סערה בכוס קפה

>> כשלבניין מגורים שקט ורגוע נכנס דייר עם כוונות יזמיות - הדברים יכולים להידרדר מהר מאוד למלחמה כוללת על הבית, וזה בדיוק מה שקורה בשדרות מוריה בחיפה - מלחמת שכנים שנמשכת כבר 16 שנה בין בעלי דירות בבניין, לבין משפחת יזמים שרכשה את קומות הקרקע והקומה הראשונה של המבנה, ורצתה להקים בהן בית קפה.



מדובר במבנה מגורים ישן בן שבע דירות בשדרות מוריה 31 בחיפה, שמובילות ממרכז הכרמל לשכונת אחוזה. השדרות נהפכו בשני העשורים האחרונים לציר מסחר ובילוי הכולל לאורכו מסעדות ובתי קפה. לעובדה זו משמעות גדולה, משום שהחל משנות התשעים מנסים בעלי הדירות התחתונות במקום להופכן לבית קפה, ובעלי הדירות שמעליהן מתנגדים נחרצות להליכים. לא סתם כתב שופט בית משפט השלום בקריות, ערן נוה, שהוציא באחרונה פסיקה לגבי הבניין האמור, "בפרפראזה על מילותיה של הסופרת המנוחה לאה גולדברג ניתן לומר, כי מוקדו של הסכסוך התגלע לא בשאלת ?הנאה הדירה', כי אם בשאלת ?הנאים השכנים'".

ב-1994 נעשה נסיון ראשון על ידי בעלי דירה באותו מבנה לערוך שינוי לדירות הקרקע שלהם ולהסב אותן לבתי עסק. על רקע זה ועל רקע תביעה שהגישו השכנים, החליט בית משפט השלום בחיפה כי מדובר בפעילות בלתי חוקית, והסבת השטחים לבתי עסק נעצרה.



בעלי דירות אלה מכרו אותן ליזמים, שרכשו את קומת הקרקע ואת הקומה הראשונה של אותו מבנה, וב-2003 החלו לפעול כדי להכשיר את השטחים שלהם לשם הקמת בית קפה. שוב פנו השכנים לבית המשפט, הפעם לבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, שחתם על צו האוסר על ביצוע הריסת קירות פנימיים המשמשים אלמנטים קונסטרוקטיביים.



בהמשך הגישו השכנים בקשות לצו מניעה נגד עבודות בנייה והריסה בבניין, צו שיורה לבעלי הדירות להשיב את מצב הבית לקדמותו, צו למניעת שינוי ייעוד הבניין וצו למניעת השתלטות על רכוש משותף ועל הגינה המשותפת. בין היתר, הראו כי היזמים הרסו חלק מגדר הבית המשותף, עקרו עצים, קקטוסים ושיחי נוי, הגביהו את מפלס הגינה ועוד.



לכל אורך הדרך טענו השכנים, כי מטרת היזמים היתה לקבוע עובדות בשטח על מנת להקים בית קפה, וזאת בטרם השיגו אישורים חוקיים מהרשויות להפעלת בית הקפה.



לטענת השכנים - היזמים, משפחת ידיד ומקורביהם, פעלו באופן דומה בשלושה מבנים אחרים בציר מוריה, שם רכשו דירות וניסו להמיר אותן לעסקים מסחריים - אלא שבכל שלושת המקרים הם נבלמו על ידי בתי המשפט, בעקבות תביעות שהוגשו על ידי השכנים.



על כך העיר השופט נוה כי הממצאים העובדתיים תומכים בטענות הדיירים. "אין מדובר, כטענת הנתבעים, בגיבוב של ?עדויות שמועה', אלא בתיקים מהם ניתן ללמוד על דרך פעולה אגרסיבית החוזרת על עצמה, ואשר אינה נרתעת מפעולה חד צדדית ללא היתר חוקי ולמורת רוחם של השכנים הוותיקים בכל אותם בניינים", כתב השופט.



ומה אמרו הנתבעים? לגבי העץ, טענו כי רק רצו לעקור את שורשיו שחדרו מתחת לדירותיהם; עוד טענו, כי העבודות נועדו לשפץ את הדירות ולהשכירן, ואולם השופט דחה את הטענות. לגבי העבודות שנעשו בתוך הבית פסק כי מדובר בהסרת קירות רבים, כולל קירות תומכים, והדבר תואם יותר ניסיון להכשיר שטח רחב להפעלת בית קפה ולא שיפוצים פנימיים. בכל מקרה, כתב השופט, לא היתה ליזמים כל זכות לפגוע ברכוש המשותף ו/או לשנות את חזית הבית והגינה ללא אישור שאר הדיירים.



הנתבעים גם ביקשו צו שיאפשר להם להשלים את העבודות, היתר לעקור את עץ הפיקוס בחזית הבית, ששורשיו חדרו אל מתחת לדירה שלהם, צו למסירת מפתחות למחסן ובקשות נוספות, שרובן נידחו על ידי בית המשפט, ואשר העידו על היחסים הקשים ששררו בינם לבין השכנים.



היזמים אף הגישו תביעה נגדית לפיצויים כנגד השכנים, שנדחתה על ידי השופט נוה. בין היתר, טענו כי השכנים תלו מודעות בכניסה לבניין בדבר הליכים משפטיים וצווי מניעה שננקטו כנגד היזמים, והבריחו שוכרים פוטנציאליים.



השופט נוה הגדיר את הטענות האלה כתלונות קוזק נגזל. "הנתבעים הם האחראים המרכזיים, אם לא הבלעדיים למהומה שהתחוללה בין דיירי הבניין במשך כל השנים האחרונות. אלמלא נהגו כפי שנהגו, יש להניח שלא היו נתקלים בהתנגדותם העזה של שכניהם, רובם ככולם תושבים ותיקים שלא עשו על בית המשפט רושם של מחרחרי מריבות. אם נגרמו לנתבעים נזקים, הרי שאין להם להלין אלא על עצמם", כתב בהחלטתו.



לסיכום, השופט נוה אסר על היזמים להפר בכל צורה שהיא את חוקי התכנון והבנייה בבניין, אסר עליהם לעשות כל שינוי בייעוד הדירות, לרבות הפעלת בית קפה, ללא קבלת היתרים מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. כמו כן, אסר השופט על היזמים לעשות שינוי בקירות החיצוניים ובחצר הבניין, וליצור מטרדי רעש ולכלוך. השופט נוה חייב אותם להקים מחדש את הגדר לבניין שהרסו.



היזמים חויבו בתשלום מלוא הוצאות המשפט, לרבות אגרת בית המשפט ששילמו, שכר טרחת מומחה שפעל בתיק מטעם בית המשפט, ו-50 אלף שקל שכר טרחת עורכי הדין של השכנים.