>> ארבעה הרוגים - זה מה שנותר בשטח בתאונת הדרכים הקשה שאירעה ביום ראשון בנגב. נהג ברכב צבאי יצא לעקיפה מסוכנת, פגע בעוצמה בשלושה כלי רכב והרג ארבעה בני משפחה. התאונה הצטרפה לשרשרת תאונות דרכים קשות שאירעו בימים האחרונים וגבו הרוגים רבים.
הגורמים לתאונות כמעט תמיד ידועים מראש: נהיגה פרועה, עקיפות מסוכנות תוך חציית קו לבן ונסיעה במהירות מופרזת. בישראל יש גוף אחד שאמון על אכיפת חוקי התנועה כדי למנוע מקרים כאלה: משטרת התנועה.
הכותרות האדומות שמספרות על התאונות הקשות אולי משכיחות את המספרים, אבל אלה טובים משנדמה: מ-2005 עד 2009 נרשמה צניחה של 27% במספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל - מ-476 ל-348. מספר ההרוגים ב-2009 הוא הנמוך ביותר בישראל מעולם, ודירג את ישראל במקום השמיני בעולם במספר ההרוגים ביחס לק"מ נסיעה - לפני מדינות כמו גרמניה, יפן וארה"ב.
על שם מי רשומה ההצלחה? משטרת התנועה היא לא גוף אהוד במיוחד ואין הרבה אנשים שישמחו לפרגן לה. אבל יש מי שסבור שיש לה חלק מרכזי בהצלחת המאבק בתאונות. "מכל הגופים הממשלתיים שעברו היערכות למלחמה בתאונות הדרכים, המשטרה היא זאת שהתקדמה יותר מכולם", אומר אבי נאור, מייסד עמותת אור ירוק למלחמה בתאונות. "ממצב של פעילות אקראית, הם עברו לעבוד לפי תוכניות רב-שנתיות ויעדים מדידים. זה ניכר בהישגים".
השינוי בפעילות המשטרה לא אירע באורח מקרי. ב-2005 הקימה המדינה ועדת מומחים בנושא המלחמה בתאונות הדרכים, בראשותו של הכלכלן יעקב שיינין. מסקנות הוועדה כללו קביעת תקציב שנתי של 550 מיליון שקל להקמת רשות לאומית לבטיחות בדרכים וקביעת מדיניות ברורה לכל הגופים המטפלים בנושא. אלה אומצו על ידי הממשלה, והשינוי אכן התחולל.
ניצב אבי בן-חמו, מפקד משטרת התנועה, רואה עצמו שותף מלא להישג הגדול של הפחתת תאונות הדרכים ב-2009. ואולם השאלה הגדולה היא אם יהיה אפשר להמשיך את המגמה. "בדברים שהיה קל יחסית לטפל, כבר טיפלנו", הוא אומר. "המשך הפחתת התאונות מחייב העמקת הפרישה והנוכחות של המשטרה". המשמעות הישירה של דבריו היא, כמובן, תוספת משאבים - אבל אלה דווקא מקוצצים.
כוח ההרתעה
מלות המפתח במאבק של משטרת התנועה בתאונות הדרכים הן "כוח ההרתעה". "כשנכנסתי לתפקיד ב-2007 מיפיתי את כל החולשות שלי. התברר לי מיד שחסרות לי ניידות", אומר בן-חמו. "ועדת שיינין המליצה להעמיד לרשותי 450 ניידות, אך בפועל יש לי 130 בלבד - כך שלא מתאפשר לי לתת כיסוי שטח מלא. הגעתי למסקנה שאני לא יכול לטפל בכל הבעיות שגורמות לתאונות הדרכים, ולכן אני צריך להתמקד בכמה בעיות ספיציפיות שיתנו לי מקסימום תוצאות עם מקסימום כוח הרתעה".
הבחירה הראשונה של בן-חמו היתה להגביר את הנראות של ניידות משטרת התנועה. מגובה במחקרים, הוא קבע לניידות שלו יעדי פעילות שנתיים: 3 מיליון מפגשי נהג-שוטר - כלומר שכל ניידת במשמרת של שמונה שעות חייבת לערוך 18 מפגשים עם נהגים. כל המפגשים מתועדים, הם חייבים לכלול בדיקת מסמכים ובחלק גדול מהמקרים גם בדיקה במסוף - לוודא שהנהג אינו בשלילה. מתוך 18 המפגשים, בשלושה לפחות השוטרים חייבים לערוך בדיקת אלכוהול.
המפגשים, כמו בדיקת האלכוהול, הם אקראיים. הניידות אינן מתמקדות בבדיקת נהגים שניצפו מבצעים עבירה, אלא פשוט בבדיקה לשם הבדיקה.
"מחקרים שערכנו הוכיחו ששוטר שמבצע פעילות - נהגים רואים אותו עוצר מכונית ובודק אותה - מייצר הרבה יותר הרתעה", אומר בן-חמו. "המחקרים גם לימדו אותנו שיש חשיבות עצומה למיקוד פעילות. אם אני מציב שתי ניידות על 100 ק"מ כביש, לא השגתי כלום. 15 ניידות על אותה רצועת כביש כבר משפיעות על הנהיגה".
למעשה, היעד המבצעי של משטרת התנועה מתמקד כיום בנראות של הניידות. מסיבה זו, למשל, בן-חמו אומר כי הפחית את השימוש בניידות מוסוות, או ניידות שמסתתרות בצד הכביש כדי לתפוס נהגים על מהירות מופרזת. "המטרה שלי היא שיראו את הניידות שלי, ויראו אותן עובדות, כדי לייצר הרתעה".
ואולם אין די בכוח ההרתעה ונראות בשטח. מכת הנהיגה בשכרות, שהיא אחד הגורמים לתאונות קשות, חייבה טיפול פרטני. "רציתי להשיג מיקוד על נושא מסוים, שהתברר כגורם חשוב לתאונות דרכים קשות, ודרך זה להשיג הרתעה ותודעה ציבורית", אומר בן-חמו. מספר בדיקות השכרות של המשטרה גדל מכ-60 אלף בשנה לפני כמה שנים לכ-700 אלף ב-2009. היעד ל-2010 הוא מיליון בדיקות.
"הצלחנו להשיג הרתעה בתחום הנהיגה בשכרות באמצעות אכיפה ממוקדת במוקדי הבילויים בלילות", אומר בן-חמו. "הצלחנו אפילו להביא לשינוי בתרבות הבילויים - המבלים מגיעים במונית כדי שלא יצטרכו לנהוג חזרה".
בן-חמו מציג את הירידה הגדולה במספר דו"חות התנועה על נהיגה בשכרות - מ-250 בסופי שבוע לפני כשנה לכ-70 בלבד בחודשים האחרונים - כהוכחה להצלחת האכיפה המשטרתית בעניין. לאור נתונים אלה הרחיבה המשטרה את בדיקות השכרות לכל המדינה וגם בשעות היום, כדי לוודא שההרתעה לא תצומצם לאזורי הבילויים.
לניידות המשטרה נקבע גם יעד דו"חות תנועה. בן-חמו אומר כי אין לניידות המשטרה חובה למספר מינימלי של דו"חות, אלא חובה איכותית. לפחות 80% מהדו"חות ששוטר רושם צריכים להיות על עבירות שזוהו כגורמות העיקריות לתאונות (מהירות מופרזת, סטייה מנתיב, אי-חגירה וחציית רמזור אדום). "אני לא מחייב אותם לרשום דו"חות", אומר בן-חמו, "אני רק מוודא שכשהם רושמים דו"ח זה יהיה בעיקר בעבירות הליבה ולא בעבירות זניחות כמו חנייה".
כדי לממש את היעד של ירידה של 6% במספר התאונות ב-2010, קבעה לעצמה המשטרה יעדים שונים לפעילותה השנה: מספר מפגשי שוטר-נהג יגיע ל-3 מיליון מפגשים (בדומה ל-2009); ייערכו מיליון בדיקות שכרות; גידול של 10% במספר הפעמים שבהן המשטרה תפסול רישיון או תשבית רכב; וגידול במספר השוטרים והמתנדבים שיעברו הכשרות מקצועיות. יעד נוסף הוא הגברה של בדיקות השימוש בסלולר בעת נהיגה, לאחר שהוכח כי הסלולר (גם בצירוף דיבורית) הוא גורם חשוב להסחת דעת ולתאונות.
לצד היעדים הכמותיים, הגדירה משטרת התנועה תחומי התמקדות באוכלוסיות בעייתיות. האוכלוסיות שהוגדרו ל-2010 הן הולכי הרגל בערים. 33% מההרוגים בישראל הם הולכי רגל - שיעור כפול מהמקובל בעולם. אוכלוסייה נוספת היא צעירים שנוהגים בסופי שבוע. האוכלוסייה השלישית היא המגזר הערבי, ששיעורו מסך כל הנהגים הוא 15%, אך מעורב ב-40% מהתאונות הקטלניות.
חזרה למציאות
רשימת היעדים הארוכה והמפורטת של משטרת התנועה מותירה הרבה מקום לאופטימיות לגבי מספר ההרוגים ב-2010. ואולם בפועל התמונה נראית אחרת לגמרי ויישום היעדים נראה רחוק. בן חמו ספג ב-2009 וב-2010 קיצוץ של 70 מיליון שקל בשנה בתקציבו, כתוצאה מהקיצוץ שנערך בתקציבי הרשות לבטיחות בדרכים.
בנוסף, מספר הניידות של משטרת התנועה הוא כשליש בלבד מהמספר המומלץ - 130 במקום 450. בן-חמו תיכנן להגדיל את נוכחות המשטרה בכבישים באמצעות רכישת 50 אופנועים, אך התוכנית נגנזה. כך גם לא ייושמה המלצה חשובה נוספת של ועדת שיינין - לרשת 1,000 ק"מ של כבישים במצלמות דיגטליות מקוונות, שיהיו תחליף למחסור בניידות. הממשלה החליטה להקצות לכך 470 מיליון שקל, אבל פרשה את הסכום על פני 12 שנה. בינתיים, ממשיכה המשטרה להשתמש במצלמות ישנות שעובדות על פילם, שאפילו חלקי חילוף אי אפשר להשיג להן.
ותודה לשוטרים שרשמו לנו דו"חות
מאת מירב ארלוזורוב
12.3.2010 / 7:00