במרכז החיזוי המטאורולוגי יודעים לספר שפברואר והימים הראשונים של מארס 2010 היו החמים ביותר לעונה זו מזה 50 שנה. ולא רק מזג האוויר חם: בדיקה של הנעשה בשוק ההון הישראלי מראה שעסקי האוויר וניירות הערך רותחים. יציאה אטית מהמשבר העולמי? מהומות וחשש מחדלות פירעון ביוון? אבטלה של 20% בספרד? משבר חובות בבריטניה? את הסוחרים, המנפיקים והספקולנטים כאן אלה לא מעניינים. הם מזהים מגמה עולה והזדמנות להרוויח כסף מהיר ומיד קונים, ממנפים, מנפיקים, מוכרים וחוגגים.
מדד ת"א 25 נמצא במרחק 2% בלבד משיא כל הזמנים. נכון, ישראל נפגעה מהמשבר פחות מהמדינות העשירות של המערב, אבל במשבר למדנו שהמתאם בין הבורסות בעולם נהפך לכמעט מושלם. כולן ירדו יחד, וכולן התאוששו יחד. העובדה שתל אביב חזרה לשיא היא יוצאת דופן: הבורסה האמריקאית, שמכתיבה את המגמה, נמצאת במרחק 28% מהשיא. האם הסוחרים בתל אביב יודעים משהו שעמיתיהם בוול סטריט לא הבינו? הפער לא נובע מכך שהכלכלה האמריקאית מדשדשת. בורסת סין, המדינה שצומחת ב-10% בשנה, שיצאה לפני כולם מהמשבר וחילצה את שאר העולם על ידי קניית החוב האמריקאי, נמצאת כ-50% מתחת לשיא של 2007.
2.גם בשוק האג"ח המחירים מבעבעים. לאחר המפולת של 2008 החלו מחירי האג"ח הממשלתיות להתאושש, ולמרות נפילות מתוקשרות כמו זו של אפריקה ישראל, הם שבו לרמות של ערב המשבר. בגלל הריבית האפסית בפיקדונות בנקאיים והריבית השלילית באג"ח ממשלתיות הצמודות, מוכנים המשקיעים ללכת רחוק כדי לרכוש אג"ח קונצרניות המציעים עוד כמה שברירי אחוז של תשואה. התוצאה: קרנות נאמנות המתמחות בהשקעה באג"ח בעלות דירוג נמוך או ללא דירוג כלל, כלומר אג"ח זבל, נמצאות בשיא כל הזמנים, ואילו פער התשואה בין אג"ח לא מדורגות לאג"ח הממשלתיות בישראל הוא 7%-9%, בעוד שבארה"ב הוא 8%-10%. כלומר גם באג"ח המחירים היחסיים כאן גבוהים מבארה"ב.
פער מביך עוד יותר בין המציאות הישראלית לתמונה בשאר העולם מתגלה בענף נוסף: הנדל"ן. נתונים טריים של בנק ישראל מראים ששוק הדירות בגוש דן נהפך לשוק פיננסי לכל דבר. הוא מונע על ידי אשראי זול, ועל ידי רכישת דירות להשקעה ולא למגורים. בכנס של בנק ישראל שהתקיים ביום חמישי שעבר הציג סגן המפקח על הבנקים, אור ספיר, נתונים מבהילים על הגידול באשראי שנטלו משקיעים פרטיים לרכישת דירות. בעוד שמחירי הדירות כאן בשיא כל הזמנים, ארה"ב מציגה שוק נדל"ן שמלקק את פצעיו, ושבו המחירים נמוכים ב-30% מהשיא.
השוואת המחירים בתל אביב מול ארה"ב מעוררת גם היא השתאות. דירה סטודיו בת 70 מ"ר בסוהו, השכונה הנחשבת והאופנתית של ניו יורק, רשומה למכירה באתר הלוחות הפופולרי קרייגסליסט במחיר של 550 אלף דולר, כ-2 מיליון שקל - קרוב למחיר שתשלמו עבור דירה זהה באחד המגדלים החדשים והמושקעים בתל אביב.
לא מפתיע לגלות שבבנק ישראל מודאגים מעליית המחירים המהירה הזאת. ספיר עצמו הזהיר בשבוע שעבר שהריביות המשתנות שבהן מומנו הדירות עשויות להפוך לבעיה לאומית, למשל במקרה של עליית ריבית בצירוף ירידה במחירי הדירות ותעריפי שכר הדירה.
אבל סימני רתיחה אלה מחווירים לעומת השוק הראשוני - שוק ההנפקות החדשות. יותר מ-100 חברות עמלות ממש בימים אלה על הכנת תשקיפים לגיוסי הון בבורסה. לאחר חופשת הפסח צפויות עשרות רבות של חברות להציע לציבור את המניות, האג"ח והאופציות שינפיקו. כולם רוצים להנפיק: חברות טובות וראויות שבמחירים האלה מוכנות להכניס את הציבור כשותף, אבל גם חברות הנמצאות בקשיים ומעוניינות לנצל את ההזדמנות לגייס הון ולהציל את עורן.
הפתגם הידוע של השוק הראשוני אומר "לא מנפיקים כשצריך, מנפיקים כשאפשר" - ועכשיו אפשר. גם בשאר העולם יש עלייה ניכרת בהנפקות אג"ח, אבל הנפקות מניות הן אירועים מזדמנים. בארה"ב, כלכלה גדולה פי 70 מהישראלית, מתוכננות פחות הנפקות ברבעון השני של 2010 מאשר בישראל.
אפילו שכר הברוקרים, הסוחרים, האנליסטים ומנהלי השקעות, שמגיע לעתים גם ל-10 מיליון שקל בשנה, הוא סימן מובהק של התחממות יתר.
אי נוחות של מנוסים
המידע הזה אינו אומר שהבורסה בשיא או שהיא תקרוס בקרוב. להפך: היציאה מהמשבר רק החלה, והניסיון ממשברי העבר מראה ששלב העלייה והתנפחות המחירים נמשך בדרך כלל כמה שנים. המומחים והפעילים הוותיקים מעריכים לכן שמשבר בבורסה או גל ירידות גדול לא יגיעו השנה.
אלא שכל מי שחווה את תהפוכות שוק ההון הישראלי בשני העשורים האחרונים אינו יכול להימנע מלחוש כיום אי נוחות לנוכח גל ההנפקות והיצע ניירות הערך החדשים שעומד להציף את השוק. גלים כאלה, של עשרות הנפקות חדשות תוך חודשים בודדים, ראינו ב-93', ב-99' ובעוד כמה סיבובים. חודשים בודדים לאחר מכן, כל אותם גלים הסתיימו באותה דרך: ירידות חדות, הפסדים ומפח נפש.
מה אומר שוק ההנפקות המבעבע
איתן אבריאל
14.3.2010 / 6:54