עד לפני 200 שנה היה מלח השולחן הביתי אחד משחקני המפתח בפוליטיקה הבינלאומית. למלח היה תפקיד חשוב כמשמר מזון, שבזכותו היו יכולות משלחות של מגלי ארצות וצבאות של אימפריות לצאת למסעות ארוכים. מיקומם של מרבצי מלח גדולים היה שיקול בהקמת מושבות, בסלילת דרכים וביציאה למלחמות. העניין הזה הטריד במיוחד את נפוליאון, שליט צרפת בתחילת המאה ה-19, שהכריז יום אחד על מתן פרס כספי גדול במונחי אותה תקופה, 12 אלף פרנק, למי שיפתח המצאה שתחסל את התלות במלח. אחרי כמה שנים הצליח שף צרפתי לפתח את הרעיון של קופסת שימורים שהחליפה את המלח כמשמר מזון. כך, בבת אחת, איבד המלח מחשיבותו האסטרטגית.
את הדוגמה הזו מביא ד"ר גל לופט, מנהל המכון לניתוח ביטחון גלובלי בוושינגטון, בספרו החדש "איך להפוך נפט למלח", ובהשאלה - כיצד להיפטר מהתלות המעיקה של העולם בנפט, שרובו נמצא במדינות ערב עוינות או במדינות דיקטטוריות. "פתרו את סוגיית המלח באמצעות טכנולוגיה, אבל הבסיס לכך היה מנהיגות. כדי ליצור מהלכים גדולים כאלה, נדרש שילוב בין מנהיגות לטכנולוגיה", אומר לופט. "הפיתוח המואץ של סין והודו רק מגביר את התלות בנפט. אם תהיה מנהיגות שתדע להעביר את המדינות האלה לצורה אחרת של תחבורה, אנחנו יכולים לעצור מלחמות עולם עתידיות. התלות בנפט היא איום אסטרטגי וקיומי על ישראל. היא גורמת למצב שבו מדינות העולם עלולות לא לעמוד לצד ישראל כשהיא תצטרך את תמיכתן".
לופט, המבקר בימים אלה בישראל, נשא דברים בכנס הרצליה האחרון במושב על תלות העולם בנפט. דובר אחר במושב היה ג'יימס ווסלי, לשעבר ראש הסי.אי.איי - ארגון הביון החיצוני של ארה"ב - וכיום אחד השותפים בקרן ההון הסיכון וינטג'-פוינט, שבין היתר משקיעה בפרויקט המכונית החשמלית של שי אגסי.
מבחינתו, ההשקעה של הקרן בפרויקט נובעת בין השאר מההכרה כי יש לנטרל את כוחו העצום של משאב הנפט. "המערב מממן את אויביו וחופר את קברו במו ידיו בכך שאינו נגמל מהנפט", אומר ווסלי. "לארה"ב יש הרבה מה לעשות בעניין הזה. האוכלוסיה שלה מהווה פחות מ-3% מאוכלוסיית העולם, אבל היא צורכת רבע מהנפט הקיים בו", אומר ווסלי המפנה אצבע מאשימה ובוטה במיוחד כלפי מדינות ערב. "ב-22 מדינות הליגה הערבית ובאירן יש אותו היקף אוכלוסיה כמו בקנדה ובארה"ב. מלבד נפט, היקף היצוא שלהן לעולם הוא כמו זה של פינלנד. בקיצור, הן לא מייצרות כלום חוץ מנפט", אומר ווסלי.
"כשכסף מגיע למדינה דמוקרטית הוא לא מפריע לפעילותה, אבל כשהוא מגיע לדיקטטורה הוא מחזק אותה. שמונה מתוך תשע יצרניות הנפט הגדולות בעולם הן דיקטטורות. הכסף של הנפט, ולא תמיד כולם זוכרים את זה, מממן טרור. בעולם מדברים הרבה על מימון גופי הטרור. כששואלים אותי על זה אני אומר: כשאתם בתחנת הדלק, יושבים באוטו בזמן שהמכל שלכם מתמלא, הסיטו מעט את המראה לכיוון הנהג ואז תוכלו לראות את פרצופו של האיש שמממן את הטרור".
"אירן לא יכולה היתה לעשות את מה שהיא עושה אלמלא ההכנסות מנפט", מוסיף פרופ' איתמר רבינוביץ', לשעבר שגריר ישראל בארה"ב וכיום מרצה בחוג למזרח תיכון באוניברסיטת תל אביב. "לכן כל תרומה ישראלית למציאת תחליפים לדלק נוזלי תשפר לא רק את מצבנו הכלכלי, אלא גם את המצב הגיאו-פוליטי".
התלות תימשך
מי שקשוב מאוד לקולות האלה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. בישיבת ממשלה לפני שבוע וחצי הכריז נתניהו על הקמת צוות מנכ"לים לגיבוש תוכנית לאומית לצמצום התלות בנפט.
מימון טרור הוא אולי תוצר הלוואי הקונקרטי ביותר של הנפט, אך לזהב השחור יש השפעות עמוקות הרבה יותר על היחסים הבינלאומיים. מלחמת יום הכיפורים שפרצה באוקטובר 1973 היתה נקודת ציון דרמטית בכל הקשור לכוחו של הנפט בזירה הבינלאומית. מחירה של חבית נפט באותה תקופה היה 2 דולרים בלבד. אלה היו ימי הצמיחה הגדולה שלאחר מלחמת העולם השנייה: בצד המערבי של מסך הברזל צמחה הכלכלה במהירות והמעמד הבינוני שהלך והתבסס נהנה מתרבות השפע שחלק מרכזי ממנה היה היכולת לנסוע ממקום למקום בחופשיות באמצעות הרכב הפרטי או באמצעי תחבורה אחרים.
במלחמת יום הכיפורים הביטו מדינות ערב בעיניים כלות בארה"ב, ששלחה לישראל רכבת אווירית של נשק ואספקה, וכך סייעה לישראל לסיים את המלחמה כשידה על העליונה. בעקבות כך, החליטו מדינות החברות בקרטל אופ"ק (ארגון יצואניות הנפט העולמי, המונהג על ידי מדינות הנפט הערביות), לצמצם באופן דרסטי את אספקת הנפט לארה"ב ולהולנד, שתמכו באופן ישיר בישראל, דבר שהעלה את מחירו בעולם המערבי כולו. תוך שבועות ספורים הרקיע מחיר הנפט ל-12 דולר לחבית, מה שהשפיע ישירות על מחירי הדלק באירופה ובארה"ב. תורים השתרכו בתחנות הדלק, והתחבורה במערב אירופה שותקה באופן חלקי. חלק מהמפעלים חדלו מפעילותם ובבריטניה המליץ ראש המשלה לחמם בחורף הקר רק חדר אחד בבית. רק כעבור כמה חודשים, כשנחתם הסכם הפסקת האש בין ישראל למצרים ולסוריה, חזרה אספקת הנפט לסדרה.
ב-1979 אירע משבר נפט נוסף, הפעם על רקע עליית חומייני לשלטון באיראן, משבר שהביא אף הוא לעלייה דרמטית במחירים. עד היום יש לקרטל אופ"ק את הכוח לקבוע את מחיר הנפט - להפיק יותר כאשר נוח לו, ולהפיק פחות כשברצונו להעלות את המחיר. עם השנים, כלקח ממשבר הנפט אבל גם בעקבות ההתחממות הגלובלית, החלו מדינות המערב, בעיקר באירופה, לצרוך פחות אנרגיה, ועברו לשימוש באנרגיות חלופיות.
מקורות אנרגיה אלה יכולים לשמש תחליף לנפט רק כאשר מדובר באנרגיה למפעלי תעשייה או לחימום ביתי. בתחום התחבורה עדיין לא נמצאה תשובה לנפט, מה שמעניק כוח עצום למדינות המפיקות אותו. "התלות העולמית בנפט תימשך", אומר פרופ' און וינקלר מהמרכז לחקר האנרגיה באוניברסיטת חיפה. "במדינות המפותחות צריכת הנפט לא תגדל, אבל היא כן ממשיכה לגדול בהודו ובסין בשל ההתפתחות המואצת שם. העולם, בכללו, ימשיך להשתמש בנפט עוד שנים רבות".
לדברי אלוף במיל' גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, התלות בנפט אמנם מסכנת את ישראל, אבל פחות מאשר בעבר. "התקופה הקשה ביותר היתה ב-1980, מיד לאחר המהפכה האירנית. היתה אז תחושה חריפה של מחסור בנפט, ונראה היה שיש תלות מוחלטת של ארה"ב ושל המערב בנפט של המזרח התיכון. מאז הדברים השתנו. זה נובע מפיתוח של אנרגיות חליפיות, כמו גם מהגברת השימוש בעולם בגז טבעי".
אז מה בעצם הקשר בין ישראל לנפט? כיתר מדינות העולם תלויה ישראל באספקת נפט לענף התחבורה. מבחינת עצם האספקה, מסכימים כמעט כל המומחים, ישראל יכולה להיות שקטה. לא רק משום שהיא יכולה לקנות נפט מידיים ידידותיות - מדינות כמו מצרים או נורווגיה - אלא גם מעצם העובדה שהנפט נקנה בבורסה ברוטרדם שבהולנד כסחורה רגילה בשוק החופשי ולא באופן ישיר ממדינות עוינות. כמובן, ישראל תסבול יחד עם כל העולם במקרה שתסריט של חרם נפט עולמי יחזור על עצמו. אולם הבעיה העיקרית של ישראל עם הנפט היא דווקא מהסוג העקיף.
"יש מדינות שהמדיניות שלהן כלפינו, מושפעת בראש ובראשונה מנושא הנפט, כמו יפן", אומר השר לשעבר, ד"ר יוסי ביילין. "במשך שנים הפעילות שלה נגזרה מהתלות שלה בנפט הערבי, ולכן היא היתה מרוחקת מאתנו. המדיניות הזו השתנתה בשנות ה-90 בעקבות תהליך השלום, כשיחסן של כל מדינות העולם כלפי ישראל השתנה. בעשור האחרון שוב חל שינוי. כיום יפן אמנם לא עוינת, אבל היא נזהרת מלעסוק בעניינים ישראליים מובהקים. גם סין מושפעת באופן ניכר מהתלות שלה בנפט".
עם זאת, ברמז עבה לוועדה שהקים נתניהו, מסביר ביילין כי השקעת משאבים כלכליים בצמצום התלות העולמית בנפט לא תפתור את בעיות הסכסוך הישראלי-ערבי. "זו טעות לחשוב שכאשר הנפט יירד מסדר היום העולמי מדינות העולם יעניקו לגיטימציה למדיניות נצית שלנו. אי אפשר לעקוף את הצורך בפתרונות מדיניים על ידי ייצור חלופות לנפט, ומי שחושב כך מרמה את עצמו".
בצד של סעודיה
בתוך המזרח התיכון יוצר המאבק על הנפט קואליציות ויחסי כוחות המשפיעים על ישראל - ועשויים בעקיפין להשפיע גם על אספקת הנפט העולמית. שתי מדינות חשובות בהקשר זה הן אירן וסעודיה. הראשונה נתפשת כילדה הרעה של העולם ב-30 השנים האחרונות. תחילה, בגלל המהפכה האסלאמית ובשנים האחרונות עקב תוכניתה לפיתוח נשק גרעיני.
מנגד עומדת סעודיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם, המחזיקה ברבע ממרבצי הנפט על פני כדור הארץ. למדינה זו יחסים הדוקים עם ארה"ב והיא נתפשת כמתונה יחסית, לא מעט בזכות היוזמה לשלום כולל במזרח התיכון שפירסמה ב-2002. שתי המדינות מייצגות את העימות בין הצד הקיצוני לעומת זה המתון בקרב מדינות הנפט, ובין שתיהן היחסים מתוחים, בלשון המעטה.
בחודשים האחרונים מתחוללת מלחמה בתוך תימן בין מורדים שיעים לבין הממשלה. אירן תומכת במורדים, ואילו סעודיה תומכת בשלטון התימני, הסוני. גם בתוך סעודיה, שבה השלטון סוני, יש מיעוט שיעי המהווה 15% מתושבי הממלכה. אלה מדוכאים על ידי הרוב השיעי, ולא זוכים לעושר הגדול הנובע מהכנסות הנפט. "הסעודים חוששים שאירן, עם נשק גרעיני וכמייצגת את השיעים במזרח התיכון, תעודד את המיעוט השיעי בסעודיה להתקומם", אומר איילנד. "אירן מאיימת על סעודיה ועל מדינות המפרץ ולא רק על ישראל וארה"ב. לישראל, במובן הזה, יש סוג של בעלת ברית. אם המטרה היא ללחוץ על אירן, זו תגרום לסעודיה להגדיל את עתודות הנפט. זאת עוד סיבה לכך שהתלות של המערב בנפט קטנה, אם כי בקצב אטי".
גל לופט, מנגד, סבור כי לא ניתן לסמוך על סעודיה. "השלטון שם אמנם סוני אבל הנפט מרוכז באזורים השיעים. כשהשיעים והסונים יילחמו אחד בשני, הדבר ישפיע על כלכלת הנפט. 40% מהנפט בעולם נמצא בטריטוריה שיעית, ועצם העובדה הזו מהווה סכנה. סעודיה היא לא מדינה מתונה. זו המדינה שממנה יצאו מבצעי הפיגוע במגדלי התאומים ושיש בה אלפי בתי מדרש המפיצים אידיאולוגיה של טרור".
בעימות שבין אירן לסעודיה רוב מדינות המערב, וביניהן ישראל, נמצאות בצד של סעודיה. בשבועות האחרונים אף מתגבשת קואליציה שמתכוונת להטיל סנקציות על אירן בשל פרויקט הגרעין שלה. במקביל, יש בישראל ובארה"ב כאלה שאוהבים לדבר ולפנטז גם על האופציה הצבאית של חיסול הכור הגרעיני. החששות מפעולה זו הם מפני מלחמת גוג ומגוג בין אירן לישראל - אלא שבפני אירן פתוחות גם אפשרויות אחרות. מראות שעלולים לחזור על עצמם בהקשר זה הם של תמרות עשן העולות מבארות נפט במפרץ הפרסי - תרחיש הזכור ממלחמת המפרץ הראשונה, כשסדאם חוסיין הפציץ בארות נפט בתגובה לפלישה האמריקאית.
"במקרה כזה, התגובה המיידית של אירן לא תהיה נגדנו", מעריך איילנד, "גם אם כן, היא תהיה פחות דרמטית מכפי שיכולה להיות התגובה האירנית במדינות המפרץ כמו בחריין, קטאר, אבו דאבי וסעודיה - מקומות שבהם יש בסיסי צבא אמריקאיים. אם כתוצאה מכך יתעורר קושי למדינות אלה לייצר נפט, תיתכן השפעה מרחיקת לכך על הסחר העולמי בנפט. תסריט זה ללא ספק מובא בחשבון. אירן לא יכולה לאיים שתפסיק לייצא נפט. זה כמו לאיים באקדח ריק. אם היא לא תייצא נפט - היא תתמוטט".
מול התחזיות האופטימית שמדברות על סיום התלות העולמית בנפט, עולה השאלה מה יקרה לכלכלת המזרח התיכון במידה שהנפט ייהפך למלח. "כרגע, לסעודיה יש עתודות נפט לעוד כמה עשרות שנים טובות", אומר עוזי רבי, ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. "הם לא דואגים שהנפט יאזל אלא חוששים ממציאת חלופה לנפט. לכן, אפשר לראות ניסיון לגוון את מקורות ההכנסה של הסעודים ו'לגלגל' את הכסף מהנפט תוך קניית נתחי שוק מחוץ למזרח התיכון. מזרח תיכון בלי נפט, במעמדו כיום, הוא טראומה שבצלה חיות מדינות רבות במפרץ הפרסי". לדברי רבי, העושר של מדינות המפרץ מחלחל גם ליתר מדינות המזרח התיכון, בשל ההגירה הגדולה של עובדים אליהן. בקטאר, לדוגמה, מתגוררים 1.1 מיליון איש, אך רק 150 אלף מתוכם הם אזרחים.
רבים מהעובדים הזרים במדינות המפרץ הם פלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה שמוצאים את פרנסתם במדינות כמו בחריין וכוויית, ושולחים את הכסף בחזרה הביתה. "ירידת מעמדו של הנפט תשפיע גם על מדינות כמו מצרים וירדן, שם 2%-3% מהתל"ג מקורם בהכנסה של עובדים ממדינות המפרץ", מוסיף רבי. "המובטלים החדשים שיחזרו הביתה עלולים ליצור בעיה של תסיסה חברתית פנימית שתהיה מופנית גם נגד ישראל. זה לא יוסיף ליציבות של המזרח התיכון".
■ איראן מתעשרת מנפט לתחבורה והמערב משקיע דווקא בפיתוח חשמל ירוק; האם נצליח להיגמל מהנפט?
■ הבלוף הגדול של ארגוני הסביבה נחשף: פיתוח אנרגיה חשמלית ירוקה לא ישפיע כלל על הביקוש לנפט
■ לתדלק בשמן לטיגון פלאפל או להזרים למנוע פסולת מעובדת - התחליפים הזולים לנוזל השחור
■ המרוץ החדש לחלל: התחרות בין ארה"ב לסין על פיתוח מקורות אנרגיה חלופית
■ ונצואלה במיתון, לאיראן עתודות של 100 מיליארד דולר; איך השפיע שפע הכסף על מדינות הנפט?
■ מנכ"ל גרינפיס העולמי: "הלובי של חברות הנפט הוא החזק בהיסטוריה"
האם יצליח בנימין נתניהו להקטין את התלות הישראלית בנפט? לא בטוח שכן, וגם לא בטוח שכדאי לנו
מאת שוקי שדה
14.3.2010 / 11:07