המדינה הגישה בשנה החולפת תביעות אזרחיות ביותר מ-750 מיליון שקל

>> התופעה הבולטת ביותר בפעילותה של הפרקליטות בשנה החולפת היתה התבססותה כשחקן פעיל בתביעות אזרחיות. המדינה התחילה לתבוע את זכויותיה ולא רק להתגונן. יותר מכך, הפרקליטות החלה להשתמש בתביעות אזרחיות כמכשיר להגברת ההרתעה מפני עבירות פליליות והפרות חוק. במשרד האוצר יכולים בהחלט לסמן את הפרקליטות כמקור הכנסה בלתי מבוטל לקופת המדינה.



למעשה, מפליא שלא נעשה בכלים אלה שימוש קודם לכן. החוק מאפשר למי שניזוק ממעשה פלילי להגיש תביעה הקרויה בשפה המשפטית "תביעה אזרחית נגררת לפלילים". החוק מקצר באופן משמעותי את הליכי הדיון בתביעה כזו, כי הנאשם כבר הורשע מעבר לספק סביר בכך שעשה את המעשה המזיק. כלומר, קל מאוד לניזוק לתבוע פיצויים ממי שכבר הורשע במעשה הפלילי שגרם את הנזק. למשל, עובד ציבור שגנב כספים מהמדינה והורשע בגניבה חשוף לתביעה להשבת הכספים שגנב.

משום מה עד לפני כשנה לא הוגשו תביעות כאלה. אבל בשנה האחרונה חל שינוי. היועץ המשפטי לממשלה היוצא מני מזוז היה זה שהתווה את הדרך: נטרול התמריץ הכלכלי לביצוע עבירות על ידי כלים אזרחיים. הפרקליטות האזרחית איתרה תיקים מתאימים להגשת תביעות אזרחיות והכינה תשתית משפטית מתאימה לפעילות הזו. את הפעילות מובילות המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, אורית סון, ומנהלת היחידה למיקור חוץ בפרקליטות המדינה, אורית קוטב.



התביעה הראשונה והתקדימית מסוג זה הוגשה לפני כשנה על ידי פרקליטות מחוז ירושלים נגד חבר הכנסת לשעבר עופר חוגי (ש"ס). חוגי הורשע בקבלת כספים במרמה מהמדינה לשם הקמת מכללה טכנולוגית, שלא פעל כלל להקמתה, וכן בזיוף מכרזים להסעות כדי שחברה בבעלותו תזכה בהם. המדינה תבעה ממנו 2.8 מיליון שקל.



הפרקליטות האזרחית איתרה בחודשים האחרונים תיקים המתנהלים בפרקליטויות המחוז הפליליות שעם סיום הטיפול בהם מתכוונת המדינה לבחון הגשת תביעה אזרחית בגינם. הנאשמים צריכים להתחיל לדאוג לא רק לחירותם אלא גם, לא פחות, לכיסם.



מאבק בהימורים



המלחמה באתרי הימורים לא חוקיים באינטרנט היא אחת הדוגמאות הבולטות למאבק משולב של רשויות האכיפה תוך שימוש בכלים אזרחיים ופיסקליים בנוסף לאפיק הפלילי. בחודשים האחרונים הבשילו ופורסמו לציבור שתי חקירות סמויות: פרשת "הימור מסוכן" ופרשת אתר האינטרנט internet1x2.com. המשטרה מנהלת עוד כמה חקירות סמויות, שטרם הבשילו.



המשטרה הקימה לפני כשנה וחצי כוח משימה מיוחד למאבק בהימורים במסגרת יחידת להב 433 לאכיפה כלכלית במשטרת ישראל ויחד עם פקיד שומה חקירות ירושלים במס הכנסה. את כוח המשימה מלווה צוות שהוקם לצורך העניין במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. בראש הצוות עומד ד"ר מאור אבן חן וחברים בו גם עורכי הדין ערן בנאי, מילכה מרגלית-ויסמן ויאיר גויכמן.



החקירות הסמויות כנגד ארגוני הימורים באינטרנט נמשכות בממוצע כשנה ולעתים אף יותר מכך. משך הזמן מנוצל לצורך מיפוי רשת ההפעלה במלואה מבעלי אתר ההימורים, דרך המפעילים, בוני האתר, ועד התומכים הטכניים. החוקרים עושים מאמץ לאתר את כל מרכיבי רשת ההימורים לפני החשיפה.



גם מעורבותן של חברות האשראי אשר סולקות תשלומים נבדקת. חברות האשראי אמנם מצהירות כי הן לא סולקות אתרי אינטרנט בלתי חוקיים אך לעתים החברות אינן יודעות כי נעשה בהן שימוש כזה. המעקב אחרי האתרים מאפשר גם איתור של חלק מהמהמרים, אשר מידע על רווחיהם נבחן בידי רשות המסים.



בפרשת אשכול אתרי ההימורים internet1x2.com צפויה הגשת כתבי אישום בקרוב. בפרשה זו נעצרו לפני כמה חודשים חמישה חשודים בהפעלת מערך הימורים מסועף באינטרנט שבראשו עמדו ישראלי המתגורר בחו"ל ואחיו מתל אביב. נעצרו גם חשודים בתמיכה הטכנית של האתרים וכמה מהמרים עוכב לבדיקה. במקרה זה האתר, שהפעיל דילריות למשחקי פוקר בשידור חי ואיפשר הימורים על מגוון ענפי ספורט, פעל באמצעות שרתי מחשב במזרח אירופה. ניהול האתר התבצע מבליז שבמרכז אמריקה. חוות דעת משפטית מיוחדת שגובשה בפרקליטות קבעה כי למרות שמיקום האתר בחו"ל ניתן לראות בהימורים עבירה המבוצעת בישראל.



בחקירת ההימורים הלא חוקיים באינטרנט שכונתה פרשת "הימור מסוכן" כבר הוגשו שלושה כתבי אישום נגד 22 נאשמים בעבירות ארגון הימורים, הלבנת הון ובעבירות מס. במקביל בדקו אנשי מס הכנסה את רווחי המהמרים והשוו אותם לדיווחי המס שהגישו על הכנסותיהם. מי שלא דיווח על רווחי ההימורים נדרש לשלם את המס. בפרשה זו חוסלה פעילותו של אתר הימורי ספורט שרווחיו חולקו למהמרים באמצעות שליחים כדי לעקוף את הצורך להשתמש בכרטיסי אשראי וחשבונות בנק. במקרה זה העריכו בפרקליטות כי מחזור פעילותו של האתר עד לסגירתו היה כ 290 מיליון שקל.



האיום הכלכלי מטריד את הנאשמים לא פחות מהאיום הפלילי. אולי יותר.



במקרה אחד ניסו סנגוריהם של חשודים בעבירות הימורים לשכנע את הפרק. ליטות להגיש כתב אישום במקום להתמודד עם חבות מס אזרחית. הסיבה היא הענישה הקלה יחסית ורף ההוכחה הגבוה הנדרש מהפרקליטות בתיקים פלי. ליים לעומת המהירות הרבה שבה מוטלים עיקולים על נכסיהם של נישומים שלא שילמו את חובם לרשות המסים.



שמירה על נכסי המדינה



במשרד המשפטים העריכו כי המדינה הגישה בשנה החולפת תביעות או הליכים משפטיים אחרים שהסעדים הכספיים שלהם מסתכמים ב-765 מיליון שקל. "שנת העבודה החולפת הביאה לפריצת דרך בגישה של משרדי ממשלה רבים להליך האזרחי וכיום ניכר כי הם רואים חשיבות רבה בנקיטת הליכים אזרחיים לשמירה על נכסי המדינה", אומרים במשרד.



התביעה האזרחית המשמעותית ביותר בהיקפה הכספי שהגישה המדינה השנה היתה תביעה נגד חברת התרופות "אומריקס", שבה תובעת המדינה את זכויות הקניין רוחני בהמצאת הדבק הביולוגי שנרשם - לטענת התביעה - על שם עובדי מדינה באופן אישי ולא על שם המדינה, על אף שפותח בשירות הציבורי. מדובר בתביעה בסכום של חצי מיליארד שקל שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים.



זו לא ההכנסה היחידה שמבטיח לייצר משרד המשפטים למדינה. חוק איסור הלבנת הון הפך להיות אבן שואבת להכנסות המועברות לקרן חילוט מיוחדת שמפעילה המדינה. כ-6 מיליון שקל קיבלה הקרן מרכוש שחולט בעקבות עבירות של הלבנת הון. עוד 3.5 מיליון שקל קיבלה המדינה מקנסות ועיצומים שהוטלו על פי חוק זה. בסך הכל הניב החוק למדינה 9.5 מיליון שקל, לעומת כ-6 מיליון שקל שהניבו קנסות וחילוטים בגין עבירות סמים.



האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים הוא הגוף המופקד על ניהול קרן החילוט. הוא זה שפועל למימוש הרכוש שחולט ומכירתו. לכל סוג עבירה קרן חילוט משלה. כספי קרנות החילוט מועברים למימון פעילותם של גופים שונים כגון עמותות, הרשות למלחמה בסמים, משטרת ישראל ועוד, בהתאם להחלטות מועצת החילוט שהוקמה לכל קרן.



בתחום המקרקעין נמצאת הפעילות של המדינה לקראת עליית מדרגה. הפרקליטות מתכוננת להגיש תביעות אזרחיות נגד מושבים העושים שימוש בלתי חוקי בקרקע חקלאית וגורמים לשינוי האופי החקלאי של היישוב. פרקליטות מחוז תל אביב מגבשת בימים אלה תביעות פרטניות שיוגשו על שימושים חורגים כאלה נגד מושב שייבחר כיעד ראשון לטיפול בבעיה.



מכשיר במאבק בארגוני הפשע המאורגן



תביעות אזרחיות משמשות גם מכשיר במאבק בארגוני פשיעה. יחידת התביעות בפרקליטות הגישה לפני כחצי שנה תביעה אזרחית לפינוי ממקרקעין בסדר דין מקוצר נגד שלום דומרני, הנחשב לאחד מראשי ארגוני הפשע. דומרני השתלט, לטענת התביעה, על כשני דונם של קרקעות מדינה במושב עוצם בדרום ובנה באזור מבנים לא חוקיים, חומת בטון ובריכה. גם עבריינים "קטנים" הם יעד לאכיפה אזרחית כזו. למשל, במחוז חיפה הוגש כתב אישום נגד אזרח שהזעיק שוב ושוב את מוקד 100 של המשטרה. לאחר שאותר והורשע, תבעה ממנו הפרקליטות את העלויות שגרם למשטרה בקריאות השווא.



המדינה תובעת בכמה מקרים את עלויות הפינוי של בנייה בלתי חוקית במקרים שבהם נדרשה הוצאה גבוהה במיוחד. לפני כחודשיים הגישה המדינה ארבע תביעות כאלה לבית משפט השלום בחיפה בגין הוצאות שנשאו המשטרה ומשרד הפנים לצורך פינוי והריסת מבנים בלתי חוקיים בכפר קרע, בבת שלמה, במושריפה ובמועאוויה. הפיצויים שתבעה המדינה היו בסכומים הנעים בין 90 אלף לכ-200 אלף שקל.



בפרקליטות אומרים כי "בתחום זה מטופלת גם התופעה של עבריינות המבוצעת על רקע אידיאולוגי ומקודמות תביעות להשבת עלויות פינוי מאחזים בלתי חוקיים". לפני מספר חודשים הגישה המדינה שתי תביעות להשבת עלויות פינוי והריסה באום אל פאחם ובהתנחלויות הבלתי חוקיות גבעת להבה ומצפה עמי.