מאת בן-ציון ציטרין
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר בדצמבר הסכם פשרה שנחתם בין קופת התגמולים של עובדי התעשייה האווירית ושתי חברות מוואדוז שבליכטנשטיין - רומני אסטבלישמנט וססימבו אסטבלישמנט - לבין מאיר יודסין וחברת רמיר, שבבעלות משפחת הקבלן יוסף יודסין. ההסכם מותיר את קופת התגמולים ריקה למחצה.
הפרשה עוררה עניין עקב הלוואת הכספים המתמיהה של קופת התגמולים, שמקורה בחסכונות עובדים המופקדים אצלה לעת פרישה. ההלוואה ניתנה לחברות זרות הרשומות במקלטי מס, ללא כל ערובה להבטחת התשלום או בטוחות במקרה שהסכום לא ייפרע, כפי שאכן אירע.
הסכם פשרה זה מסיים הליך משפטי אשר החל בבקשה שהגישה קופת התגמולים של עובדי תע"א ב-98' לפירוק חברת רומני - חברה זרה הרשומה בוואדוז. בקשת הפירוק הוגשה לאחר שרומני לא פרעה הלוואה בסך כולל של 10 מיליון שקל בערכים נומינליים, שקיבלה ב-96' מקופת התגמולים של עובדי תע"א. גובה החוב כיום, כולל ריבית פיגורים, מוערך ביותר מ-20 מיליון שקל.
קופת התגמולים של עובדי תע"א תקבל בסופו של יום, פחות מ-10% מסכום החוב.
ב-98' מינה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט ישי לויט, את עו"ד רונן עדיני למפרק זמני של החברה, וזה פתח בחקירת מפרק על מנת לגלות היכן נמצאים כספי ההלוואה, ומי החברה הוואדוזית שלה הילוותה קופת הגמל 10 מיליון שקל. בנוסף ניסה המפרק הזמני לגלות בחקירתו מה הקשר בין רומני לבין חברה ואדוזית אחרת, ססימבו, שקיבלה מרומני שעבוד על נכס המקרקעין היחיד של רומני בישראל - נכס מסחרי באשדוד שהיה משועבד במקביל גם לטובת קופת התגמולים להבטחת ההלוואה.
מורשה החתימה ומיופה הכוח של שתי החברות הוואדוזיות היה עו"ד מאיר יודסין, בנו של הקבלן הידוע יוסף יודסין, בעל קבוצת חברות הבנייה רמיר, שפשט את הרגל באמצע שנות ה-90 עקב התמוטטות פרויקט המגורים גולדה במרכז תל אביב.
חקירת המפרק לא הושלמה, שכן עדיני (שהתמנה בינתיים למנהל מיוחד בפירוק של רומני) סירב להמשיך בפעולות החקירה בלא נכונות של קופת הגמל - יוזמת הליכי הפירוק - לממן את הליכי החקירה והניסיון לאיתור נכסי החברה הוואדוזית בישראל ובחו"ל.
תיק הפירוק נקלע למבוי סתום, ועתה נחתם הסכם פשרה שבמסגרתו זנחה קופת הגמל את הליך הפירוק, ואילו רומני וססימבו זנחו את טענותיהן לגבי שעבוד על הנכס המסחרי. המנהל המיוחד, עדיני, הביע את עמדתו בבקשות לבית המשפט, כי יש לתקוף את השעבוד שניתן על ידי רומני לססימבו, שכן לדעתו מדובר בשעבוד פיקטיווי שאין מאחוריו כל חוב אמיתי.
על פי הסכם הפשרה שאושר עתה, יתחלקו קופת הגמל וחברת ססימבו באופן שווה בדמי השכירות שכבר נגבו מהקו-אופ, אשר שכר את הנכס המסחרי באשדוד עד כה. חלוקה דומה תהיה גם ביחס לדמי השכירות העתידיים שייגבו בגין הנכס.
סכומי התקבולים מדמי השכירות לכל תקופת השכירות מסתכמים בכ-900 אלף דולר (4-3.7 מיליון שקל). על פי ההסכם, קופת התגמולים תקבל רק מחצית מדמי השכירות, משמע פחות מ-2 מיליון שקל. מסכום זה יש לנכות גם הוצאות ושכר טרחה של מעורבים שונים, ולכן הסכום שתקבל קופת הגמל נמוך אף יותר. חלוקת הכספים תיעשה לאחר תשלום מסים, ותשלומי שכר טרחה למעורבים: לנאמן לביצוע ההסדר, רו"ח עופר מנירב, נשיא לשכת רואי חשבון, למנהל המיוחד בפירוק עדיני, ולבא כוחה של חברת ססימבו, עו"ד בני קריתי, היום ראש עיריית טבריה.
ההסכם קובע עוד, כי קופת התגמולים תפעל ביחד עם נציגי החברות הוואדוזיות להשבחת ומכירת הנכס המסחרי באשדוד, וכי התמורה מהמכירה תתחלק בין קופת התגמולים לבין ד"ר אבי אלתר, שיטפל בהיבטי המס של העסקה ועו"ד דורון דינאי, המייצג את קופת התגמולים.
הסיום המשפטי לפרשת ההלוואה עדיין מותיר טעם מר בפיהם של עובדי התעשייה האווירית, שכספם שימש למימון ההלוואה. במסגרת העסקה ויתרה למעשה קופת התגמולים על הנכס הנזיל היחידי שהיה לה - הנכס המסחרי באשדוד - כביטחון להלוואה. קופת התגמולים נהגה בנועזות השקעתית שאינה אופיינית לגוף סולידי, והתקשרה עם חברות שלמעט כתובת רשומה בליכטנשטיין אין מאחוריהן דבר.
מעיון בפרטי הפרשה עולה כי קופת התגמולים לא בדקה בעצמה את שווי הנכס המסחרי, והסתמכה על חוות דעת של שמאי שהביא יודסין, שלפיה שווי הנכס היה כ-3.4 מיליון דולר. משמע כי כבר בעת מתן ההלוואה היה מדובר בבטוחה חלשה ביותר אשר בקושי כיסתה את ההלוואה עצמה, ובוודאי שאינה מכסה את הריבית.
חמור מכך, בדיעבד התברר כי גם חוות הדעת שהוגשה לקופת התגמולים היתה מופרזת, וכי שווי הנכס נמוך אף יותר. משמע, החשיפה של קופת התגמולים במתן ההלוואה היתה גדולה ביותר, והבטוחה שהיא קיבלה היתה מאוד לא מספקת ביחס לגובה ההלוואה.
כספי תע"א מימנו חברות מליכטנשטיין של הקבלן יודסין
הארץ
6.1.2002 / 11:54