מי הם השורדים של התפוצצות הבועה? קניות, פרסום ותשובות לגולשים

על אף שמאות חברות אינטרנט ישראליות נסגרו, יש גם כאלה שהצליחו לעשות זאת בגדול ולצאת לאקזיט, ויש כאלה שהצליחו לשרוד את השנים הקשות ופעילות עד היום - וגם זו נחשבת הצלחה מאחר ומדובר בתוחלת חיים של יותר מעשור. מבדיקת themarker עולה כי 57 חברות טכנולוגיה ישראליות שנוסדו לפני 2000 נחשבות עדיין פעילות, אולם כמחצית מהן כבר לא פועלות כלל, על אף שלא נסגרו רשמית. הנה כמה דוגמאות לאקזיטים הבולטים ולחברות פעילות.



שופינג.קום



אתר שופינג.קום, שפיתח טכנולוגיה לתחום השוואות המחירים, הוא ההצלחה הגדולה ביותר שידעה סצנת האינטרנט הישראלית להוציא. החברה הוקמה ב-1997 על ידי אמיר אשכנזי ונחום שרפמן ז"ל בשם דיל טיים, התמזגה ב-2003 עם epinions הקנדית ואז שינתה את שמה לשופינג.קום. ב-2005 נמכרה שופינג.קום ל-ebay תמורת 634 מיליון דולר. למרות האקזיט המוצלח, לחברה בהחלט לא היתה התחלה חלומית. על אף השקעות גדולות שנעשו בחברה בסוף שנות ה-90', התפוצצות הבועה הביאה לצמצומים חדים בדיל טיים. המצב היה גרוע עד כדי כך שהיא אפילו שקלה סגירה בשלב מסוים. ההצלחה המאוחרת יותר של שופינג.קום נבעה מהטכנולוגיה הייחודית שפיתחה, שידעה לספק מענה לצורך בסיסי של הגולשים. החברה פיתחה אלגוריתמים שיודעים לקחת כמות מאוד גדולה של מידע לא ממוין ולא מסודר, לאנדקס אותו ולאפשר חיפוש אוטומטי שלו על ידי הגולשים ברשת. באוקטובר 2004 יצאה החברה, אז בראשות המנכ"ל דן ציפורין, להנפקה בנאסד"ק וגייסה 144 מיליון דולר לפי שווי של 414 מיליון דולר. ביוני 2005 החליטה ebay לרכוש אותה.







קוויגו



קוויגו היא אחת מחברות הסטארט-אפ הישראליות שנוסדו בשלהי בועת הדוט.קום והפכו גם כן להצלחה גדולה. ב-2007 רכשה אותה aol תמורת 363 מיליון דולר. קוויגו נוסדה ב-2000 על ידי עודד יצחק וירון גלאי. האחרון נמצא כיום בסטארט-אפ חדש אותו ייסד בשם אאוטבריין.







החברה פיתחה שני מוצרים מרכזיים לשוק הפרסום באינטרנט. המוצר הראשון מאפשר לאתרי אינטרנט לשלב את קטלוג המוצרים שלהם במנועי חיפוש. המוצר השני של החברה מאפשר קישור מסחרי בהתאם לתחומי העניין של הגולש. הטכנולוגיה של החברה יודעת לנתח ו"להבין" תוכן של דף באופן אוטומטי, ולהציג פרסומות רלוונטיות לפי תחומי העניין המרכזיים באותו עמוד.



לא תמיד הכל הלך חלק עבור קוויגו. בשנים הראשונות, לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום, רשמה קוויגו הכנסות מעטות וסבלה מקשיים בגיוסי הון פרטיים. התפנית אירעה באוגוסט 2003, בו חתמה קוויגו על הסכם עם יאהו לאספקת שירותי חיפוש מבוססי תוכן עבור חברת הפרסום המקוון של יאהו - אוברצ'ר.



רלג'נס



בנובמבר 2006 ענקית האינטרנט האמריקאית aol הודיעה כי היא רוכשת את חברת הסטארט-אפ רלג'נס (relegence), העוסקת בפיתוח מנוע חיפוש בזמן אינטרנט ומתמחה בשוק הפיננסי. היקף העסקה לא פורסם, אך ההערכה בזמנו היתה שמדובר בסכום הנע בין 50 ל-100 מיליון דולר.







רלג'נס נוסדה ב-1999 בשם enow על ידי עידו סגל ואריק קופלמן. החברה העסיקה בזמנו כ-60 עובדים וגייסה כסף אך ורק מקרנות הון סיכון אמריקאיות. במהלך חייה של החברה הושקעו בה כ-20 מיליון דולר. המשקיעים בחברה, זכו לאקזיט לא רע - פי 3, פחות או יותר, על הכסף. הטכנולוגיה של רלג'נס אפשרה לחברות, למוסדות ולגופים עסקיים אחרים - בעיקר מהתחום הפיננסי - לשגר מידע וחדשות מאינספור מקורות ובמגוון שפות, היישר ללקוחות הקצה, בתוך פחות משנייה אחת מהרגע שהמידע והחדשות הללו פורסמו.



קסמבה



חברת האינטרנט קסמבה הוקמה ב-1999, והושקעו בה 3.5 מיליון דולר בלבד. היא נמכרה ביוני 2007 ללייב פרסון האמריקאית בעבור 40 מיליון דולר. קסמבה עסקה באספקת ייעוץ מקוון ממומחים לצרכנים שמועבר ברשת דרך צ'אט בזמן אמת לצרכנים. היא הוקמה על ידי ארתור פורר, ינון אקסל ואופיר וייסברג ב-2000. השלושה שמו לב שלא מעט גולשים נתקלים בבעיות טכניות בנוגע להפעלת מוצרים שונים, אבל אין להם אפשרות לקבל תמיכה אונליין ברשת. התחלה היתה מבטיחה. היזמים גייסו מיליון דולר מחברת ההימורים המקוונת 888 שבבעלות האחים אבי ואהרון שקד ומשפחת בן-יצחק, ויצאו לדרך, אבל לאחר זמן מה החלו הקשיים. משבר הנאסד"ק פרץ וקסמבה לא הצליחה להתרומם. בראיון קודם ל-themarker אמר אקסל: "בקופה לא היה כסף וההכנסות הגיעו למאות דולרים לחודש בלבד". האחים שקד החליטו לוותר על האחזקות שלהם בקסמבה ולהימנע מהשקעות נוספות. וייסברג פרש מהחברה ובקסמבה נותרו שניים: פורר ואקסל, שבשנים הקשות הפעילו אותה מהבית. דווקא מאז החברה הלכה וצמחה - הכנסות של אלפי דולרים לחודש ויותר, מיליוני גולשים, ובסופו של דבר - המכירה ללייב פרסון.







answers.com



הסיפור של חברת אנסרס.קום (answers.com), שמציעה תשובות לשאלות גולשים, משקף היטב את האבולוציה העסקית שעבר עולם האינטרנט. החברה נוסדה ב-1999 בשם גורונט ועברה לא פחות מארבעה שינויים באסטרטגיה העסקית. ב-2009 נראה שהיא עולה על דרך המלך. לפי חברת המחקר קומסקור, האתר של החברה דורג בספטמבר האחרון במקום ה-13 בארה"ב מבין האתרים המובילים. גם אתר נוסף של תאגיד אנסרס, וויקי אנסרס, זוכה לעניין הולך וגובר מצד הגולשים.







אנסרס.קום נסחרת בבורסת amex. ההכנסות שלה במהלך שלוש שנים האחרונות גדלות והולכות - מ-7 מיליון דולר ב-2006 ל-14 מיליון דולר ב-2008. החברה רשמה הפסדים לאורך השנים אבל מצליחה לצמצם אותם וברבעון האחרון רשמה הפסד מזערי של 69 אלף דולר.



דוטומי



דוטומי נוסדה ביולי 2000 על ידי יאיר גולדפינגר, נער הפלא דאז ממייסדי icq. לגולדפינגר חברו אייל שיף, טל ברנוח ותמיר קוך - קבוצה של יזמי היי-טק ותיקים. החברה פיתחה פלטפורמת תקשורת, המאפשרת לחברות ולמותגים להעביר מסרים שיווקיים אישיים וישירים מתוך מערכות השיווק וה-crm של החברה אל שטחי הפרסום באינטרנט. החברה גייסה עד היום 17 מיליון דולר ולפי גורם המעורה בחברה "הולך לה מצוין". היא פעילה כיום בעיקר בארה"ב, שם היא מרחיבה את נתח השוק שלה. בישראל היא סגרה פעילות לפני כמה שנים.



איי-בלאסטר



איי-בלאסטר היא בין המועמדות החזקות לתואר "החברה המצליחה ביותר של האינטרנט הישראלי" מדור בועת הדוט.קום. החברה נוסדה ב-1999. כיום, עשור אחרי, היא עומדת לצאת להנפקה בנסאד"ק ויש לה מכירות של עשרות מיליוני דולרים בשנה.



איי-בלאסטר היא ספקית של פתרונות ושירותים לניהול קמפיין מקוון, עבור סוכנויות פרסום ומפרסמים. הפתרונות שלה מאפשרים ללקוחות לנהל קמפיינים בערוצי מדיה שונים, ובהם ברשת האינטרנט, ברשתות הסלולר ובמשחקי מחשב. במארס 2007 גייסה החברה 30 מיליון דולר, אחד הגיוסים הגדולים לאותה השנה. החברה רווחית מאז 2002. המודל העסקי של החברה הוא תשלום לפי שידור הפרסום וחשיפות לבאנרים, כאשר כלי הניהול והמעקב ניתנים בחינם. המתחרה העיקרית של החברה היא דאבל קליק האמריקאית.



נטקס



עוד חברה שנמצאת בשוק האינטרנט למעלה מעשור היא נטקס של היזם הצעיר אביב רפואה שנוסדה ב-1998. נטקס מפתחת טכנולוגיות חיפוש באינטרנט בשפה טבעית ומערכות פרסום ממוקדות הקשורות לחיפוש בעולם האינטרנט והסלולר. היא מעניקה זכיונות להפעלת שירותי החברה במדינות שונות בעולם, וב-2006 אף יצאה להנפקה בבורסת תל אביב, וגייסה 3.6 מיליון דולר לפי שווי של 6.9 מיליון דולר.



למרות שהיא הרבה מאוד זמן קיימת היא עדיין מחכה לפריצה הגדולה באמת שלה. הבעיה של נטקס היא שפעילותה השוטפת אינה מצליחה לייצר מזומנים.



הכנסות נטקס עלו ברבעון השלישי של 2010 ב-1% ל-1.68 מיליון שקל אך החברה ממשיכה להציג הפסד תפעולי: הפסד זה גדל ב-32% לעומת הרבעון המקביל והסתכם ב-2.3 מיליון שקל. בשורה התחתונה, הפסידו בעלי המניות של נטקס 2 מיליון שקל לעומת הפסד של 1.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הפסידה נטקס תפעולית 5.5 מיליון שקל ובכל 2008 רשמה הפסד תפעולי של 7.3 מיליון שקל.