גרדיאן
>> היכונו לעשור הצנע. תשכחו מהערכות כי הסערה הכלכלית של 30 החודשים האחרונים כבר קרובה לסיומה. כבר עברנו את מה שמרווין קינג, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, כינה פעם "התקופה הנחמדה" של התרחבות מתמדת ללא אינפלציה (nice). כעת אנו ניצבים בפני סחבת ממושכת - של קיצוץ בגירעונות וצמיחה אנמית (drag). הלקחים מההיסטוריה הכלכלית, מהמבנה הכלכלי הנוכחי ומהאתגרים לטווח הארוך מולם אנו ניצבים, מספקים אותו מסר: הגיע זמן התשלום.
בואו נתחיל ממסע קצר במחוזות הזיכרון. העידן הפוסט-מלחמתי התאפיין בשלושה שלבים מובהקים בכלכלה העולמית. ראשית, פריחה של 25 שנה שהסתיימה עם זינוק של פי ארבעה במחירי הנפט בסתיו 1973, בזמן מלחמת יום כיפור. היתה תקופת פריחה נוספת - שונה מאוד באופיה ובחלוקת השלל - שנמשכה גם היא רבע מאה, בין 1982 ל-2007. בין לבין, נרשמו תשע שנים שבהן קובעי המדיניות נאבקו בצמיחה אטית ובעלייה באינפלציה.
מפתה לחשוב על המשבר הנוכחי כעוד אחת מהמיני-בעיות שקטעו את הצמיחה בין 82' ל-07', אך הוא שונה מקריסת הבורסות של 87', ממשבר ההלוואה והחיסכון האמריקאי בשנות ה-80 או מכל אחת מקריסות השווקים המתעוררים בשנות ה-90. על המשברים הקודמים ניתן היה להקל בעזרת מדיניות של כסף קל שיצרה עלייה קלה בחוב, או להתייחס אליהם כאירועים שוליים. המשבר הנוכחי שונה: הוא פגע בלב הכלכלה העולמית, הותיר את המגזר הפיננסי במצב דמוי-זומבי ויצר משבר קיומי באסכולת שיקגו בכלכלה, בדומה למשבר שיצרה הסטגפלציה לקיינסיאנים בשנות ה-70.
טבעו העמוק של ההלם, פירושו שתידרש תקופת הסתגלות ארוכה לפחות כמו בשנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80. בשנות ה-70 עבר זמן רב עד שהמחוקקים הבינו שהכפתורים הישנים כבר לא פועלים, ואפשר לראות את התופעה הזאת גם כיום. התגובה למשבר היתה חסרת תקדים, ולמרבה המזל סייעה למנוע ממיתון חריף ליהפך לגרוע בהרבה.
החולשות שהובילו למשבר לא טופלו
אפשר לשאוב קצת נחת מההתאוששות החדה שממנה נהנו סין וכלכלות אחרות באסיה, המעידה על התנתקות העולם המתעורר מהיר הצמיחה מהכלכלות המפותחות של אירופה וצפון אמריקה. אך העובדה המפכחת היא שהחולשות המבניות שהובילו למשבר - חוסר האיזון בין המדינות המלוות ללוות, תלות-יתר בחובות ומגזר פיננסי שאיבד קשר עם מטרותיו האמיתיות - עדיין לא טופלו. אנחנו עדיין, כפי שציין קינג בשבוע שעבר כשקרא לרפורמה שתמנע מהבנקים הקמעוניים הגדולים לבצע ספקולציות בכספי לקוחותיהם, חיים בגן עדן של שוטים.
אירופה כבר נכנסה לשלב השני של מיתון כפול. המטבע המשותף יצר אחידות כלכלית כמתוכנן. אך למרבה הצער, המדינות מהירות הצמיחה בגוש היורו נגררו לקצב הצמיחה האטי של מדינות הליבה.
בכל הנוגע לבריטניה - אל תתנו לתיקון הצמיחה כלפי מעלה ברבעון הרביעי של 2009 להטעות אתכם. תיקונים מטה ברבעונים שקדמו לו, פירושם שהצניחה בתוצר בין השיא לשפל גדולה אף יותר מ-6.2%. לעומת זאת, התיקון מעלה ברבעון האחרון נבע בחלקו מהשקעות ממשלתיות מוגדלות, ובחלקו מנהירת הצרכנים לחנויות בטרם יעלה המע"מ ל-17.5%. בהחלט ייתכן, אם בוחנים את הנתונים העדכניים לגבי הצריכה הפרטית והאבטלה, שנראה מיתון נוסף כבר ברבעון הראשון של 2010.
אך אל חשש. נאמר לנו שוב ושוב שבריטניה נמצאת בעמדה טובה לנצל את ההתאוששות בכלכלה העולמית. חולשת הליש"ט פירושה שמוקד הצמיחה ינוע מהביקוש המקומי ליצוא. זה היה מצחיק אלמלא זה היה כה רציני. המציאות היא כזאת: יותר ממחצית מהיצוא של בריטניה מיועד לאזור שכמעט שאינו צומח - אירופה. פחות מ-5% ממנו מגיע לשווקים המתעוררים הגדולים כמו סין, הודו וברזיל.
המיתון הותיר צלקות עמוקות בכלכלת בריטניה
היעדר ההשקעות יגולם במגמת הצמיחה של בריטניה - הקצב שבו הכלכלה יכולה לצמוח מבלי לחשוש מהתגברות האינפלציה. בתקופה שקדמה למשבר, הבנק המרכזי ומשרד האוצר הבריטי העריכו כי מגמת הצמיחה היא 2.5%-2.75%, אך המיתון הותיר צלקות עמוקות בכלכלה. השקעות ההון קוצצו ואינן חוזרות לצמוח. מגמת הצמיחה צפויה לרדת בתקופה שבה יש צורך לצמצם את החוב הציבורי - מה שיקשה מאוד על תהליך צמצום הגירעונות.
כל זה מתרחש כשהלחץ על ההשקעות הציבוריות צפוי לצמוח, כתוצאה מגידול בעלויות הבריאות של אוכלוסייה מזדקנת והצורך "להחכים" את כוח העבודה בבריטניה.
לכן, אף כי בשל שבריריות הכלכלה לא יהיה נבון להתחיל להדק את המדיניות המוניטרית באופן מיידי, לא ניתן יהיה להתחמק מכך לבסוף. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב הלאומי גדלים במהירות, וכל לירה המשמשת לתשלום לנושים היא לירה שלא ניתן להשקיע בחינוך, בתי חולים ובתי אבות.
כתוצאה מכך, העשור הקרוב צפוי להתאפיין במסים גבוהים ובהגבלת ההוצאות הציבוריות. הצריכה הפרטית וההשקעות הממשלתיות יצמחו באטיות לעומת שנות הפריחה. לבסוף, משאבים יופנו להשקעות וליצוא - אך זוהי כלכלה חולה, ויידרש לכך זמן ממושך.
היכונו לעשר שנים רעות בבריטניה
מאת לארי אליוט
11.3.2010 / 6:56