מנת היתר שהרגה את ליהמן ברדרס

ניו יורק טיימס



>> ביום חמישי התפרסמה המקבילה של וול סטריט לדו"ח חקירת מקרה מוות. מדובר בדו"ח בן 2,200 עמודים, המציג פירוט מדהים של האופן שבו השתמש ליהמן ברדרס בפעלולים פיננסיים כדי להסתיר את ההשקעות הגרועות שהובילו בסופו של דבר לקריסתו.

הקריסה של ליהמן ברדרס, הגדולה בהיסטוריה של ארה"ב, זיעזעה את ענף הפיננסים העולמי. חששות שבנקים אחרים יקרסו בעקבותיה הובילו את הממשל האמריקאי לארגן חילוץ נרחב למערכת הפיננסית.



הדו"ח, שנערך על ידי אחד מסוקרי החברה, מסביר שהבנק בן 158 השנים מת משילוב של כמה גורמים. בין היתר, מונה הדו"ח סיבות כמו השקעה במשכנתאות גרועות ודרישות מצד בנקים אחרים - בהם ג'יי.פי מורגן צ'ייס וסיטי - שליהמן ברדרס יעמיד ערבונות כנגד הלוואות שלהן נזקק נואשות. ואולם הסוקר, אנטון ואלוקס, פורש בראשונה גם את מה שמכונה בדו"ח "פעלולים פיננסיים מטעים באופן משמעותי", ומפרט את הפעולות שנקט ליהמן ברדרס במטרה להסתיר את מצבו הפיננסי המסוכן.



לפי הדו"ח, הבנק השתמש בהנדסה פיננסית כדי למחוק באופן זמני נכסים בעייתיים בשווי 50 מיליארד דולר ממאזניו בחודשים שלפני קריסתו בספטמבר 2008. זאת, כדי להסתיר את תלותו בהלוואות. לדברי ואלוקס - יו"ר חברת עריכת הדין ג'נר אנד בלוק ותובע פדרלי לשעבר, שהגיש את הדו"ח כחלק מהליך פשיטת הרגל של ליהמן - בכירים בליהמן ברדרס ורואי החשבון של הבנק בארנסט אנד יאנג, היו מודעים למהלכים. בדו"ח נכתב שריצ'רד פולד, מנכ"ל ליהמן ברדרס לשעבר, אישר את המסמכים המטעים.



"ללא ידיעת המשקיעים, סוכנויות דירוג האשראי, הרגולטורים ודירקטוריון ליהמן ברדרס, ביצע הבנק הנדסה מהופכת של שיעור המינוף של הבנק", כותב ואלוקס. לפי הדו"ח, פולד אשם, לכל הפחות, ברשלנות פושעת. בדו"ח נאמר כי הנרי פולסון, שר האוצר דאז, הזהיר את פולד מכך שליהמן ברדרס עשוי לקרוס, אלא אם יצליח לייצב את מאזניו או למצוא רוכש לחברה.



מהדו"ח עולה כי בכירי בנק ההשקעות ביצעו מניפולציות במאזנים וטעויות עסקיות. הדו"ח אינו קובע אם היו הפרות של חוקי ניירות הערך על ידי בכירי ליהמן, אך גורס כי יש די ראיות להגשת תביעות אזרחיות נגדיהם. כמה תביעות כאלה כבר הוגשו בעבר.



"פולד לא ידע"



מרבית הדו"ח, הכולל תשעה כרכים, מתמקד בפעלולים החשבונאיים, שהיו מכונים בליהמן "ריפו 105". התרגילים ששימשו את ליהמן בראשונה ב-2001, הרבה לפני פרוץ המשבר, כללו העבירות חשאיות של מיליארדי דולרים ממאזני בנק ההשקעות.



לדברי ואלוקס, פולד הורה לבכירי ליהמן להפחית את רמות החוב של הבנק, ובכירים ביקשו להשתמש בריפו 105 כדי לשפר את תוצאות הבנק. בכירים נוספים ששמם נקשר בדו"ח בשימוש בכלי חשבונאי זה הם שלושה סמנכ"לי כספים לשעבר בליהמן: כריסטופר או'מירה, ארין קלאן ואיאן לוויט.



פטרישה היינס, עורכת דינו של פולד, אמרה בתגובה "פולד לא ידע מה היו עסקות אלה. הוא לא בנה אותן או היה מודע להשפעתן החשבונאית". צ'רלס פרקינס, דובר ארנסט אנד יאנג, אמר בתגובה: "הביקורת החשבונאית האחרונה שלו לליהמן ברדרס התבצעה עבור שנת הכספים שהסתיימה ב-30 בנובמבר 2007. עמדתנו היתה שהדיווחים הפיננסיים של ליהמן הוצגו בהתאם לתקנות החשבונאיות המקובלות (gaap), ואנו ממשיכים להחזיק בעמדה זו".



בריאן מרסל, מנכ"ל ליהמן ברדרס הנוכחי, האמון על פירוק החברה, אמר בתגובה כי הוא בוחן את הדו"ח כדי לראות כיצד הוא עשוי לסייע בקידום האינטרסים של נושי החברה.



ריפו, כינוי מקוצר להסכמי רכישה מחדש, הם נוהג נפוץ בוול סטריט. מדובר בהלוואות קצרות טווח המספקות מימון חיוני. במסגרת עסקות אלה, חברות למעשה מעבירות נכסים לחברות אחרות, בתמורה להלוואות לתקופות קצרות, לעתים רק ללילה אחד.



ואולם ליהמן השתמש בחשבונאות אגרסיווית בעסקות הריפו 105 שלו: נראה שבנה עסקות שכחלק מהן ניירות ערך נמכרו בסוף הרבעון ונרכשו מחדש ימים ספורים לאחר מכן. השלכות עסקות אלה היו הורדת רמות החוב באופן זמני ומלאכותי במטרה לעמוד ביעדים ולהציג את החברה כבריאה יותר.



בסדרת הודעות דואר אלקטרוני שבדק החוקר, מתאר בכיר אחד בליהמן את ריפו 105: "מדובר למעשה בחלון ראווה". אחר משיב: "אני מבין. אז זה אפשרי מבחינה חוקית, אבל לא נראה טוב שאנחנו עושים את זה? האם זה נעשה גם במקומות אחרים בוול סטריט? והאם זו הסיבה שיש לנו כל כך הרבה העברות לרייטס אירופה?". הבכיר הראשון ענה: "כן, לא, וכן :)".



"עוד סם שאנחנו לוקחים"



ואלוקס מונה על ידי נאמן החברות האמריקאיות בינואר 2009 במטרה לחקור את הגורמים לפשיטת הרגל של ליהמן, וכן לבדוק אם התנהלה בו הונאה או פעולה בלתי הולמת. ואלוקס כותב בדו"ח כי יש מספיק ראיות נגד חלק מבכירי ליהמן וארנסט אנד יאנג כדי לתבוע ולזכות בפיצויי נזיקין במשפט. הוא מוסיף כי דירקטוריון ליהמן ברדרס לא היה מודע להנדסה החשבונאית שהתבצעה בחברה.



להערכתו, ליהמן ברדרס הצליח להיפטר מחובות בסך 39 מיליארד דולר ממאזניו בסוף הרבעון הרביעי של 2007, 49 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2008 ו-50 מיליארד דולר ברבעון השני. באותה עת, ניסה ליהמן להרגיע את הציבור לגבי מאזניו - למרות לחצים מצד מוכרים בחסר (שורטיסטים) כמו מנהל קרנות הגידור דיוויד איינהורן.



בכירים בליהמן, בהם הרברט מקדייד, שכונה בתוך ליהמן ברדרס "צאר המאזנים", היו ככל הנראה מודעים לכך שהשימוש החוזר בריפו 105 מסתיר את מצבו הפיננסי האמיתי של בנק ההשקעות. "אני מודע לכך שזהו עוד סם שאנחנו לוקחים", כתב בהודעת דואר אלקטרוני באפריל 2008 שצוטטה בדו"ח. בפעמים אחרות, הוא מתואר כמי שקרא להגביל את מספר עסקות הריפו 105.



סגן נשיא בכיר בליהמן, מתיו לי, כתב לפני יוני 2008 להנהלה הבכירה ולרואי החשבון של הבנק באנרסט אנד יאנג, וציין שמדובר בחשבונאות בעייתית. בכירי ליהמן ברדרס וארנסט אנד יאנג לא העבירו לדירקטוריון החברה את על טענותיו של לי.



לפי הדו"ח פולד הכחיש שידע על דבר עסקות ריפו 105, ואין כל עדות לכך שהורה לכפופים לו להשתמש בחשבונאות אגרסיווית. עם זאת הוא זכר שהורה לצמצם את רמות החוב של הבנק. ואולם לפי הדו"ח מקדייד סיפר לפולד על השימוש בריפו 105 כדי להשיג מטרה זו.



-



ריפו 105 (repo)



אג"ח לטווח של ימים ספורים. מאפשר לחברה לקבל מזומנים תמורת ני"ע בריבית של 5%