עוד לפני ששיקולים כלכליים וגיאו-אסטרטגיים אילצו את מדינות העולם לפעול להפסקת התלות שלהן בנפט, היו אלה הארגונים הירוקים שטענו שיש לחפש לו תחליף בגלל הזיהום הסביבתי ושינויי האקלים שלהם הוא אחראי. כיום ממשיכים ארגונים סביבתיים להוביל מהלכים למציאת תחליפים לנפט, אבל הם אינם מדברים יותר בלשון של מאבק ומחאה בלבד. במוקד המאבק הציבורי שמנהלים כיום הירוקים ברחבי העולם נמצאות הצגת תחליפים והצבעה על היתרונות הכלכליים של תחליפים אלה. הם משוכנעים שבתוך שלושה עשורים נוכל להפחית באופן משמעותי את התלות בנפט ונחליף את הנוזל המזהם בתמהיל של אנרגיות מתחדשות.
אחד הארגונים הסביבתיים שמוביל זה שנים את פעילות הירוקים בתחום האנרגיה הוא גרינפיס, שמשרדיו הראשיים נמצאים בהולנד ופועל במדינות שונות שישראל ביניהן. הארגון החל את דרכו כאוסף של פעילים שהתמחו בפעולות מחאה ראוותניות, אך כיום הוא נעזר במומחים כדי לגבש מדיניות המבוססת על היגיון טכנולוגי וכלכלי.
הראיון הטלפוני עם מנכ"ל גרינפיס העולמי, קומי נאידו, התקיים כפי שמצופה מאיש בעל תפקיד כזה - בדרכו הביתה ברכבת. נאידו מגדיר את ועידת קופנהגן - שהיתה אמורה להכתיב לעולם מדיניות אנרגיה שאינה מבוססת על שימוש בדלק כמו נפט - כאכזבה. לצערו, בוועידה שהתקיימה בדצמבר לא הושג כל הסכם מחייב להפחתת פליטות של גזי חממה. אבל בדומה לנציגי ארגונים סביבתיים נוספים, גם נאידו וארגונו מסתכלים על השלכות נוספות של הוועידה ומצליחים למצוא בה היבטים חיוביים.
"יש התפתחות חשובה בכך שלוועידה הזאת הופיעו ראשי מדינות רבים", אומר נאידו. "הם הראו שהם מבינים את הצורך בכלכלה חדשה כדי להתמודד עם משבר האקלים ועם צורכי האנרגיה שלנו. מה שחשוב עכשיו הוא ללחוץ על מדינות כדי לגרום להן להבין שלא צריך לחכות להסכם מחייב להתמודדות עם שינויי האקלים, ויש להתחיל כבר עכשיו בצעדים לשינוי הכלכלה וייצור האנרגיה. כל עיכוב יעלה את המחיר שנשלם - מחיר בריאותי וסביבתי, אך גם כלכלי. מדינות העולם צריכות להחליט אם אנחנו ממשיכים בתרחיש של עסקים כרגיל ומתמודדים עם ההשלכות או שאנחנו מפתחים עולם ללא נפט המבוסס על התייעלות בצריכת חשמל ועל אנרגיות מתחדשות. כך גם ניצור כלכלה חדשה של תעשיות נקיות. הצהרות של ראשי מדינות המכירים בצורך לפעול אינן מספיקות. יש צורך במעשים".
נאידו מודה שכמה מכשולים משמעותיים מעכבים את הפחתת התלות של העולם בנפט ואת פיתוח האנרגיות המתחדשות. "אנחנו עומדים מול הלובי החזק ביותר שפעל אי פעם בהיסטוריה. זהו הלובי של חברות הנפט, שלהן יש השפעה כלכלית ופוליטית אדירה והרבה להפסיד. אתגר נוסף הוא הניסיונות לערער על הקביעות המדעיות שלפיהן אנחנו מצויים במשבר אקלים. אני חושב שאנחנו עדים כיום לניסיונות האחרונים והנואשים של מי שמנסים להטיל ספק שמדובר בסכנה ממשית.
"אני מאמין שאנחנו יכולים להקטין תוך שלושה עשורים את התלות שלנו בנפט באופן משמעותי", טוען נאידו. "אני זוכר שבמולדתי, דרום אפריקה, אמרו שיעברו כמה עשורים עד שמשהו ישתנה - אפילו ב-1989, שנים ספורות לפני שמשטר האפרטהייד הגיע לקצו. אני מאמין שאם יש התגייסות פוליטית וציבורית, אפשר לחולל שינויים".
גם ישראל צריכה לעשות יותר
גרינפיס פירסם בשנה שעברה מתווה מקיף למה שהוא מגדיר "מהפכת אנרגיה", שבו נבחנו תרחישים שונים לפיתוח אנרגיות מתחדשות ולהפחתת התלות בנפט. התוצאה הסופית של מהפכה זו אמורה להיות הפחתה של 80% בפליטת גזי חממה עד אמצע המאה. האמצעי - מקורות אנרגיה מתחדשים יספקו מחצית מאספקת החשמל בעולם עד 2030 וקרוב ל-100% באמצע המאה.
"ניתחנו תרחישים הנוגעים לכמה מדינות וראינו שזה אפשרי", אומר נאידו. "אנחנו מדברים על מגוון מקורות אנרגיה, אבל מדובר גם בפעולות להתייעלות ולחיסכון - שלכולן יש כמובן תרומה לכלכלה. למשל, כדי לתכנן ולבנות בניינים ירוקים נזדקק לבעלי מקצוע מומחים".
גם ישראל צריכה לעשות יותר, טוען נאידו, ולפתח את האנרגיה הסולארית, תחום שבו היא מובילה בפיתוח הטכנולוגי. "ישראל צריכה לוותר על תוכניות כמו הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון, שאנחנו מנהלים מאבק נגדה. היא צריכה להביא בחשבון לא רק את ההשפעות האקלימיות שיש לתחנה כזו, הפולטת גזי חממה, אלא גם את ההשפעות הבריאותיות. המחקרים שנעשו אצלכם מראים שתחנה כזאת יכולה לפגוע בבריאות של תושבי האזור. לעומת זאת, פיתוח נוסף של אנרגיה סולארית לא יגרום לבעיות בריאותיות ויוסיף אלפי מקומות עבודה".
אחד הצעדים שנקט גרינפיס למען השימוש באנרגיה מתחדשת הוא פרסום הדו"ח "24/7". מטרתו היא להוכיח שמבחינה טכנולוגית יכולים מקורות אנרגיה מתחדשים כמו רוח, שמש, זרימת נהרות וביומסה (צמחייה) לשמש מקור לאספקת החשמל קבועה. הדו"ח סתר את אחד הטיעונים כבדי המשקל נגד השימוש במקורות אלה - שאינם זמינים באופן קבוע בגלל השינויים בעוצמת הרוח ובקרינת השמש במשך היממה.
במוקד הדו"ח החדש עומד השימוש הנרחב בטכנולוגיות של רשת חכמה (smart grid), המסוגלת לקשר בין מוקדי ייצור אנרגיה שונים ולהעביר את החשמל לרשת האספקה באופן יעיל. הדו"ח טוען שרשתות חלוקת החשמל כיום הן מיושנות ומרוכזות מדי. לעומת זאת, מערכת של רשת חכמה תהיה מבוזרת יותר ותאפשר להעריך את צורכי הביקוש ולווסת בהתאם להם את אספקת האנרגיה תוך הפעלת אמצעי בקרה מרחוק וניתוח השינויים בביקוש בזמן אמיתי.
הקמת רשת על חכמה (super grid) תאפשר למדינות שבהן יש שפע של אנרגיה להעביר חלק ממנה לשכנותיה, שבהן נוצר מחסור כתוצאה מאי זמינות של מקור מסוים של אנרגיה מתחדשת. כך קורה כיום בדנמרק: כשטורבינות הרוח במדינה לא מספקות די אנרגיה, היא מקבלת אנרגיה המבוססת על מקורות מים משכנתה שוודיה. בגרינפיס מאמינים כי רשת חכמה ושימוש בשיטות חדישות לאגירת אנרגיה יהיו פריצת דרך משמעותית, שתאפשר שימוש נרחב ואמין באנרגיות הנקיות כתחליף לנפט או לפחם.
אנרגיה גרעינית - לא אפשרות
גורמים שונים בעולם מקדמים את השימוש באנרגיה גרעינית כסוג נוסף של אנרגיה מתחדשת, אך בגרינפיס לא מביאים אותה בחשבון. הארגון מציג את העמדה הזאת בעקביות, ולא מתכוון לשנות אותה. "בכורים גרעיניים יש בעיה מתמדת של בטיחות, והם הרבה יותר יקרים מסוגים אחרים של אנרגיה", אומר נאידו. "תקלות כמו זאת שאירעה בצ'רנוביל אינן הסיבה היחידה לדאגה, אלא גם הטיפול בפסולת הרדיואקטיבית. גם אם מדינות וארגונים יחליטו שזה הפתרון הנכון, זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי בגלל ההשקעות הנדרשות ומשך הזמן שייקח להשלים את בניית הכורים. זה פשוט חסר היגיון להשקיע בסוג כזה של אנרגיה. צריך להשקיע במהפכה אמיתית של אנרגיות מתחדשות".
המכון האמריקאי לענייני סביבה, worldwatch, הגיע למסקנות דומות לאלה של גרינפיס. על פי אחד המומחים במכון, "המשוכה הגבוהה ביותר שעומדת בפני פיתוח כורים גרעיניים היא מה שתקע אותם לפני שני עשורים - הכלכלה. על פי ההערכות הרווחות בארה"ב, עלות ההקמה של כורים גרעיניים גבוהה פי שניים מזו של תחנת כוח פחמית ופי חמישה מזו של תחנת כוח הפועלת על גז טבעי. גם עלות הייצור של כל יחידת חשמל היא גבוהה יותר".
המציאות מוכיחה שהליכי ההקמה, התכנון והרישוי של כורים יכולים לקחת לעתים לפחות שני עשורים. ב-worldwatch טוענים שכדי לעשות שינוי משמעותי בהפחתת פליטת גזי חממה ובהחלפת מקורות האנרגיה, יהיה צורך להקים עד אמצע המאה יותר מ-1,000 כורים חדשים. תרחיש כזה אינו נראה מציאותי על רקע קצב הקמת הכורים עד היום. עד שייבנו חלק מהכורים החדשים, הם ישמשו בעיקר כתחליף לכורים הפועלים כיום, ולכן הכורים החדשים לא יהיו תוספת משמעותית לייצור אנרגיה.
פעילים סביבתיים רבים חוששים שסוגיית האנרגיה תדחק מסדר היום הסביבתי עניינים בוערים כמו הכחדת מינים ובעיות זיהום. "זאת בהחלט שאלה שראוי לדון בה", אומר נאידו. "שינוי אקלים הוא האיום הגדול ביותר כיום, אבל אנחנו משתדלים להמשיך לעסוק בבעיות גדולות אחרות כמו הגנה על האוקיאנוסים, טיפול בחומרים רעילים והצלת יערות. נרצה להמשיך בכך גם בעתיד".
■ איראן מתעשרת מנפט לתחבורה והמערב משקיע דווקא בפיתוח חשמל ירוק; האם נצליח להיגמל מהנפט?
■ הבלוף הגדול של ארגוני הסביבה נחשף: פיתוח אנרגיה חשמלית ירוקה לא ישפיע כלל על הביקוש לנפט
■ האם יצליח בנימין נתניהו להקטין את התלות הישראלית בנפט? לא בטוח שכן, וגם לא בטוח שכדאי לנו
■ המרוץ החדש לחלל: התחרות בין ארה"ב לסין על פיתוח מקורות אנרגיה חלופית
■ לתדלק בשמן לטיגון פלאפל או להזרים למנוע פסולת מעובדת - התחליפים הזולים לנוזל השחור
■ ונצואלה במיתון, לאיראן עתודות של 100 מיליארד דולר; איך השפיע שפע הכסף על מדינות הנפט?
מנכ"ל גרינפיס העולמי: "הלובי של חברות הנפט הוא החזק בהיסטוריה"
מאת צפריר רינת
14.3.2010 / 11:02