מנכ"ל צורן: "גם ברבעון הרביעי גדל נתח השוק של החברה לעומת מתחרותיה"

"אין בהיסטוריה של השוק הצרכני האלקטרוני דוגמה לגידול מהיר כל כך במוצר אחד כמו ב-DVD. החדירה של המוצר מהירה מזו של הטלוויזיה, של ה-CD ושל ה-VCR, והמגמה הזו נמשכה גם ברבעון הרביעי", אומר לוי גרצברג, מנכ"ל צורן , כשהוא נשאל על ההתפתחויות בה.

אין זה מקרי שההתייחסות של גרצברג למצבה של צורן נוגעת למצב הכללי בשוק ה-DVD, שכן שוק זה מניב את החלק הארי מהכנסותיה של צורן. ברבעון השלישי, למשל, מכירות ה-DVD הגיעו ל-84% מכלל ההכנסות שראתה צורן - כך שהמגמות הכלליות בשוק ה-DVD משתקפות היטב בדו"חותיה של צורן.

והמגמות הללו הן חיוביות, אומר גרצברג. "שוק ה-DVD עלה בצורה פנומנלית ברבעון הרביעי. העוגה הכללית גדלה, ואנחנו נהנים מזה בהגדרה. מעבר לכך, ברבעון הרביעי נתח השוק שלנו גם גדל ביחס למתחרות", הוא אומר. את הרבעון השלישי סיימה צורן עם הכנסות של 30.4 מיליון דולר, והחברה הצהירה אז על הערכות צמיחה של 10%-15% ברבעון הרביעי, כלומר עד 35 מיליון דולר. השאלה המתבקשת כמובן היא האם תצליח צורן לעמוד ביעדים אלו.

גרצברג מנוע כמובן מלשחרר הצהרות מפורשות לגבי הנתונים שתציג צורן בסוף החודש, עם פרסום תוצאות הרבעון הרביעי, אך מדבריו ניתן להסיק כי בהנהלת החברה לא מודאגים מאפשרות של החמצת התחזיות. "על מצבה של צורן ניתן להסיק ממה שקורה בשוק ה-DVD, וכאמור המצב הוא טוב", אומר גרצברג.

בעוד שבדו"חות פרופורמה שלה רשמה צורן רווח נקי של 2.8 מיליון דולר ברבעון השלישי, בדו"חותיה המתואמים הציגה החברה הפסד של 8.1 מיליון דולר. פער זה של כ-11 מיליון דולר יוחס להפחתות מוניטין בגין הירידה בשוויה של נגהטק, אותה רכשה צורן באוקטובר 2000, ושמרבית עובדיה פוטרו מאז.

"אנחנו לא אחת מאותן החברות שמשחקות עם המאזנים שלהן בכל מה שנוגע לדו"חות פרופורמה. לא היו לנו מחיקות מלאים, ואנחנו גם לא צופים כאלה. אני מאמין שגם ברבעון הרביעי יהיה פער דומה בין הדו"חות פרופורמה שלנו לדו"חות המתואמים, אבל הפחתות השווי הללו לא צפויות להימשך ברבעון הראשון של 2002. הגישה החשבונאית החדשה מדברת על הפחתת מוניטין לפי ירידת הערך ולא תקופתית (הכוונה לתקני ה-FASB 141 ו-142 - ג.י). מאחר שהטכנולוגיה של נגהטק שמישה עבורנו, כנראה שנוכל להפסיק את הפחתות השווי", אמר גרצברג.

צורן מפתחת ומשווקת מעבדים המשולבים במוצרי צריכה אלקטרוניים, כמו מצלמות דיגיטליות, ערכות עריכת וידיאו דיגיטליות וכמובן DVD. אחד השווקים המשמעותיים ביותר לצורן מבחינת צריכת המוצרים הללו הוא השוק הסיני. קרוב ל-25% ממכירותיה של צורן ברבעון השלישי הגיעו מהשוק הסיני, וגרצברג מעריך כי שוק זה צפוי להכניס לחברה שיעור דומה מההכנסות גם ברבעון הרביעי.

"את השוק הסיני מבחינתנו ניתן לחלק לשני סוגים. האחד, צרכני קצה שרוכשים את המוצרים בהם מורכבים השבבים שלנו. בשני, אנו מוכרים את השבבים לחברות כמו טושיבה ושארפ, שמרכיבות אותם במוצרים שהן מוכרות. אנשים לא מבינים עובדה אחת פשוטה - סין היא המדינה המתקדמת ביותר בעולם מבחינת צריכה של מוצרים אלקטרוניים דיגיטליים.

"יש היום 120 מיליון בתים בהם יש DVD בסין, לעומת 20 מיליון בארצות הברית, ובגלל זה הפוקוס שלנו בשוק הסיני יימשך", אומר גרצברג. בצורן מעריכים כי בשנת 2001 כבשה לעצמה החברה 45% מכלל השוק בו היא פועלת בסין.

התחרות בשוק בו פועלת צורן מגיעה מכיוונן של מפתחות שבבים כמו גם מכיוונן של חברות המשווקות את מוצר הקצה הדיגיטלי. בין המתחרות בקרב מפתחות השבבים ניתן למצוא את LSI Logic, ESS Technology ו-STMicroelectronics, וגרצברג מעריך כי חברות אלו מחזיקות יחדיו בכ-40%. כ-30% נוספים מכלל השוק מצויים בידיהן של חברות כמו סוני , שמפתחות שבבים אותם הן משלבות במוצרי הצריכה שלהן.

"האסטרטגיה הזו לא עובדת באופן כללי, שכן החברות לא מצליחות להתמקצע. טושיבה היא דוגמה לכך - בעבר היא פיתחה שבבים, אבל היום אנו מספקים לה אותם", אומר גרצברג.

האם התחרות הזו, כמו גם המלאים הגדולים שעוד היו קיימים במהלך 2001, מובילים ללחץ מחירים על צורן? "בטח שיש לחץ מחירים, אבל מה שאנחנו עושים זה פשוט להוסיף עוד תוכנה לשבב, ועוד פיתוח, כך שבסוף הלקוחות משלמים את אותו המחיר. יש לנו מתמטיקה שבאה מחיל האוויר, מהמודיעין ומהטכניון, ועם זה קשה להתחרות", אומר גרצברג בפרץ של פטריוטיות.

הגידול בנתח השוק של צורן הוא עקבי למדי, מה שלא ניתן לומר על מחיר המניה ברבעונים האחרונים. בספטמבר 2000 עוד נסחרה צורן סביב רמות ה-60 דולר, אולם אזהרת רווח לרבעון הרביעי של אותה שנה והורדת תחזיות לרבעון הראשון של 2001 דירדרו את המניה למחיר של כ-13 דולר בדצמבר 2000 - נפילה של כ-80% בחודשיים.

מאז ועד אוגוסט 2001 עלתה המניה עד לרמה של 40 דולר והספיקה לאבד 50% מערכה תוך חודש, אולם מאז חידוש המסחר בוול סטריט בספטמבר היתה המגמה הכללית במניה חיובית - עד למחיר של כ-35 דולר היום.

"השנה האחרונה היתה משוגעת. הירידות החדות במניה נבעו מחששות כלליים של המשקיעים. אני חושב שהנפילות במניה נובעות גם מהסיקור האנליטי על המניה מצידם של אנליסטים שמעלים ומורידים את ההמלצות מבלי לדבר בכלל עם הלקוחות, אלא אם המתחרים בלבד", אומר גרצברג.

על סלומון סמית ברני: "אנליסטים חובבניים שלא עושים שיעורי בית"

כוונתו של גרצברג היא בעיקר לאנליסטים של בית ההשקעות סלומון סמית ברני, שבטווח של שבועיים שינו את המלצתם למניה מ"נייטרלי" ל"תשואת יתר" ובחזרה ל"נייטרלי". "מדובר באנליסטים שפשוט לא עושים שיעורי בית. איזה מין דבר זה סיקור של מניות ישראליות ולא סיקור של מגזר ספציפי? זה פשוט חובבני ומוביל לחוסר מקצועיות. אף אחד לא יכול להיות מומחה לרשתות תקשורת, לטלקום ולתעשיית השבבים", מלין גרצברג.

האם היתה זו תחושתו של גרצברג גם כשהאנליסטים המליצו על המניה בכל פה? "בימי הבום הגדולים בהחלט היו פעמים שיצאו מחירי יעד שלא היו ריאליים. היום המצב שלנו ריאלי - אנחנו חברה רווחית שמגדילה את נתח השוק שלה עם תזרים מזומנים חיובי ועם כ-200 מיליון דולר בקופה. יותר מזה, בעוד שהמתחרים שלנו רואים החזרות של כ-30% מהמוצרים שלהם, המוצרים שבהם משולבים השבבים שלנו לא מוחזרים על ידי הלקוחות בכלל. כן, המצב הוא בהחלט ריאלי", אמר.

אם יש משהו שמכעיס את גרצברג אלה הן הכתבות על מימושים של בעלי עניין בצורן, ובהם הוא עצמו. "אם מנכ"ל של חברה עושה מימוש של אופציות, אתם בתקשורת כותבים על זה כאילו מדובר בהצבעת אי אמון שלו בחברה. זה שטויות. אני למשל מחזיק דרך קבע בין 50 ל-100 אלף אופציות שמימשתי ועדיין לא המרתי למניות (הליך שנקרא exercise & hold - ג.י). זו הצבעת האמון הכי גדולה שאפשר לתת לחברה מבחינתי כמנכ"ל, שכן זה עולה לי כסף - אני גם משלם לחברה בגלל המימוש וגם משלם מס על כך, למרות שלא מכרתי מניות. מעבר לזה, קיים הסיכון שהמניה תיפול, ואני אשאר עם אופציה שלא שווה לי להמיר", הוא אומר.

"אם לי כמנכ"ל יש אופציות שפוקעות ואני לא מממש אותן אז יש לי רק הגדרה אחת - טיפש. נכון שאני עושה את מה שאני עושה בשביל ה-fun ובשביל לשנות את העולם, אבל מה לעשות, אני עושה את זה גם בשביל הכסף. בין זה לבין להפגין חוסר אמון בחברה יש פער גדול", סיכם.