חברת דרך ארץ, המפעילה את כביש 6, תשלם למדינה תמלוגים מהכנסותיה על תחנות הדלק לאורך הכביש

חברת דרך ארץ, הזכיינית המפעילה את כביש 6, תשלם תמלוגים מהכנסותיה מתחנות הדלק המוצבות לאורך הכביש לחברת כביש חוצה ישראל, הממונה מטעם המדינה על הפעלת הכביש. כך נקבע באחרונה בפסק בוררות שניתן על ידי השופט המחוזי בדימוס שלום ברנר.



לפי חוזה הזיכיון שבין המדינה לבין דרך ארץ, החברה הקימה, מתחזקת ומתפעלת את כביש 6 לתקופה של 30 שנים. דרך ארץ נמצאת בבעלות משותפת של החברות "שיכון ובינוי", "אפריקה ישראל", "canadian highways infrastructure corporation" וקבוצת אלון.



חוזה הזיכיון חייב את דרך ארץ להקים ארבע תחנות דלק וקבע מנגנון לפיו המדינה תעביר לדרך ארץ תשלומים במידה שהיקף הנסיעות יהיה קטן מהצפי, והמדינה תקבל חלק מהרווחים אם היקף הנסיעות יהיה גדול מהצפי. להכנסות מאגרה אמורים היו להתווסף גם הרווחים מתחנות הדלק.



דרך ארץ טענה כי לצורך חישוב הכנסותיה מתחנות התדלוק יש לנכות את הכספים שהושקעו על ידה בהקמת התחנות, וכי על פי חישוב זה אין עדיין רווחים. חברת כביש חוצה ישראל טענה מנגד כי בחוזה לפיו הוקם הכביש, עלויות ההקמה של תחנות התדלוק כללו את הוצאות ההקמה של הזכיין ותומחרו על ידו במחיר האגרה. לפיכך, לשיטתה תחנות הדלק היו רווחיות.



הבורר ברנר קבע כי מאחר שמדובר בחוזה זיכיון מסוג b.o.t, אין להתיר את ניכוי עלויות הקמת תחנות התדלוק, וכי "ברור ששני הצדדים לא התכוונו בעת שנכרת החוזה ובאין הוראה אחרת לסתור שהזכיין יוכל לזקוף לזכותו, לאיזו מטרה שהיא, הוצאות הקמה כלשהי שאותה התחייב להוציא על חשבונו ואחריותו". חברת כביש חוצה ישראל מעריכה כי המדינה תקבל עשרות מיליוני שקלים כתגמולים לאורך חיי הזיכיון.



מחברת דרך ארץ נמסר כי נושא ההתחשבות בעלויות ההקמה הוא רק נושא אחד מבין מספר נושאים פתוחים בהתחשבנות שבין הצדדים, והיחידי שהוכרע עד כה. קיימות מספר מחלוקות פתוחות בין הצדדים שטרם נדונו ושעתידות להתברר בפני השמאי הממשלתי הראשי. דרך ארץ סבורה כי במסגרת ההכרעה במחלוקות אלה יושג בסופו של דבר פתרון הולם והתחשבנות ראויה, שיאזנו את התוצאה בפסק הבורר.