מאוחר יותר לחברה בינלאומית גדולה יותר, בעלת יכולות שיווק טובות יותר מאלה של החברות הישראליות.



מרקורי נסחרה בשיאה, בסוף שנת 2000 ובשיא הבועה, לפי מחיר מניה של 150 דולר ששיקף לה שווי של 15 מיליארד דולר. כמו בקומברס, אחת הסיבות לירידת מחיר המניה של החברה היתה נעוצה, פרט להתפוצצות הבועה, בפרשת בקדייטינג.



פרשת האופציות במרקורי היתה אחת הראשונות שנחשפה, ואחריה הגיעו יותר מ-100 פרשות נוספות, ביניהן בשתי חברות ישראליות - קומברס וצורן. הפרשה זיעזעה את מרקורי בסוף 2005 ובנובמבר של אותה שנה נאלץ היו"ר והמנכ"ל אמנון לנדן, מדור המייסדים, לעזוב את החברה באופן מיידי.



eci: מ-3.5 מיליארד דולר ל-1.25 מיליארד



eci הוקמה ב-1961 ועברה לא מעט גלגולים. בשנות ה-90 התבססה החברה על מוצרי dcme, שאיפשרו להעביר יותר נתוני תקשורת על בסיס אותם קווים. כיום עובדים בחברה כ-2,500 איש, 1,500 מתוכם בישראל. בשיאה, בסוף שנות ה-90, הועסקו בחברה כ-6,000 עובדים, כאשר מחזור המכירות שלה היה יותר ממיליארד דולר ושווייה הגיע ל-3.5 מיליארד דולר.



בסוף 2007 נרכשה eci תמורת 1.25 מיליארד דולר מכלל תעשיות וכור, שבשליטתן היתה עד אז, על ידי קרן sworth של איש העסקים שאול שני וקרן ashmore הבריטית. עד אז נסחרה החברה בנאסד"ק. מיקודה העסקי כעת הוא בפתרונות תקשורת פס רחב, ובתקופה האחרונה גוברות ההערכות כי בסופו של דבר תשוב החברה להיסחר בארה"ב אחרי תהליכי ההבראה, גם אם הדבר לא יקרה בשנה הקרובה.



לומניס: ממיליארד דולר להפסקת המסחר



לומניס היתה אחת מענקיות טכנולוגיית הלייזר בסוף שנות ה-90 והיא עדיין כזו, אך המשקיעים אינם יכולים לראות את ביצועיה מאחר שהיא אינה נסחרת כיום - בעקבות קשיים בדיווח שהובילו את החברה מהמסחר ברשימה הראשית למסחר מעבר לדלפק, ומאוחר יותר להשהיית המסחר במניה. עם זאת, הבשורה המעודדת עבור המשקיעים היא העובדה כי החברה מתעתדת לשוב ולהיסחר ברשימה הראשית בנאסד"ק, אחרי גיוס כספים ומיקוד אסטרטגי שעברה החברה.



בשנים האחרונות נרכשה החברה בידי עופר היי-טק ו-lm פרטנרס של הראל בית און, המחזיקה ב-49.1% מהחברה, והיא עוסקת במיקוד הפעילות העסקית. עיקר תהילתה של החברה בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 היה על רקע רכישות אגרסיביות במיוחד, שביססו את החברה כמובילה בתחום הלייזרים לענף הרפואי.



ממסמכים שהוגשו לרשות ניירות ערך האמריקאית לפני כמה חודשים עלה כי החברה סיימה את 2008 עם הכנסות של 256 מיליון דולר. דווקא בשנות הבועה חוותה לומניס הליך הפוך לזה שחווה השוק, כאשר ב-1999 נסחרה מניית החברה לפי מחיר של 9 דולרים ועד אמצע 2001 נסק מחיר המניה ל-29 דולר - ששיקף לחברה שווי של יותר ממיליארד דולר.



מטאלינק: מ-680 מיליארד דולר להפסדים



מטאלינק, שעסקה בפיתוח שבבי תקשורת לרשתות אלחוטיות, היתה אחת מההבטחות הבולטות של הבועה הטכנולוגית. החברה, שנוסדה ב-1993 על ידי צביקה שוכמן ועוזי רוזנברג, הונפקה לראשונה בנאסד"ק ב-1999 לפי שווי של 192 מיליון דולר. היא מכרה אז כ-4 מיליון מניות במחיר של 12 דולר למניה וגייסה כ-48 מיליון דולר. מאוחר יותר ביצעה מטאלינק הנפקה משנית, בשנת 2000 - שיא הבועה, וגייסה 135 מיליון דולר, כאשר מכרה 3 מיליון מניות במחיר של 45 דולר למניה. בשיא בועת ההיי-טק נסחרה מטאלינק לפי שווי של 680 מיליון דולר.



למרות ההתחלה המבטיחה, בשנים האחרונות הידרדר מצבה הכלכלי של החברה, כאשר הכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2009 היו 4.2 מיליון דולר לעומת 4.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה. ההפסד הנקי של מטאלינק היה 11.8 מיליון דולר לעומת 19.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה, כשבקופת המזומנים של החברה היו נכון לסוף הרבעון כ-3.8 מיליון דולר בלבד.



לפני כחודש מכרה החברה את עסקי השבבים האלחוטיים שלה (wlan) תמורת סכום שעשוי להגיע ל-16.9 מיליון דולר בלבד ללאנטיק, חברה חדשה שתוקם על ידי גולדן גייט, כאשר חלק מעובדי החברה יעברו לחברה החדשה. משקיעי החברה הוותיקים נותרו מול שוקת שבורה.



גילת: מ-4 מיליארד דולר ל-235 מיליון



גילת לוויינים החלה את דרכה בשנות ה-90 בייצור צלחות קליטה ללווייני תקשורת למגזר העסקי, ובשיאה, בשנות הבועה, נסחרה לפי שווי של 4 מיליארד דולר. כיום נסחרת החברה לפי שווי של 235 מיליון דולר בלבד, כאשר בדרך עברה תהפוכות רבות.



גילת הוקמה ב-1987 על ידי יואל גת, ששימש גם מנכ"ל החברה בסוף שנות ה-90, שלמה תירוש, גידי קפלן, והאחים עמירם ויהושע לוינברג. החברה הונפקה לראשונה לציבור ב-1993, כאשר לאורך השנים ביצעה שלוש הנפקות נוספות לציבור.



ב-1998 רכשה גילת את אחד הלקוחות הגדולים שלה, ספייסנט, תמורת 220 מיליון דולר באמצעות עסקת החלפת מניות, וב-1999 החליטה לבצע הנפקה נוספת ולגייס 300 מיליון דולר, שנועדו בחלקם למימון הקמת רשתות לוויין עבור לקוחות שהעדיפו לעבוד במודל של תשלום לפי שימוש על פני קניית הרשת כולה.



ב-2000 נולד מיזם סטארבנד שנועד להוות שיתוף פעולה עם מיקרוסופט, ועבורו גייסה גילת 350 מיליון דולר באיגרות חוב להמרה והשלימה גיוס של 275 מיליון דולר, כאשר 125 מיליון דולר הגיעו מהשותפים האסטרטגיים ו-150 מיליון דולר מהלוואות מבנקים.



כמו ההנפקה הראשונה של גילת, גם הנפקת סטארבנד בסתיו 2000 היתה אמורה להיות הנפקת חלום לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר, אלא שאז קרס השוק, ההנפקה לא יצאה אל הפועל וגילת נותרה עם הפסדים כבדים.



למרות העליות והמורדות, גילת נותרה חברה אמיתית המצליחה לייצר פעילות עסקית. הכנסותיה של החברה הסתכמו ב-230 מיליון דולר ב-2009, שהיתה כזכור, לא קלה. ב-2008 יצרה החברה הכנסות של 267.5 מיליון דולר וב-2007 היו הכנסותיה 282.6 מיליון דולר, כך שלמרות התפוצצות הבועה, השכילה החברה לבנות פעילות אמיתית בסוף התהליך.



אחרי התפוצצות הבועה ובעקבות ההשקעה הכושלת בסטארבנד ובכמה עסקות כושלות בתחום האינטרנט, השתלטו בעלי איגרות החוב על החברה, כאשר הם המירו את החוב במניות. בעקבות אותן השקעות רשמה גילת הפסדים של 777.3 מיליון דולר ב-2001 ו-2002.



אמדוקס: מ-18 מיליארד דולר ל-6.1 מיליארד



אמדוקס, חברת הבילינג והשירותים לחברות הטלקום, הוקמה בישראל ב-1982 כחטיבה בשם עורק אינפורמיישן בקבוצת עורק שבשליטת מוריס קהאן והאחים צבי ושמואל מיתר. ב-1985 רכשה חברת at&t כ-50% מהבעלות על החברה, ושמה שונה לאמדוקס. החברה הונפקה בוול סטריט בתחילת 1998 לפי שווי של 2.75 מיליארד דולר, ובשנת 2000 האמיר שווייה לכ-18 מיליארד דולר.



החברה, ששווי השוק שלה כיום הוא כ-6.1 מיליארד דולר, היא עוד דוגמה ניצחת לשינוי הניכר במכפילים לפיהן נסחרות החברות. הכנסותיה רק עלו לעומת הכנסות החברה דאז, כאשר הכנסות אמדוקס ב-2009 היו 2.9 מיליארד דולר, אחרי שנה קשה בענף הטלקום, כאשר זו היתה השנה היחידה בעשור האחרון שבה נרשמה נסיגה בהכנסות אמדוקס. ב-2008 רשמה החברה הכנסות של 3.2 מיליארד דולר. רמת הכנסות זו אינה דומה כלל לרמת ההכנסות שאיפיינה אותה בשיא הבועה, והגיעו ל-1.1 מיליארד דולר בלבד ב-2000 ו-1.5 מיליארד דולר ב-2001.



בסיכומו של יום, שוק ההון התיישר עם תוצאות אמדוקס ובמקביל לשיפור בביצועיה של החברה, מחיר המניה המשתקף לה כעת הוא במכפיל רווח הגיוני של 15 - לעומת מכפילים גבוהים בהרבה בשיא הבועה. אמדוקס היא ללא ספק אחת הנציגות הבולטות של חברות בועה שהצליחו לצמוח ולהשתפר עם השנים.