עורך דין חויב לחלוק עם איש קשר שלו עמלות שקיבל ממשקיעים

מאת אסף ברגרפרוינד
בבית המשפט המחוזי בתל אביב ניתן בשבוע שעבר פסק דין בתביעה בסך מיליון שקל שהגיש לפני כחמש שנים דוד כץ, לשעבר מנהל העסקים של קבוצת תמן בישראל, נגד עו"ד חיים רבינוביץ. כץ טען כי רבינוביץ הפר הסכם שלפיו התחייב לחלוק עמו בעמלות מהשקעות של יהודים מדרום אפריקה בישראל בשנות ה-90. השופט אמנון סטרשנוב קיבל את טענותיו של כץ, וקבע כי הוא זכאי למחצית מכל עמלה שקיבל רבינוביץ עד סכום של מיליון שקל. השופט ביקר את הטיעונים שהעלה רבינוביץ במשפט, וקבע כי גרסתו היא גרסה כוזבת שאין הוא יכול לתת בה אמון.



הקשר העסקי בין כץ לרבינוביץ החל ב-92', כאשר כץ עסק באותה עת בתיווך בין משקיעים יהודים מדרום אפריקה שחיפשו דרכים להוציא את כספם מחוץ למדינה לבין יזמים בישראל. רבינוביץ שמע כי לכץ יש קשרים טובים עם הרשויות ועם רשות ההשקעות, ולכן נפגש עמו על מנת לעניין אותו בעסקי השקעות של יהודי דרום אפריקה בישראל. ההסכם שאליו הגיעו השניים (שלא הועלה על הכתב) עמד במרכזו של הוויכוח המשפטי.



כץ טען כי הוסכם שהוא ידאג להשיג את האישורים הדרושים מרשות ההשקעות לכספים שיגיעו מיהודי דרום אפריקה, ובתמורה יהיה זכאי למחצית מהעמלות שרבינוביץ יקבל בגין השקעת הכספים בפרויקטים השונים שלהם. כץ טען כי בזכותו הושגו אישורים לפרויקטים במיליוני דולרים, בהם מלונות מנדרין, קולוני ביץ, נאות גולף קיסריה ואוקיאנוס. לטענתו, זכאותו לעמלות היתה עבור פרויקטים שבהם טיפל מול מרכז ההשקעות באופן פרטי, ולא כחלק מעבודתו בקבוצת תמן.



עו"ד רבינוביץ טען כי כל המגעים שהיו לו עם כץ נוהלו במסגרת עבודתו של כץ בקבוצת תמן, למעט פרויקט אחד הנוגע לפיתוח מלון מנדרין בתל אביב. רבינוביץ הכחיש כי הגיע לסיכום עם כץ בנוגע לחלוקה של 50% בעמלות שקיבל, ואף טען כי כץ דרש ממנו למעשה שוחד.



השופט סטרשנוב קבע כי גרסתו של כץ היא האמיתית, ואילו את גרסתו של עו"ד רבינוביץ תיאר כ"בלתי מהימנה, מתחמקת ונפתלת למדי". סטרשנוב ציין כי הראיה המכרעת בתיק היתה שיחת טלפון שהתקיימה בין השניים ביוני 92', שהוקלטה דווקא על ידי רבינוביץ. לדברי סטרשנוב, לאחר שקרא את תמליל השיחה הגיע למסקנה כי היא תומכת בגרסתו של כץ ושומטת את הקרקע מגרסתו "הכוזבת" של רבינוביץ.



השופט דחה את טענת רבינוביץ כי דרישותיו הכספיות של כץ היו בבחינת שוחד מוצהר שהוא סירב לשלם לו. השופט קבע כי רבינוביץ העלה את טענת השוחד בפעם הראשונה בעדותו בבית המשפט, ואין לה כל זכר בכתב ההגנה ובתצהיר החקירה הראשית.



סטרשנוב קבע כי היה חוזה בעל פה בין הצדדים שלפיו יקבל כץ 50% מהעמלות שבהן יזכה רבינוביץ בגין הפרויקטים שלא נכללו במסגרת העסקית של חברת תמן. השופט הורה לרבינוביץ להמציא לידי כץ בתוך 45 יום חשבונות מדויקים ומפורטים הנוגעים להעברות כספים מדרום אפריקה והשקעתם בישראל, וזאת לפי אישורים שהושגו על ידי כץ ממרכז ההשקעות.



השופט קבע כי כץ יהיה זכאי לקבל מחצית מכל עמלה שקיבל עו"ד רבינוביץ, עד לסכום של מיליון שקל. כן חייב סטרשנוב את רבינוביץ לשלם לכץ הוצאות משפט בסך 60 אלף שקל.