>> ב"בית של סוזאן" בשכונת תלפיות בירושלים עמלו השבוע שני נערים בני 17 על יצירת מחרוזת משובצת באבני זכוכית. שניים אחרים עסקו בהתקנת פמוטים. עד יום ראשון ישלימו הנערים הרכבה של עשר מחרוזות כאלה ועוד עשרה פמוטים, ואז הם יישלחו לארגונים במשק שיעניקו אותם כשי לעובדים לקראת הפסח.
באותה שעה, בשכונת התקווה שבתל אביב, בחלל הנקרא "ביטוי צרוף", עסקו כמה נערות ביצירת כלי יודאיקה. מוצרים אלה יישלחו בימים הקרובים לכמה משגרירויות ישראל בעולם.
בשני המקרים התמורה עוברת בחלקה לבני הנוער ובחלקה לאחזקת המקום שבו הם הם מכינים את המוצרים. שני הפרויקטים, שיצאו לדרך לפני שלוש שנים ומכונים "נקודת מפנה", מנוהלים על ידי הבנק הבינלאומי, הג'וינט ועמותת מתן, העוזרת ליצור קשר בין גופים עסקיים לאוכלוסיות מיוחדות.
הבית של סוזאן וביטוי צרוף הם שניים מתוך עשרות מיזמים תעסוקתיים ברחבי המדינה (בהם בית השאנטי בתל אביב, שבאחרונה פתח "סניף" מדרום לבאר שבע) שבהם מועסקים בני נוער בסיכון ומבוגרים בעלי מוגבלויות המייצרים, תמורת שכר סמלי, מוצרים המגיעים לשוק המתנות הישראלי, בעיקר כשי לעובדים לקראת החגים.
מדובר במוצרי שי מגוונים - מתקנים לעפרונות, חרוזים, מעמדים למצות, מגנטים למקרר, כיס לאפיקומן ומוצרי מאפה. גם האריזות למוצרים מיוצרות בדרך כלל על ידי אוכלוסייה מיוחדת זו. "משנה לשנה גדל מספר החברות הרוכשות עבור עובדיהן מוצרי שי שיוצרו בידי בני נוער בסיכון או מבוגרים בעלי צרכים מיוחדים", אומרת אהובה ינאי, מנכ"לית מתן. ינאי אומרת שהחברות רוכשות את המוצרים לא רק כשי לקראת החגים, אלא גם כדי להעניקם לעובד המציין אירוע משפחתי כגון נישואים.
ינאי טוענת שתופעה זו, של מתן שי שיוצר בידי אוכלוסייה מיוחדת, נמצאת רק בתחילת דרכה והיא עדיין לא צברה מספיק תאוצה. "החברה בישראל עדיין מתקשה לקבל את השונה", היא אומרת. "הדעות הקדומות עדיין קיימות. רובנו לא מבינים שלנכים, לעיוורים וליתר האנשים המוגבלים יש יכולות מדהימות".
בין החברות שכן הבינו, מונה ינאי את כלל תעשיות, eci, טבע, הבנק הבינלאומי, בנק אוצר החייל ונטוויז'ן. "קיימות גם כמה חברות היי-טק וגם משרד עורכי דין גדול הרוכשים מתנות שיוצרו על ידי בעלי מוגבלויות, אך הם מעדיפים שלא לפרסם זאת ברבים. זה סוג של מתן בסתר, כנראה".
יעקב אלוש, מנכ"ל חברת ועדים, הסוקרת את פעילותן של הנהלות ועדי עובדים בתחום הרווחה, אומר שחלקו של שוק המתנות שמקורו באוכלוסיות המיוחדות מהווה כיום פחות מ-0.5% משוק המתנות המסורתי - 10-11 מיליון שקל בשנה, בהערכה נדיבה, לעומת שוק של 2.2 מיליארד שקל בשנה.
"בהחלט קיים טרנד של מתן שי לעובדים שיוצר על ידי אוכלוסיות מיוחדות. מדובר במתנות לא יקרות, שאינן יכולות לעמוד בפני עצמן, אלא רק כשי נוסף", הוא מסביר. "העמותות המציעות מוצרים אלה החלו בשנה האחרונה להשתתף בירידי מתנות המיועדים לוועדים, ואני מעריך ששוק המתנות ממקור זה ימשיך לגדול".
הפרה הקדושה שאיש לא נוגע בה
שוק המתנות לעובדים צלח ללא פגע את המשבר הכלכלי של 2008-2009. "בפסח הקודם", אומר אלוש, "שוק המתנות ניצל, מכיוון שהנהלות החברות קבעו את התקציבים למטרה זו בדצמבר-ינואר, וכשהחלו להבין את גודל המשבר, בפברואר 2009, כבר היה מאוחר ואי אפשר היה לשנותם. שוק המתנות של פסח 2010 כבר נהנה מהתאוששות שלאחר המשבר".
לדברי אלוש, שוק המתנות הוא פרה קדושה שאיש אינו נוגע בה. "בכל שנה, גם בעת מלחמה, משבר פוליטי או מיתון כלכלי, שוק המתנות גדל בהיקף של 5%-10%. היקף המתנות לעובדים לקראת פסח 2010 כבר גדול ב-200 מיליון שקל לעומת פסח בשנה שעברה, וב-350-400 מיליון שקל לעומת פסח 2008, למרות הטלטלות שעבר המשק".
העובדה שוועדי העובדים הגדולים נהפכו לכוח צרכני משמעותי מאפשרת להם להשיג מחירים נמוכים בכ-10% או יותר לעומת אלה הקיימים בחנויות. לפי אלוש, היבואנים, בעיקר בתחום מוצרי האלקטרוניקה, מציעים לוועדים מוצרים זולים יותר - וכדי להתמודד מול התקוממות אפשרית מצד בעלי החנויות נגדם, הם מציעים לוועדים דגמים שאינם נמכרים כביכול בחנויות. "זו תרמית קטנה שעובדת יופי", מעיד אלוש.
מתנות אחרות נרשמות כמבצעים. למעשה, כיום ניתן לרכוש אפילו מכוניות באמצעות מבצעים שעורכים יבואני הרכב לקראת החגים, בשיתוף עם הנהלות החברות והוועדים. יבואני פולקסוואגן, אאודי, שברולט ופיאט מציעים את מרכולתם לעובדים בהנחה של 5%-15%. "העוצמה הצרכנית של הוועדים גדולה מהעוצמה שהם משקיעים בניהול מאבקי שכר", אומר אלוש.
הנחשקות: המתנות החסכוניות
מהן המתנות הנפוצות? סיגל בן צבי, המנהלת ירידי מתנות לעובדים, אומרת שלקראת הפסח הקרוב, בראש רשימת המתנות נמצאות המתנות החסכוניות, למשל, קומקום חשמלי שמרתיח מים תוך שלוש שניות, סיר טיגון המסתפק בכף שמן לכל ק"ג צ'יפס או כדור אקולוגי לכביסה שמפחית את הצורך באבקת כביסה. גם סלסילות שי עם מוצרים אורגניים מככבות בראש הרשימה.
"פעם המתנות לעובדים היו קולקטיביות: כולם קיבלו טוסטר אובן, שמיכת פיקה, קומקום חשמלי או מנגל", אומרת בן צבי. "המתנות האלה מצאו את דרכן מהר מאוד לבוידעם. כיום העובד מפונק ודורש מגוון מתנות". חלקם של תווי הקנייה בשי לחג ירד השנה מתחת ל-25% מהשוק. תווי השי איבדו מהאטרקטיביות שלהם עקב מגבלות שהטילו רשתות השיווק בעת המימוש בקופות. למשל, תו קנייה שערכו 100 שקל מומש ב-90 שקל בלבד.
ואולם אריאל גנות, מנכ"ל חברת גמא ניהול וסליקה, עדיין רואה בתווי הקנייה מתנה חשובה. "המשבר הכלכלי גרם לכך שעובדים המקבלים תווים מנצלים חלק גדול מהם לרכישת מזון ולא לרכישת ביגוד או גאדג'טים, העשויים להיחשב כמותרות. מאחר שההכנסה הפנויה נפגעה עקב המשבר ויחד עמה התערער הביטחון התעסוקתי, עובדים רבים מעדיפים לרכוש מוצרים המתקשרים לקיום היומיומי. אני מציע למעסיקים שיעניקו את השי זמן ניכר לפני החגים, ולא כשהם כבר בפתח, כדי לתת לעובדים אפשרות לתכנן בנוחות את קניותיהם ולתת להם את התחושה שהם ביצעו אותן נכון".
career@themarker.com
הפסח הזה כולו חברתי
מאת חיים ביאור
11.3.2010 / 6:56