גם ספינות דגל זקוקות לקברניט מוכשר

>> לפני כ-40 שנה הקים אפי ארזי את חברת ההיי-טק הישראלית האמיתית הראשונה. קראו לה "סאיטקס". החברה הביאה בשורה לעולם הדפוס כשפיתחה מערכת עיבוד גרפי ממוחשבת לתהליך הקדם דפוס. בשיאה העסיקה סאיטקס כ-4,000 עובדים.

רבים שעברו בסאיטקס הפכו ליזמים והקימו חברות היי-טק בעצמם. באמצע שנות ה-90, בעקבות מהפכת המחשוב האישי, החלה סאיטקס לשקוע. החברה החלה לערום הפסדים גבוהים, מכרה חברות בנות, פעילויות, נכסים, ולאחר כ-10 שנים נותרה כשלד בורסאי עמוס מזומנים.



סאיטקס נקראת עתה "סקיילקס". בקופת המזומנים שלה שולט אילן בן דב, שהשתמש בה כדי לבצע השתלטות ממונפת על חברת הסלולר פרטנר. היא רחוקה מחזונו של ארזי כמרחק מזרח ממערב.



חברת כור הוקמה בידי הסתדרות העובדים בישראל עם קום המדינה והפכה לקונצרן תעשייתי רב זרועות שחלש על מפעלים ועובדים רבים. החברה ידעה תהפוכות רבות וניהול רשלני, שגרר אותה בשנות ה-80 למשבר חמור. בשנות ה-90 עברה כור תהליך הבראה מרשים תחת ניהולו של בני גאון, ששיקם אותה והביא אותה להנפקת מניותיה בבורסה של ניו יורק. אז גם החלה כור לעבור ידיים. תחילה השתלטה עליה חברת ההשקעות שמרוק של משפחת דיסני, אחר כך הגיעו צ'ארלס ברונפמן ויונתן קולבר, ולפני כחמש שנים חטף אותה נוחי דנקנר מתחת לאפו של יצחק תשובה. בהדרגה נמכרו רוב הנכסים של כור, וכיום נותרה בה רק אחזקה תעשייתית משמעותית אחת - מכתשים אגן.



הנכס הגדול השני של כור הוא אחזקת מיעוט (כ-3%) בבנק השווייצי קרדיט סוויס, שרובה נרכשה באמצעות אשראי בשנה וחצי האחרונות. כור של היום היא בעיקר אופציה על ענף הבנקאות בשווייץ, והיא גם אופציה על האינסטינקטים, הכישרון והמזל של דנקנר.



בסוף שנות ה-80 היתה בישראל חברה מצליחה לציוד רפואי, אלסינט, שפיתחה וייצרה מערכות הדמיה רפואיות בטכנולוגיות מתקדמות. בעלת השליטה היתה חברת אלרון, כשמאחוריה עמד מי שנחשב בישראל לאחד מאבות ההיי-טק - עוזיה גלילי.



עם השנים הלכה אלסינט ואיבדה את היתרון התחרותי שלה. בעלת השליטה בה, אלרון, שהחזיקה בה באמצעות חברת אלביט הדמיה, איבדה עניין והעדיפה למכור אותה. גם אלרון עצמה, שנחשבה לספינת דגל מקומית, נקלעה למצב פיננסי רחוק מאוד מנקודת המוצא שלה.



לאחר המכירה הפכה אלביט הדמיה לקופת מזומנים בורסאית, וצדה את עינו של איש הנדל"ן מוטי זיסר. זיסר היה מעוניין בקופה הדשנה כדי למנף אותה לצורך הקמת שורה של קניונים ומרכזים מסחריים במזרח אירופה. לאלביט הדמיה יש אמנם עלה תאנה "רפואי" בדמותה של חברת ההדמיה אינסייטק, אבל בפועל אפשר לראות בה סוג של אופציה על פרויקטי נדל"ן שיוזם זיסר באירופה ובאסיה.



שלוש החברות שהוזכרו כאן עדיין מצויות במדד תל אביב 100. כמו גאון, ארזי וגלילי, ואולי יותר מכולם אלי הורביץ, שהודיע אתמול על פרישתו מתפקיד יו"ר טבע - שייכים לרשימת המנהלים הישראלים שעוד בחייהם היה ברור שייכנסו למיתולוגיה העסקית הישראלית.



כמו כור, אלרון, סאיטקס והרבה יותר מהן טבע - היא היא ספינת הדגל של הבורסה הישראלית כולה.



קשה לכמת את האחריות של האיש שפרש אתמול מהנהגת טבע ושהיה אחראי להגעתה למעמדה הנוכחי, וגם קשה להעריך אם מחליפו פיליפ פרוסט ראוי להיכנס לנעליו ואם אכן יצליח בתפקידו.



ואולם סאיטקס, כור, אלרון ואחרות מעידות שגם חברות ענק וספינות דגל, ואולי בייחוד הן, זקוקות למנהיג מוכשר עם חזון כדי שימשיכו לשאת את הדגל.