העצמאות של מבקר המדינה עולה לנו ביוקר

המאבק על השכר מזוהה בתקופה האחרונה עם בנק ישראל. אין יום שאין בו חדשות בעניין. נגיד בנק ישראל סטנלי פישר היה רוצה לקבוע בעצמו את גובה השכר בבנק, בלי לערב כלל את הממונה על השכר. לעומת זאת, הממונה אילן לוין עושה הכל כדי להישאר בתמונה, אף שהוא לא מקבל תמיכה ראויה משר האוצר יובל שטייניץ, שמסתתר הרחק מהעין הציבורית.

ואולם יש גוף שכבר הצליח לזרוק את הממונה מכל המדרגות. מדובר במשרד מבקר המדינה, שקובע את שכר עובדיו לפי נוסחה שנקבעה לפני עשרות שנים, בלי ביקורת חיצונית, בלי שהציבור יודע איך נעשה החישוב ובלי מעורבות כלשהי של לוין.

המבקר, מיכה לינדנשטראוס, הוא אמנם חסיד של שקיפות, אך היא נעלמת כאשר הדבר מגיע לנושא השכר במשרדו. עד 2007 היה המבקר מפרסם את טבלאות השכר של עובדיו באופן פומבי דרך ועדת הכספים. ואולם בשנים האחרונות נעלמו הדיווחים, אין להם זכר בפרסומי המשרד והציבור נותר בעלטה - כי המבקר לא רוצה שנדע כמה מרוויחים אצלו יותר מאשר בשאר משרדי הממשלה. "נתוני השכר יפורסמו בקרוב", אומר על כך דובר המשרד, שלמה רז.

מצב לא ראוי זה הושג בשם קדושת ה"עצמאות" של המבקר. כאילו אם הממונה על השכר יפקח על שכר עובדי המבקר, כמו על כל משרד אחר, המבקר יאבד את עצמאותו. זה כמובן קשקוש גמור, שדומה מאוד לקשקוש שנשמע מצד בנק ישראל.

נוסחת השכר במשרד המבקר (בהתאם להחלטה של ועדת גלוברזון מ-78') מביאה בחשבון ארבעה מרכיבים: שכר עובדי בנק ישראל, שכר רואי החשבון, שכר המשפטנים בשירות הציבורי ושכר האקדמאים במדעי החברה והרוח. אבל החישוב נעשה במשרד עצמו, ואין אנו יודעים אם הוא נכון. עובדה שגם בשנים רעות השכר במשרד המבקר רק עולה.

לדוגמה, בתחילת 2009, בזמן המשבר העולמי הקשה שגרם לירידת שכר במגזר העסקי ולהקפאתו בציבורי, קיבלו בכל זאת עובדי משרד המבקר תוספת שכר של 3.64% בדרג המינהלי ותוספת של 5.64% לעובדי הביקורת - תוספת שכר של 465-961 שקל בחודש.

התוצאה היא שהשכר במשרד המבקר גבוה הרבה יותר מהשכר בשאר משרדי הממשלה. גם תקציב המשרד צומח בקצב מדהים. שכר מנכ"ל משרד המבקר המדינה, למשל, גבוה בכ-12 אלף שקל משכר מנכ"ל של כל משרד ממשלתי אחר (45 אלף שקל לעומת 33 אלף).

זה קורה משום שאין פיקוח של אגף התקציבים על תקציב המבקר, ואין פיקוח של לוין על שכר עובדי המשרד. זו דוגמה מצוינת לתהליך ההשמנה שעובר גוף ציבורי שאין עליו מורא הפיקוח. זה גם מה שקרה בעבר בבנק ישראל ומה שיקרה בעתיד עם חוק בנק ישראל החדש; כי כאשר החתול איננו - העכברים חוגגים.