"גזר דין מוות לתל אביב"

>> לפני שבועיים הוצגה בפני חברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תוכנית המתאר של העיר תל אביב, לקראת אישורה בחודשים הקרובים. מהנדס עיריית תל אביב לשעבר, האדריכל ישראל גודוביץ', מגדיר את התוכנית "גזר דין מוות לעיר".

"צריך להבין שתוכנית המתאר היא תוכנית סטטוטורית שמקבלת תוקף של חוק. התוכנית באה להחליף את תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב מ-1934 שנקראת תוכנית גדס, שתוכננה כשהצפי היה רק לעיר של 60 אלף תושבים. כאשר ביישוב יש יותר מ-100 אלף תושבים, הצרכים שלו בלתי ניתנים לחיזוי, ולכן אסור שתהיה לו תוכנית מתאר, ואת זה כל מומחה יודע. יכולות להיות ליישוב תוכניות אב או תוכנית אסטרטגית, אבל לא תוכנית מתאר".



למה תוכנית המתאר רעה לעיר?



"כי היא שוות ערך להכנסת העיר אל תוך שריון או סד, שהיא תהיה כלואה בו. זה בעצם גזר דין מוות לעיר. קשה להעריך איך עיר תתפתח, כי אם זה היה אפשרי כל הספקולציה והציפיות של אנשי נדל"ן למיניהם היו נמוגות. לא היה מסחר, לא היתה בורסה ולא היה בעצם כלום.



"אנשי התכנון של העירייה קבעו בעצמם שלא נכון לקבוע תוכנית מתאר. היופי של כל עיר מבוסס על התפתחויות דינאמיות שלא ניתן לצפות אותן מראש. אחרת זו לא עיר, אלא יישוב קטן".



מה בתוכנית הוא לדעתך קביעה בעייתית?



"לא ניתן להחליט כיום שרחוב כזה או אחר יהיה מסחרי. פרנסי העיר לא יכולים לקבוע בכוח שברחוב מסוים יהיה מסחר - כוחות השוק והרגלי החיים הם שמכתיבים את זה.



כיצד תבוא לידי ביטוי הטעות?



"אם המציאות תצריך שינוי בתוכנית המתאר, יהיה צורך לעבור מסע אלונקות בוועדות המקומית, המחוזית והארצית, ולאחר מכן על כל ועדה יש הליך ערר ואחריו תהליך של בית משפט בשלוש הערכאות - שלום, מחוזי ועליון, תהליך שייקח 3-12 שנים. כיום עירייה יכולה לשנות תוכניות מדיניות תוך שנה-שנתיים".