יובל בן זאב: ממליץ על מניות, מרוויח 8 מיליון שקל

>> דמי הניהול והשכר שהרוויחו שלושת בכירי כלל פיננסים ברוקראז' - רונן ויסרברג, נאור אל-חי ויובל בן זאב - הצליחו להדהים אתמול את שוק ההון בכלל ואת עובדי ענף הברוקראז' בפרט, שדווקא מורגלים בתנאי שכר מפנקים, לאחר שהשתכרו ביחד 32.1 מיליון שקל ב-2009.



ויסרברג, אל-חי ובן זאב הם גם בעלי מניות בכלל פיננסים ברוקראז', ומחזיקים ב-40% מהחברה לצד בעלת השליטה, כלל פיננסים, מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, המחזיקה ב-60% הנותרים. ויסרברג מחזיק ב-20% מהחברה ודמי הניהול שלו הסתכמו ב-15.7 מיליון שקל; ואילו אל-חי ובן זאב מחזיקים בכ-10% מהחברה ולכן לקחו הביתה כ-8.2 מיליון שקל כל אחד.

המספרים האלה שולחים את בכירי כלל פיננסים ברוקראז' - חברה בת של בית ההשקעות כלל פיננסים - אל צמרת רשימת בעלי השכר הגבוה בקרב החברות הציבוריות. ב-2008, למשל, הסתכמה עלות השכר של מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור בכ-4.4 מיליון שקל. מאור אמנם לא קיבלה בונוסים באותה שנה וב-2009 עלות שכרה תהיה גבוהה יותר, ובכל זאת אפשר לקבל כאן מושג לגבי הפרופורציות: מאור מנהלת בנק ששוויו כ-25 מיליארד שקל, שייצר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2009 רווח של 1.5 מיליארד שקל, ומנהל פיקדונות של הציבור בהיקף של כ-250 מיליארד שקל. לעומת זאת, שווי השוק של החברה האם, כלל פיננסים, הוא כ-400 מיליון שקל.



הפליאה בשוק התייחסה בעיקר לדמי הניהול של יובל בן זאב. בן זאב מוכר בשוק כאחד האנליסטים הוותיקים והמנוסים. ההמלצות שלו הן לעתים בעלות השפעה משמעותית על מחירי ניירות הערך בשוק, בשל המוניטין שצבר וכן מאחר שהוא מככב בטלוויזיה - עובדה התורמת להשפעתו.



שכר של יותר מ-8 מיליון שקל לאנליסטים הוא שכר מדהים. לשם השוואה, אלון גלזר מלידר שוקי הון, שאותה עזב בן זאב לפני כשש שנים, מרוויח על פי הערכות עשרות אלפי שקלים בחודש - וגם לאחר קבלת בונוס שכרו ככל הנראה מסתכם בפחות ממיליון שקל. הקריירה של גלזר מקבילה לזו של בן זאב, הן מבחינת הוותק, הניסיון והמוניטין והן מבחינת החשיפה בכלי התקשורת והשפעתו על השוק. בנוסף, גלזר מחזיק ב-0.9% מלידר שוקי הון - אחזקה ששוויה 1.8 מיליון שקל. שכרו אמנם לא נמוך, אך רחוק משכרו של בן זאב. גלזר, כמו בן זאב, מנהל מחלקת מחקר, אלא שבעוד שגלזר נותר שכיר בלידר שוקי הון, בן זאב נהפך לאיש עשיר מאוד.



עקב חשיפת השכר של בן זאב התחדדה נקודה חשובה באשר לפעילות אנליסטים בצד הסל סייד (sell side) - הצד המספק המלצות לגופים מוסדיים של בתי השקעות אחרים, בניגוד לביי סייד (buy side), שהמלצותיו מיועדות לגופים המוסדיים של בית ההשקעות שאליו הוא שייך (ראו פרשנות). האנליסטים האלה הם חלק ממכונה משומנת הקרויה ברוקראז', העוסקת בשיווק ניירות ערך במטרה להרוויח עמלות מעסקות.



אין זה אומר כי האנליסטים מפרסמים המלצות הקשורות לעסקות בניירות ערך, שכן מעשים מסוג זה יכולים להכתים קשות את המוניטין שלהם ולהכעיס את הגופים המוסדיים שלהם הם מספקים המלצות - אבל, האנליזה ניתנת כשירות מוסף ללקוחות חיצוניים, העובדים עם הברוקראז' ומעוניינים לרכוש ניירות ערך. כך אנליסט יכול להמליץ, למשל, ללקוחותיו לרכוש מניות בנק הפועלים, ולקוות כי אם ישתכנעו הם יבצעו את הרכישה דרך מחלקת הברוקראז' שאליה הוא משתייך.



עד היום מנהלי מחלקת מחקר היו רחוקים מהסכומים האלה. אלא שבשנים הקרובות ייתכן שאנליסטים נוספים יתחילו להרוויח מיליוני שקלים, שכן בשל המלחמה הסוערת בשוק הברוקראז', אימצו בתי השקעות נוספים מודל המצוי במחלוקת, שלפיו העובדים מקבלים אחוזים מחברת הברוקראז'.



הרעיון מאחורי שיתוף העובדים באחזקות בחברה הוא לתמרץ אותם להשיג רווחים גבוהים באמצעות תנאים אטרקטיבים. עם זאת, המודל הזה שנוי במחלוקת והמקרה של כלל פיננסים ממחיש זאת בצורה הטובה ביותר. בשל המודל הזה, כלל פיננסים נפרדת מ-32 מיליון שקל שניתנים כדמי ניהול לשותפים שלה בחברות הבנות - בעוד שאם כל החברה היתה שייכת לה והיא היתה מעסיקה עובדים שכירים, היא היתה יכולה לתת להם משכורות גבוהות ולהשאיר את רוב דמי הניהול שמהם נפרדה אצלה, כך שהרווח שלה מהברוקראז' יהיה גבוה יותר. כאן, כמובן, צריך לציין כי הרווחים מחברת הברוקראז' של כלל קיזזו את ההפסד של כלל פיננסים, כך שהסתכם בכ-140 מיליון שקל ולא יותר מזה.



חלק הארי של המשכורות: מהנוסטרו



בחינת תוצאות שלושת בכירי חברת הברוקראז' בכלל פיננסים העלתה שאלה מעניינת - איך הם הרוויחו סכומים כאלה?



על פי דיווחי החברה, הכנסות חברת הברוקראז' ב-2008-2009 נשארו באותה רמה (ההכנסות משירותים פיננסיים ב-2008 היו כ-99 מיליון שקל וב-2009 - כ-102 מיליון שקל). ב-2008 שכרו של ויסרברג היה כ-6 מיליון שקל, זאת בעבור 20% מרווחי חברת הברוקראז', כלומר רווח של כ-30 מיליון שקל. ב-2009 שכרו של ויסרברג הסתכם בכ-15.7 מיליון שקל, כלומר מדובר ברווח של כ-78.5 מיליון שקל לחברת הברוקראז'. מאחר שההכנסות משירותים פיננסיים אינם רק של חברת הברוקראז', הרי שמקורו של רווח כזה חייב להימצא במקורות הכנסה אחרים.



אתם בוודאי שואלים מהיכן התקבלה תוספת ההכנסה. התשובה נעוצה בסעיף קטן שנקרא נוסטרו. מאחר שהנוסטרו של כלל פיננסים נחלק בין החברות הבנות, התגמול של בכירי הברוקראז' כולל את חלקם ברווחי הנוסטרו. הכנסות הנוסטרו ב-2009 הסתכמו בכ-90 מיליון שקל והרווח - כ-57 מיליון שקל. ב-2008 הפסיד הנוסטרו כ-70 מיליון שקל.