לגימה מווייטנאם

ניו יורק טיימס



המקום יכול היה להיות כל מבשלת בירה אירופית טיפוסית. היו שם שורות ארוכות של שולחנות עץ מוכתמים; כוסות בירה של ליטר ושל חצי ליטר תלויות על ווי מתכת; ושני מכלים מעוצבים המשמשים לבישול הבירה. ואולם באחר הצהריים החמים האלה של נובמבר, לא הייתי בפילזן, במינכן או בברוז'. הייתי בהואה ויין ברוהאוס בהו צ'י מין סיטי שבווייטנאם.

האוויר היה לח, וברקע התנהלו שיחות שקטות בווייטנאמית. זה הפתיע אותי. בהתחשב בכך שהמייסד של הואה ויין הוא קונסול כבוד של צ'כיה, דימיינתי המוני זרים אירופאים משיקים את כוסותיהם ביחד. ואולם הקהל היה מורכב מגברים וייטנאמים צעירים לבושים במכנסיים ובחולצות מכופתרות, על צוואריהם תלויים תגים, ומזוגות המשוחחים מתחת לעצים גדולים המסוככים עליהם. הם חלק מהדור הגדל בווייטנאם, של צעירים בעלי מקצועות מודרניים.



בתחילת מסע הבירה שלי במדינה הארוכה והצרה, נהניתי מהציפייה בנוגע למה שאני עתיד לחוות, בזמן ששתיתי שני בקבוקים שנשאו את התווית של הואה ויין'ס הואוונר. הבירה המרעננת ביאה ואנג (בירה צהובה), המכונה באירופה גולדן לאגר, היתה בעלת טעם מריר מהכשות - בין פילזנר צ'כית ללאגר בסגנון מינכן. הביאה דן (בירה שחורה), בירת לאגר כהה, היתה מרירה בהרבה והיתה בעלת טעם מדהים של לתת קרמל. שתיהן היו נהדרות.



מי שמבקר בווייטנאם בפעם הראשונה עשוי להיות מופתע ממגוון הבירות המקומיות. נראה שלכל עיר יש בירה הנקראת על שמה (ביאה קאן תו, ביאה סייגון, ביאה האנוי, ביאה הואה וכו'). ואולם בעשורים האחרונים השתנתה תרבות הבירה הווייטנאמית ואימצה את הסגנונות האירופיים המסורתיים, במקביל לאימוץ של בירה בסגנון מקומי, הנקראת ביאה הוי. הבירה הזאת כה פופולרית בקרב כ-4 מיליון התיירים המבקרים במדינה בכל שנה, עד ששתיית ביאה הוי ברחובות האנוי נהפכה לחלק בלתי נפרד מטיול בדרום מזרח אסיה, בדיוק כמו הזמנה של פאד תאי בבנגקוק.



בהו צ'י מין סיטי שוכנות מבשלות בירה קטנות רבות בסגנון אירופי, שרובן ממוקמות במרכז העיר, וחלקן טוענות כי הן מכינות את הבירה ומוזגות אותה על פי הכללים הבוואריים, המכונים reinheitsgebot. ההשפעה האירופית ניכרת לעין גם בשני פאבים נוספים שבהם ביקרתי בהו צ'י מין סיטי: נגוין דו בראוהוף, מסעדה קטנה שמגישה בירה בשם אדלר בראו לצד מאכלים גרמניים כמו שוויינסהקסה (שוק חזיר צלוי המוגש עם כיסוני תפוחי אדמה ועם כרוב חמוץ) ומאכלים וייטנאמיים מסורתיים כמו צלופחים. הפאב השני נמצא מול התיאטרון המקומי, ונקרא מסעדת ומבשלת האריה. יש בו ציורי קיר עצומים של אוקטוברפסט - פסטיבל מסורתי של התרבות הבווארית שנערך כל שנה באוקטובר במינכן שבגרמניה - שבהם נראים חוגגים בבגדים בוואריים מסורתיים.



כשמתקדמים צפונה מהו צ'י מין סיטי, מגיעים לעיר הנופש הפופולרית בווייטנאם, נהא טראנג. בסתיו האחרון פגעו טייפונים בחופי העיר, אך מבשלת לואיזיאן הממוקמת בחלקו הדרומי של מרכז העיר המשיכה לפעול כרגיל. יש בה מפגש של השפעות תרבותיות: הסגנון הצפון אירופי הקלאסי שהותאם לטעמים הטרופיים של דרום מזרח אסיה.



בתור התחלה, הזמנתי בירה בשם קריסטל אייל מהחבית, שאותה מכינים עם פסיפלורה ועם פרי מקומי בשם רמבוטן, פרי טרופי הדומה לליצ'י. היה לה טעם עדין הדומה לדבש, וסיומת חמצמצה מרירה. לאחר מכן שתיתי בירת חיטה מהחבית, בטעם פסיפלורה, גרסה מקומית של בירה בלגית קלאסית. הבסיס של הבירה הוכן מתערובת של גרגרי חיטה מקומיים ומיובאים ומתערובת צמחים המורכבת מתפוז ומכוסברה, המשמשת ליצירת טעמה של הבירה, המתאימה לארוחה עם מאכלי ים טריים.



טיול בירות בווייטנאם לא יהיה מושלם בלי ביקור בהאנוי כדי לטעום את הבירה המקומית הפופולרית ביאה הוי. הבירה, הנצרכת על ידי כל שכבות האוכלוסיה המקומית, לא מפוסטרת ולא משומרת. היא מיוצרת לפני הזריחה ונהוג לשתות אותה לפני השקיעה. אפשר לראות אנשים ששותים אותה כמעט בכל מקום. המקומות הטובים ביותר להזמין בהם את הבירה מגישים אותה קרה וצלולה, עם טעם הדומה לאורז ועם רמזים של כשות.



איפה שותים?



בהו צ'י מין סיטי:



הואה ויין ברוהאוס: 28 bis mac dinh chi street, district 1; 84-8 3-829-0585; hoavien.vn



נגוין דו בראוהוף: 98 nguyen du street, district 1; 84-8 3-822-6891



מסעדת ומבשלת האריה: 11c lam son square, district 1; 84-8 3-823-8514



בנהא טראנג:



מבשלת לואיזיאן: lot 29, tran phu street; 84-58 3-521-948 /831; www.louisianebrewhouse.com.vn



בהאנוי:



מקומות רבים שבהם מוגשת הבירה ביאה הוי ידועים בדרך כלל על פי הכתובות שבהן הם נמצאים. יש תחלופה רבה - מקומות נפתחים ונסגרים, וחלקם עוברים למקום אחר. צריך רק להתבונן סביב ברחוב ולזהות בקלות את האנשים שישובים על כיסאות פלסטיק קטנים ולוגמים בירה בכל שעות היום. אפשר לנסות את רחוב נגוק הא (19c ngoc ha street, ba dinh dinh district) ורחוב האנג טרה 22 (22 hang tre street, hoan kiem district).



ביזנס & פלז'ר



ד"ר אמיר קליביצקי



רופא ילדים



אוכל מכל העולם



"בהו צ'י מין סיטי יש אינספור אופציות גסטרונומיות: אוכל וייטנאמי, צרפתי, איטלקי, רוסי, גרמני, ספרדי, ים תיכוני, הודי, יפני, קוריאני, סיני, ברזילאי, מקסיקני - והכל באיכות ובמחיר אטרקטיביים למדי. העיר היא גם מקום מצוין לערוך בו קניות, והשוק המועדף עלי הוא 'סייגון סקוור' - מאות דוכנים צפופים בבניין גדול, מקורה וממוזג, המוכרים מכל טוב: בגדים, תיקים ושעונים, חלקם מקוריים וחלקם חיקויים באיכות טובה, כולם של מותגים גדולים כמו גאפ, קיפלינג ואחרים. כמו בכל מקום במזרח, כדאי וחשוב להתמקח".



רענן סעד



משנה למנכ"ל ביטוח ישיר



בין הטרסות



"בצפון וייטנאם שוכנת העיירה סאפא, שמשמשת בסיס לטיולים באזור. התיירים נוהרים אליה בגלל הנוף המרשים, טרסות האורז המתפרשות על הרים ירוקים ובעיקר בגלל השבטים שחיים שם. מומלץ לצאת לטיולים בטבע ולבקר בשווקים שבהם מציעים בני השבטים את מרכולתם. אנחנו הגענו לשם לאחר לאחר נסיעה ארוכה ברכבת, היה קר, ירד גשם, וכל מה שחיפשנו היה מקום חם לנוח בו. מצאנו מלון מעולה בשם 'ויקטוריה', עם אח מבוערת ושירות מצוין". אתר המלון: tinyurl.com/474sd9



אייל שוקר ראש דסק וייטנאם בקבוצת הלמן-אלדובי



מול אורות העיר



"מלון caravelle שוכן במרכז העסקים, הקניות והתרבות של הו צ'י מין סיטי, מול בית האופרה של העיר ובמרחק 8 ק"מ בלבד משדה התעופה. המלון, בן חמישה כוכבים, מציע שירותים ברמה בינלאומית, הן מבחינת החדרים והן מבחינת חדרי הישיבות המצוידים. גולת הכותרת היא בר פתוח על גג המלון, שבו אפשר לנוח אחרי יום עבודה מתיש, עם הופעות של להקות מקומיות ומערביות על רקע אורות העיר". אתר המלון: caravellehotel.com



אורי ניר וינטר הבעלים של "המכינה הבינתחומית לעיצוב ולאדריכלות"



לתפור לפי הזמנה



"הוי אן היא עיר קטנה ועתיקה, כמעט כפרית, בחוף המזרחי של וייטנאם. היא מאופיינת בין השאר באדריכלות סינית, והיא אחת הערים היחידות בווייטנאם שלא נהרסו במלחמה. זאת עיר של בעלי מלאכה, וברחובות ניצבות חנויות רבות של אומנים העוסקים באומנויות מסורתיות. בשווקים יש דוכנים צפופים של חייטים, כולל שולחנות ענקיים עליהם פרוסים שלל בדים ומכונות תפירה. שם תפרו לי על פי מידותי (הגדולות יחסית למידות הממוצעת שם) את ה'אאו-יאי', הבגד הווייטנאמי המסורתי, שאני נוהגת ללבוש עד היום".