בשנים האחרונות החלו זרים הרפתקנים להסתכל מעבר לאורותיה של בואנוס איירס, אל מקומות השוכנים באזוריה הכפריים של ארגנטינה. עם זאת, רק מעטים מרחיקים לכת כמו הסופר הפיננסי והמשקיע דאג קייסי, שפיתח את פרויקט אסטנסיה דה קפייטה (estancia de cafayate). קייסי, המכנה את עצמו "אנרכו-קפיטליסט", היה חברו של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון כשלמד באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון הבירה.
כשהם מגיעים לבואנוס איירס, ככל הנראה לאחר שנאלצו לנסוע לשדה תעופה אחר, צריכים רוכשים פוטנציאלים לטוס שעתיים צפונה לעיר המרכז הפרובינציאלית סלטה ולאחר מכן לנהוג שלוש שעות וחצי לעמק הירוק של קפייטה, הדומה לנווה מדבר.
"טיילתי בכל העולם, ובמקום הזה יש את כל מה שאני רוצה. יש לנו כאן אוויר נקי, מסלולי טיולים נפלאים, יין מעולה ואוכל מצוין, וארגנטינה באופן כללי מציעה שילוב אידיאלי בין תרבות לבין אקלים נוח - ובעלות נמוכה, השווה ל-10% מהערך של כל דבר דומה שאפשר למצוא באירופה, לדוגמה", אומר קייסי.
פרויקט הפיתוח, המשתרע על פני 5,500 דונם, נמצא במחוז שבו תעשיות התיירות והיין - במיוחד יינות לבנים בטווח המחירים הבינוני, העשויים מענבי טורונטס - מביאות לשגשוג ניכר, שלא לדבר על הכנה ליחידות דיור ולמסלולי גולף. כ-500 מ-1,200 הדיירים של העיר הסמוכה קפייטה עבדו באתר הפיתוח בשלוש השנים האחרונות, והמספר צפוי לעלות.
קייסי חוזה כי כשתושלם בנייתם של המתקנים המשותפים באסטנסיה דה קפייטה ב-2014, כבר ייבנו 50 מתוך 360 בתים מתוכננים. החלקות נמכרות במחיר ממוצע של 65 דולר למ"ר, ושטחן נע בין 1,500 מ"ר ל-17 אלף מ"ר. בארגנטינה, קרקעות לבתי יוקרה מתומחרות לרוב בדולרים אמריקאיים. עלויות הבנייה הן 1,200 דולר למ"ר, בממוצע.
"כמו בארה"ב לפני 50 שנה"
כשליש מהחלקות בפרויקט כבר נמכרו, ורבים מהקונים הם מנויים של עלון ההשקעות של קייסי, המופץ במייל, פרט שמסביר מדוע בנוסף ל-15 ארגנטינאים, רכשו אזרחים מ-18 מדינות שונות נכסים בפרויקט הפיתוח. רוברט מור, תושב מונטנה, אומר כי בעמק קפייטה "יש את אותה תחושה כמו בארה"ב של לפני 50 שנה. האקלים היבש והשמשי בצפון ארגנטינה דומה לזה של מערב ארה"ב", אומר מור, אב לשלושה ילדים בוגרים. הוא צופה כי כשיושלם ביתו, "זה יהיה מקום נהדר לכנס בו את כל המשפחה".
רג' שאפל, יועץ פיננסי בגמלאות מאונטריו שבקנדה ומנוי ותיק על עלון ההשקעות של קייסי, אומר כי הוא כבר החליט להשקיע בפרויקט, בשל הבטיחות של החיים בעמק וכן בזכות "מערכת היחסים המצוינת עם הקהילה המקומית". שאפל ורעייתו קרול מתכננים לבלות מדי שנה בקפייטה, ולנצל את מזג האוויר החמים בחצי הדרומי של כדור הארץ בשעה שקר וגשום בקנדה.
"אנחנו חושבים שמדובר בתמורה טובה לכספנו. לדוגמה, העלות של כל דבר בפלורידה תהיה גבוהה בהרבה, וכאן ניהנה מסגנון חיים בריא בכפר עם אנשים הדומים לנו", אומר שאפל.
הטבע, היין והגולף הם מקורות המשיכה העיקריים לאסטנסיה דה קפייטה. גם בפרויקט המתחרה, אסטנסיה וילה מריה, מציעים סוסים - ואפילו גישה נוחה יותר. וילה מריה, המרוחק רק 20 דקות במכונית משדה התעופה הבינלאומי של בואנוס איירס וכשעה ממרכז העיר, שימש בעבר כחווה. כעת, נהפכה האחוזה בסגנון טיודור השוכנת במתחם למלון יוקרה השוכן בין מדשאות מטופחות, עצי דקל ואלון גבוהים ועץ שקמה.
לפי פדריקו בליזניוק, מנהל פידושיה קפיטל גרופ המפתחת את פרויקט הדיור, ייבנו הבתים ב-816 חלקות נפרדות שישתרעו על פני 6,240 דונם, ב-15-20 השנים הבאות. שטח החלקות בווילה מריה נע בין 2,000 מ"ר ל-2.5 דונם, ומחירן בין 40 ל-120 דולר למ"ר, בהתאם לגודל המגרש ולמיקומו. בית של 300 מ"ר, השוכן על קרקע של 3,000 מ"ר, יעלה כ-350 אלף דולר - בנוסף לעלויות של בניית מטבח, שירותים ובריכה.
הסוסים נשמרים בתוך שטחי וילה מריה. 45 מהם, המשמשים את אורחי המלון למשחק פולו ולרכיבה, יהיו נגישים גם לדיירי המתחם. משקיעים שאינם משחקים פולו יוכלו לצפות במשחקים הרבים, המופיעים תדיר בלוח הזמנים של וילה מריה. יש גם תוכניות לבנות מתקני ספורט נוספים במקום, כולל מסלול גולף ומועדון טניס.
בליזניוק מאמין כי רבים מבעלי הבתים יבנו גם אורוות בבתיהם. "מסיבות רבות הקשורות לעלויות עבודה, לאקלים ולתרבות המקומית, החזקת סוס בארגנטינה היא פחות יקרה מבצפון אמריקה או באירופה. המשקיעים צריכים לשלם כ-1,000 פסו בחודש (260 דולר) לאורווה", אומר בליזניוק.
25% מהחלקות בווילה מריה כבר נמכרו, וכרגע מתנהלות באתר עבודות התשתית לקראת תחילת הבנייה, לדברי בליזניוק. הוא צופה כי שליש מהבתים יירכשו על ידי משקיעים זרים, במיוחד מברזיל. "ברזיל היא שוק עצום עבורנו. אתה יכול לרדת לכאן מסאו פאולו בשישי אחר הצהריים לסוף שבוע ארוך. גם ניו יורק נמצאת במרחק של טיסת לילה מכאן", הוא אומר.
אך גם אם נניח שהבנייה ועבודות התשתית המשותפות יושלמו בהתאם לחוזה, עד כמה בטוחה ההשקעה בנדל"ן בארגנטינה? בסוף 2008 הורתה הנשיאה כריסטינה פרננדז, במהלך שנוי במחלוקת, על הלאמתן של עשר קרנות הפנסיה הפרטיות במדינה. ברט רוזן, מנהל תיקים באקספלורדור קפיטל מנג'מנט בבואנוס איירס, אופטימי: "הארגנטינאים מאמינים בקרקעות ובנכסים ממשיים כמקומות ששומרים על ערכם, משום שאפילו אם הפסו יורד מול הדולר, הקרקע שומרת על ערכה המלא או על רובו הגדול בטווח של שנים, במונחים ריאליים או דולריים".
וילה בעשירית המחיר
מאת ניק פוסטר | ניו יורק טיימס
11.3.2010 / 9:27