70% מהדירקטורים: יכולת הפיקוח שלנו על הנהלות החברות - בינונית

מאת בן-ציון ציטרין



רוב גדול של הדירקטורים בחברות הציבוריות, כ-70%, סבורים כי יכולת הפיקוח שלהם על הנהלות החברות היא בינונית בלבד; מרבית הדירקטורים אף חושבים, כי אחריותם ומידת תרומתם להצלחת החברות היא בינונית בלבד - כך עולה מסקר מיוחד וראשון מסוגו שערך המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) שבדק את תפישת התפקיד של חברי הדירקטוריון ביחס להנהלה, לחברה, למיקומם ולחשיבותם בארגון.



הסקר נערך בקרב 100 דירקטורים בחברות ציבוריות, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית הדירקטורים בחברות הציבוריות בישראל. תוצאותיו ייחשפו ביום עיון שיערוך המי"ל ביום חמישי הקרוב, ובו יוצגו כלים לשיפור וייעול של עבודת הדירקטוריון.



עוד עולה מהסקר, כי מרבית הדירקטורים, 67%, חושבים כי הידע, המידע והזמן שעומדים לרשותם אינם מספקים. לדעת הדירקטורים, הנתונים השוטפים והמידע מגיעים ממקורות לא מגוונים, אינם נאספים בצורה שיטתית ומתבססים בעיקר על דיווחי ההנהלה. לדברי הדירקטורים, לא רק זמינות המידע לוקה בחסר, אלא גם עתוי קבלתו נמוך מהסביר. לדבריהם, המידע מגיע לרוב סמוך מאוד למפגשי קבלת החלטות או למפגשים הרבעוניים, ולעתים הוא אף מגיע באיחור, לאחר מעשה.



מהסקר עולה כי קיימת התאמה בין הגורם הממנה את הדירקטור לבין עוצמתו. עוצמת הדירקטוריון מדווחת כגבוהה ביותר כאשר הגורם הממנה הוא בעלי המניות, והנמוכה ביותר כאשר הגורם הממנה הוא המנכ"ל. גם בחברות הקטנות עוצמת הדירקטוריון מדווחת כגבוהה יותר מאשר בחברות הגדולות.



נתון מעניין נוסף שעולה מהסקר: אף שמרבית הדירקטורים היו מעורבים בבחירת המנכ"ל, הרי שמרביתם הצהירו כי יכולתם לפטר מנכ"ל היא נמוכה.



מרבית הדירקטורים שהשתתפו בסקר רואים את עצמם כמתוגמלים באופן סביר. עורכי הסקר, חברת חתם קבוצת יועצים, מצביעים על מתאם גבוה בין המדווחים על עצמם כמתוגמלים במידה רבה לבין תפישת התפקיד כאחראי להצלחה, כמעורב וכבעל מידע על ענייני החברה.



הסקר חושף כי סוגיית התכנון האסטרטגי בחברה פרוצה לחלוטין. מרבית המשיבים, מכל סוגי החברות, גרסו כי הם עוסקים בתכנון אסטרטגי במידה בינונית בלבד.



לדברי מנכ"ל המי"ל, יצחק חן, ממצאי הסקר ישמשו את המרכז להתאמת תכני ההדרכה לדירקטורים בשנים הקרובות, ויסייעו בפיתוח כלים לשיפור וייעול של עבודת הדירקטוריון.