>> בכל איום בשביתה, העיתוי הוא המרכיב האפקטיווי ביותר: סבלי רשות שדות התעופה מעדיפים לאיים לפני החגים כדי להפעיל לחץ על מנהליה לקראת תקופת השיא בטיסות לחו"ל; המורים מבכרים את השבועיים שלפני תחילת הלימודים כדי למתוח את ההורים שכבר מותשים מהחופש הגדול; ועובדי רשות השידור מאיימים בכל עיתוי אפשרי בהחשכת שידורי הערוץ הראשון - אבל האיומים האלה כבר מזמן איבדו רלוונטיות.
אירוע דומה התרחש השבוע הרחק מכאן, באמריקה הגדולה, על רקע שידור טקס חלוקת פרסי האוסקר. חברת דיסני, שבבעלותה נמצאת רשת abc שמשדרת את הטקס, החשיכה לכ-24 שעות את מסכיהם של 3 מיליון צופים בניו יורק, ניו ג'רסי וקונטיקט ערב לפני שידור הטקס. הרקע היה סכסוך עם חברת הכבלים כייבלויז'ן על 40 מיליון דולר.
בניגוד לאיומים הלא כל כך אפקטיוויים של אנשי רשות השידור הישראליים, האיום של דיסני דווקא עבד. חברת הכבלים עדיין לא העבירה את הסכום שדיסני דרשה, אבל הסכסוך יושב, את הטקס הצופים לא פיספסו והאירוע אילץ את התעשייה כולה להתחייב למצוא פתרון למחלוקת זו ולסכסוכים דומים. במלים אחרות, האוסקר הוא עדיין אבן שואבת שלא נס ליחה הטלוויזיוני. אבל לא בטוח שלאורך זמן.
ב-1998 רשם משדר האוסקר שיעור צפיית שיא של 55 מיליון צופים. מאז לא הצליח לייצר נתוני צפייה דומים, אך בכל זאת מדובר עדיין במשדר שמרכז שיעורי צפייה אדירים: השנה צפו בו 41 מיליון איש, לעומת 36 מיליון ב-2009 ו-32 מיליון ב-2008.
המשדר חיוני עבור abc משתי בחינות - הראשונה היא כמובן ההכנסות מפרסומות. ב-2009 צנח מחיר פרסומת של 30 שניות ל-1.4 מיליון דולר, לעומת 1.8 מיליון דולר בשנה הקודמת. על פי הערכות, ב-2010 נרשמה עלייה צנועה של כ-10% בתעריפים - אך הכנסות הרשת מפרסומות ב-2009 הסתכמו ב-68 מיליון דולר לעומת 81 מיליון דולר ב-2008. חשיפה חשובה לא פחות שמספק משדר האוסקר, שנמשך על פני כמעט 4 שעות, היא לקדימונים לסדרות, לתוכניות ולסרטים האחרים של רשת השידור שמציפים את המסך.
אירועים טלוויזיוניים כמו האוסקר והסופרבול, שנתפשו עד כה כעוגנים כלכליים, משנים אט-אט את ייעודם ומתחילים לתפקד יותר כפלטפורמות שיווקיות לתוכני הווידיאו של תאגידי הטלוויזיה המסורתיים. בינתיים, ערוצי הטלוויזיה מחזיקים את המשדרים האלה קרוב לחזה ולא מאפשרים העברה שלהם גם באינטרנט. עד כה התירו רק את שידורם אונליין של האירועים המקדימים למופע המרכזי, כמו מצעד הסלבריטאים על השטיח האדום בדרך לטקס האוסקר.
תעשיית הטלוויזיה בארה"ב נתונה במלחמה עקובה מדם כבר כמה שנים - היא נאבקת בהשלכות המיתון ובירידה בהכנסות מפרסום ונאלצת כל הזמן להביט מעבר לכתפה אל האינטרנט שמכרסם במעמדה. מנתונים שפירסמה השבוע חברת המחקר קומסקור, עולה כי 173 מיליון מאזרחי ארצות הברית צפו בתכני וידיאו באינטרנט בינואר 2010 וכי כמות הסרטים שצרכו ברשת זינקה ב-50% לעומת ינואר בשנה שעברה. הגולש האמריקאי צופה בממוצע ב-187 קטעי וידיאו באינטרנט בחודש - אמנם חצי מכמות זו מגיעה דרך יוטיוב, אבל חלקם של התכנים שמקורם באתרים של ערוצי הטלוויזיה המסורתית רק הולך וגדל.
נתוני קומסקור מראים כי אתרי ספקי תוכני הווידיאו הגדולים - fox ,cbs וויאקום - מושכים מדי חודש כ-40 מיליון גולשים, אבל גושלים אלה צורכים מעט מאוד קטעי וידיאו או תוכניות שמשודרות באתרים. לעומת זאת, כשמדובר באתרים שמתמחים בווידיאו - כמו הולו - כמות הקטעים מזנקת כמעט פי שלושה - ל-23 סרטונים בממוצע בחודש. אתר הולו מאפשר לצופים (מארה"ב בלבד, בשלב זה) לצפות בחינם במאות סרטים ובמאות תוכניות טלוויזיה, בעיקר מערוצי nbc ו-fox, אבל גם מרשתות כבלים אחרות. תוכני הווידיאו באתר משודרים באיכות גבוהה - אך עדיין פחותה מאיכותם של שידורי טלוויזיה.
הדיווחים על ההתפתחויות בחזית האינטרנט הם בוודאי לא משהו שאנשי התעשייה המסורתית שמחים לשמוע עליו, מכיוון שהם מעידים על כך שהצופים האמריקאים זזים לאט אך בביטחה הרחק מהטלוויזיה לכיוון צפייה בתוכני וידיאו באמצעות רשת האינטרנט.
ראשי תאגידי הטלוויזיה, הלחוצים ממילא, עומדים חסרי אונים מול הנטישה הגוברת והולכת ונאלצים להגיב באלימות כלפי חברות הכבלים שמשדרות את הערוצים בחבילות שלהן. אלא שצבעו של השטיח האדום בכניסה לטקס הענקת פרסי האוסקר, רק מסתיר את כתמי הדם מהמכות שחוטפת הטלוויזיה המסורתית בקרב הזה.
הטלוויזיה מדממת על השטיח האדום
אליחי וידל
12.3.2010 / 7:00