לפני 12 שנה נדבקתי בווירוס האינטרנט והיזמות. עשר שנים קודם לכן, כאשר התגייסתי לצבא, נטשתי את עולם המחשבים והתכנות שבו הייתי שקוע במשך חמש שנים. עשר השנים שלי בעיתונות הרחיקו אותי מהעולם הדיגיטלי, אבל ב-1998 התחבר לו לפתע המקצוע שלי - עיתונות - עם התחביב הישן שלי - מחשבים, ועם הדחף ליזמות. הכל קרה במהירות עצומה. שני חברים טובים פנו אלי והדליקו אותי על המתרחש ברשת, ובתוך חודשים ספורים מצאתי עצמי שקוע 15 שעות ביממה בעולם האינטרנטי ומגלה כל יום מחדש את עוצמתה של הרשת.
החיבור בין העיתונות לאינטרנט וכלכלה נראה לי מלהיב יותר מיום ליום. קוראי המדור הכלכלי של "הארץ" היו יכולים להרגיש מהר מאוד בתחום העניין שמלהיב את העורך. ב-9 בפברואר 1999 בחרנו לפתוח את המדור הכלכלי של העיתון בכותרת שנראתה אז מעט תלושה: "מוטורולה וסיסקו הכריזו על הקמת מערכת אינטרנט סלולרית עולמית".
בתחילת 1999 כבר היה לי ברור שיהיה זה פספוס אם אמשיך להתמקד בעריכת המדור הכלכלי של "הארץ" - כאשר המהפכה הדיגיטלית יוצאת לדרך. בחודשים הראשונים עוד הייתי משוכנע שאפשר לעשות את שניהם יחדיו. מהר מאוד גיליתי שזה לא יילך. בסוף 1999 עזבתי את תפקידי בעיתון המודפס, גייסתי משקיעים מוול סטריט והקמתי יחד עם קבוצת "הארץ" חברה חדשה - חברת אינטרנט.
בחודשים שלפני גיוס ההון החלה בועת הדוט.קום להתנפח. היו חודש או חודשיים שהדבר הקל מאוד על גיוס המשקיעים, העובדים וההתלהבות. אבל מהר מאוד הבנו שהמכשול העיקרי שיעמוד בפני החברה הזאת תהיה הבועה עצמה. את המכה הראשונה הנחיתה עלי בועת הדוט.קום בסוף 1999, כאשר ניסיתי לשווא לגייס סמנכ"ל טכנולוגיות לחברה. שוק העבודה רתח והציפיות של אנשי הטכנולוגיה היו הזויות.
לבסוף סיכמתי עם סמנכ"ל הטכנולוגיה של אחת מספקיות האינטרנט כי יצטרף לחברה. ביקשתי שיצטרף לפגישה עם אחת מחברות האינטגרציה שאתן עבדנו עוד בטרם סיים את תפקידו אצל המעסיק הקודם. במהלך הפגישה, שנערכה אחר הצהריים, הוא החל לגלות עצבנות. לפתע קם ועזב את הפגישה. למחרת התברר שבמהלך הפגישה עלו מניות החברה בה עבד ב-100% והאופציות שלו, שהיו מחוץ לכסף, התנפחו לשווי של חצי מיליון דולר. הוא החליט להישאר עד שיוכל לממש אותן.זאת היתה המכה הראשונה - בשנתיים שלאחריה ניחתו כאלה כמעט כל בוקר.
2000 היתה המחרידה מכולן. למרות שצפינו את התפוצצות הבועה - לא יכולנו להגן על עצמנו מפני גלי ההדף. הבועה יצרה אצל כל השחקנים שפעלו בשוק ציפיות לא הגיוניות, ניפחה עלויות ושיבשה את שיקול הדעת. ברגע שהיא התפוצצה זה פעל בעוצמה - בכיוון הפוך.
נדמה לי שהיה זה בקיץ 2000 כאשר קיבלנו מכתב רשמי מאחת מחברות המדיה הגדולות בעולם שאתה ניהלנו מו"מ לרכישת תכנים, שבו הודיעה לנו החברה כי לא תוכל להתקשר אתנו בהסכם, מאחר שבלוגו החברה שלנו המופיע בנייר המכתבים יש סיומת דוט.קום ו"יש לנו מדיניות שלא לעשות עסקים עם חברות דוט.קום". "אינטרנט" היתה אז מלה גסה. ב-2001 הצטרפו לפיצוץ הבועה גם האינתיפאדה והמיתון הכבד בעולם ובישראל: כל המשק שקע, והאינטרנט מהר יותר.
השנים הטובות
2002 עד 2004 היו השנים הטובות ביותר של האינטרנט. כן, זה נשמע מוזר. אבל אלה היו השנים היפות. כולם הספידו אז את האינטרנט, כולם ברחו ממנו, כולם הסבירו שלעולם לא יהיו בו הכנסות משמעותיות או פרסום. והשוק התחיל להתנקות. זאת היתה התקופה בה היה הכי קל לפעול, לבנות, ליצור. הפרסום וההכנסות עוד לא הגיעו לאינטרנט - ולכן הוא לא עיניין אף אחד. אבל מתחת לשטח התרחשה המהפכה: מספר הגולשים והמשתמשים גדל במהירות. בעוד כולם הספידו את האינטרנט, מו"ל "הארץ" עמוס שוקן המשיך להאמין בו ובחברה בתקופות הקשות ביותר.
ואכן, גרף הצמיחה לא עצר לרגע. הבנו שאנחנו צריכים להצטמצם, לנשוך שפתיים - אבל אנחנו בכיוון הנכון.
באמצע 2005 התעוררו לפתע כל השחקנים הגדולים בעולם העסקים והבינו שהאינטרנט הזה, למרות הכל, הוא עסק רציני והמהפכה כן תתרחש. מאז ועד היום השוק צומח במהירות, ומחולל כל שנה מהפכה בזירה אחרת.
ב-2006, כאשר החלטנו להקים ליד TheMarker רשת חברתית חדשה, חשבו שחקנים רבים בשוק המדיה שירדנו מהפסים. "רשת חברתית? איך זה קשור לעיתון? הרי זאת אופנה לילדים משועממים שתחלוף מהר מאוד". זה היה שלוש שנים לפני ש"פייסבוק" נהפכה למלה הכי שגורה בכל בית שני בישראל.
במבט של עשר שנים לאחור, ברור לנו שכל התחזיות שהיו לנו בסוף 1999 התגשמו - אבל באיחור גדול. הכותרת על מהפכת האינטרנט הסלולרי מהמדור הכלכלי של "הארץ" ב-1999 היתה בכיוון הנכון - אבל המהפכה הזאת התרחשה רק ב-2009, בעקבות השקת האייפון.
כמובן שמי שחיכה שהשוק יהיה בשל וגדול - איחר את הרכבת. אלמלא נכנסנו לשוק בתחילת הדרך, אלמלא עברנו את חמש השנים הרזות והקשות, אלמלא עשינו כל כך הרבה טעויות לאורך כל הדרך - ספק רב אם היינו מצליחים לקצור את הפירות כאשר האינטרנט נהפך למדיה המרכזית. כיום ברור לכולם שרק באמצעות המדיה האינטרנטית החדשה ניתן היה לעשות את המהלך שעשה TheMarker בשנים האחרונות.
מהפכת האינטרנט כבר בעיצומה ואני שוב מתפתה לתת תחזית, למרות שכל התחזיות בתחום הזה נכשלו. מה שראינו בעשור האחרון הוא רק ההתחלה: מה שהתרחש בעשר השנים האחרונות יקרה שוב, אבל הפעם בקצב מהיר הרבה יותר. חמש שנים, אולי שלוש. ומי שחושב שהאינטרנט הוא זה שהרג או יהרוג את העיתונות, עשוי לגלות יום אחד שהאינטרנט הוא זה שבעצם יציל אותה. הוא לא יציל את החברות שמוציאות לאור עיתונים - אבל את העיתונות, את שליחותה החברתית, הוא עשוי דווקא לחזק.
הכותב הקים את TheMarker, תחילה כחברת אינטרנט ובהמשך כעיתון, ומשמש מאז הקמתו כעורך הראשי