המדינה הגישה תגובתה לדיון הנוסף של ישראל פרי: "התנהלותו רוויה באי יושר שאין למעלה ממנו"

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה היום את עיקרי הטיעון בתשובה להחלטת בית המשפט העליון להיענות לבקשתו של ישראל פרי ולהורות על דיון נוסף בפני הרכב של שבעה שופטי בית המשפט העליון.



הפרקליטות דורשת להותיר את הרשעתו של פרי בגניבה ומציינת כי החלת עבירת הגניבה בנסיבות המקרה עולה בקנה אחד עם תכלית החוק ומקנה הגנה הכרחית לערכים החברתיים שעליהם נועדה העבירה להגן.



לפני חמישה חודשים הורה בית המשפט העליון באופן חריג על קיום דיון נוסף בערעורו הפלילי של ישראל פרי נגד מדינת ישראל. הדיון הנוסף יתקיים רק בשאלות הנוגעות להרשעתם של ישראל פרי ו"הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי" בעבירת הגניבה.



פרי מרצה עתה עונש מאסר לאחר שהורשע באוקטובר 2007 בהכרעת דין חמורה, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בשתי עבירות של גניבה בידי מורשה, בתיווך ועיסוק בביטוח בלא היתר, בהדחה בחקירה ובשיבוש הליכים. הוא הורשע בגניבת כ-320 מיליון מארק גרמני (כ-2.5 מיליארד שקל במונחים של היום) מפרמיות ביטוח ששולמו מראש לחברות בשליטתו.



תחילת הפרשה באמנה שחתמו ישראל ומערב גרמניה ב-78', שהיקנתה לאזרחים ישראלים זכות לחבור לתוכנית פנסיה של המוסד לביטוח לאומי הגרמני. כדי להצטרף לתוכניות, נדרש תשלום חד פעמי לכיסוי פרמיות חודשיות, רטרואקטיווית, עבור 1956-1980. פרי השיג מימון מבנק גרמני להעמדת הלוואות למצטרפים לתוכנית. המימון הועמד ל-30 אלף הלקוחות שהצטרפו לתוכנית, שהתחייבו כי החברה היא זו שמייצגת אותם לצורך קבלת הפנסיה, באמצעות שתי חברות שהקים פרי למטרה זו - bgf ו-bga. לפי הכרעת הדין, למרות שפרי שלט בחברות שהלוו ללקוחות, הוא יצר בפניהם מצג כאילו מדובר בחברות שאין לו כל אינטרס בהן. בנוסף, פרי והחברה חייבו את הלקוחות להתחייב בהסכם ביטוח, להבטחת פירעון יתרת ההלוואות במקרה שהלקוח נפטר. תחילה, נעשו הביטוחים באמצעות החברות שמשון והסנה. מאוחר יותר הקים פרי חברה באיי קיימן, בשם בריטניה, שעסקה בביטוח הלקוחות. פרי היה המוטב של בריטניה.



פחות משבוע לאחר שנדון ל-12 שנות מאסר בפועל ולקנס בסך 22 מיליון שקל, עירער פרי לבית המשפט העליון. בערעור שהוגש בפברואר 2008, טען כי הרשעתו התקבלה ללא כל בסיס עובדתי. לצורך ערעורו גייס פרי להגנתו את טובי המומחים מתחום המשפט, ובהם עו"ד יעקב וינרוט, שירה דונביץ וצבי אגמון. בנוסף, הביא פרי לתמיכה בערעורו חוות דעת של פרופ' מרדכי קרמניצר, מומחה למשפט פלילי; הכלכלן פרופ' אמיר ברנע, המשפטן פרופ' עמרי ידלין, וכן הגיש תצהיר של רו"ח דורון שורר שכיהן כממונה על הביטוח באוצר, בו נטען כי פרי לא גנב מלקוחותיו - ואף היטיב עמם.



בפברואר השנה דחו השופטים אדמונד לוי, סלים ג'ובראן ויורם דנציגר את הערעור על ההרשעה, אך יחד עם זאת החליטו לקצר את עונש המאסר שנגזר על פרי מ-12 ל-10 שנות מאסר בפועל. השופט לוי ציין כי מקובלת עליו במלואה התרשמות בית המשפט המחוזי מפרי, על כך שעדותו והתנהלותו במשך שנים "מתאפיינת בהסתרה, הטעייה ופעמים רבות גם באי-אמירת האמת", ובפרט בכך שהסתיר במשך שנים רבות את שליטתו בחברות המלוות ובחברת הביטוח שהקים. "זהו דבר השקר הגדול והרחב ביותר של הנאשם", הסכים לוי לקביעת בית המשפט המחוזי.



בבקשה לדיון נוסף שהגיש פרי לפני כשנה טען כי המקרה שלו הוא "יוצא דופן", שכן בדרך כלל בעבירות של גניבה הקורבן יוצא ניזוק, ואילו במקרה זה לדבריו "לא רק שהאלמנט הזה לא התקיים, אלא שאין חולק כי כל 'הקורבנות' הרוויחו מיליארדי שקלים מההתקשרות עם העותרים (פרי והארגון) מבלי להשקיע אגורה אחת, וזאת הואיל והעסקה נבנתה כך שכל הסיכון נפל על כתפי העותרים ואילו הלקוחות לא נשאו בסיכון כלשהו וקיבלו רווח מובטח וידוע מראש".



המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, קבע כי בנסיבות החריגות של המקרה שלפנינו, יש מקום לקיומו של דיון נוסף בעניין הרשעתם של העותרים בעבירת הגניבה. לדבריו, פרשת פרי מחדדת אי בהירות הקיימת, גם בפסיקה, בנוגע להבחנה בין עבירת הגניבה לבין עבירת קבלת דבר במרמה, אשר "טרם זכתה לליבון והכרעה ממצים".



בעיקרי הטיעון שהגישה הפרקליטות כעת נטען כי פרי והארגון למימוש האמנה פעלו בניגוד להרשאה המפורשת שנתנו להם לקוחותיהם לפיה פרמיות הביטוח להחזר ההלוואה ישולמו לחברת ביטוח חיצונית הפועלת לפי קריטריונים מקובלים. המדינה טוענת כי פרי פעל בניגוד להרשאת המפורשת שניתנה לו והותיר את פרמיות הביטוח בידיו, ובכך דרס ברגל גסה את הוראות ההסכמים עם לקוחותיו.



המדינה מסבירה באמצעות עוה"ד מיכל עוזר-רוזן ויונתן קרמר כי בכך גרף פרי והארגון שבראשו עמד מאות מיליוני מרקים גרמנים על חשבון לקוחותיו. "התנהלות העותרים רוויה באי יושר שאין למעלה ממנו. העותרים חטאו בשורה ארוכה של מצגי שווא ושקרים" נכתב בעיקרי הטיעון. המדינה מוסיפה ומציינת כי פרי ערך את חישובי פרמיות הביטוח אותן דרש מלקוחותיו לשלם באמצעות מקדמים שרירותיים שנקבעו על ידי פרי עצמו ואקטואר מטעמו.



המדינה מבהירה כי לפי עמדתה העקרונית בנסיבות מסוימות אדם יכול להיחשב כמי שגנב נכס שנמסר לו לצרכיו. לגבי השאלה המשפטית שהעלה השופט ריבלין האם ניתן להרשיע בעבירת גניבה לאחר שהלקוחות זכו למעשה בכספי הרנטה, מבהירה המדינה כי משעה שפרי פעל בניגוד להרשאה שניתנה לו וגרף רווחים שלא כדין על חשבון הלקוחות, לא ניתן לומר שמטרת העסקה הושגה. המדינה מסבירה כי לא ניתן לומר שמטרת ההסכם הושגה לאחר שפרי גבה מהם סכומים גבוהים מהנדרש לצורך פרמיות הביטוח שחלקם שולשלו לכיסו."העובדות כהוויתן מלמדות שהעותרים נטלו נכסי הלקוחות שיועדו למטרות מוגדרות, ונהגו בהם מנהג בעלים בניגוד לרשות שניתנה להם על ידי הלקוחות".



ישראל פרי מבקש מהעליון משפט חוזר - פרי הורשע באוקטובר 2007 ומרצה עונש של עשר 10 שנות מאסר